אוושה בלב

הגדרות

• אוושה סיסטולית - תוצאה של ערבול הנשמע במהלך תקופת התכווצות החדרים
• אוושה דיאסטולית - תוצאה של ערבול הנשמע בזמן תקופת ההרפיה של החדרים
• אוושה המשכית - אוושה הנשמעת לאורך כל המחזור הן בסיסטולה הן בדיאסטולה
• אוושה תמימה - שאינה מלווה בכל מום והנגרמת בגלל שילוב של הדיות-יתר (Echolalia) של בית החזה ומצבים לא קרדיאליים (אנמיה, מאמץ, תפוקת לב גבוהה)
• אוושה פתולוגית - נגרמת בעקבות ערבול של דם דרך מפתח לא תקין (חור במחיצה, היצרות או דליפה של מסתם)

עוצמת האוושה מדורגת לשש דרגות מ-1 עד 6. בעוצמה החלשה ביותר, 6/1, האוושה נשמעת בקושי, רק בחדר שקט מאוד ובסטטוסקופ טוב. אוושה 6/6 נשמעת בעזרת קירוב של האוזן לבית החזה ללא סיוע של סטטוסקופ (למשל מסתם מלאכותי). רוב האוושות הן בעוצמה של 6/3 או 6/2.

אפידמיולוגיה

• אוושת תמימות נשמעות בקרב 80%-70% מהילדים.
• אוושות פתולוגיות נשמעות בקרב 1% מהילדים, אלה שנולדים עם מומי לב.

מצבים רפואיים נלווים

אוושות תמימות - ללא כל מחלה או במצבים עם תפוקות לב גבוהה (אנמיה, פעילות יתר של בלוטת התריס).

אוושות פתולוגיות ייתכנו ללא תסמינים או שילוו בהפרעות כמו כיחלון (Cyanosis), קוצר נשימה, קושי באכילה, חוסר עלייה במשקל, וכן סימנים קליניים של תסמונות שונות (תווי פנים אופייניים לתסמונות דאון, טרנר, וויליאמס ואחרות).

הערכה קלינית

הערכה קלינית נעשית בחדר שקט על ידי האזנה בכל נקודות ההאזנה: בית החזה (חוד הלב, הנקודה הסטרנלית השמאלית הנמוכה, הנקודה הסטרנלית השמאלית העליונה (הנקודה הפולמונרית) והנקודה הסטרנלית הימנית העליונה (הנקודה האורטלית).

הפניה לייעוץ

בעיקרון, יש להפנות לייעוץ בכל חשד לאוושה שאינה אוושה תמימה. אם הרופא אינו בטוח שאכן מדובר באוושה תמימה, הוא יבקש חוות דעת של מומחה.

• הפניה לא-דחופה: מומלצת במצבים שהרופא מתרשם מאוושה פתולוגית אך אין כל תסמינים נלווים.
• הפניה דחופה: נחוצה במצבים שנשמעת אוושה עם תסמינים נלווים המעידים על מצוקה, כמו כיחלון, קוצר נשימה (שאינו קשור לבעיה במערכת הנשימה), חוסר עלייה במשקל, קושי מתגבר באכילה, הזעה מוגברת, דפקים מוחלשים.

פרוגנוזה

כאמור, רוב האוושות הן תמימות ואינן דורשות כל טיפול או מעקב למעט אישור ועידוד המשפחה שמדובר בלב בריא.

אוושות פתולוגיות - ב50% מהמקרים הפרוגנוזה מצוינת. חלק מהפגמים ייסגרו או ייעלמו ספונטנית במהלך חודשים או שנים, וחלק יצרכו לטיפול תרופתי, בדרך כלל קצר מועד.

רק ב-50% הנותרים (0.4% מהתינוקות הנולדים עם מום לבבי) המום יהיה משמעותי ויצריך טיפול חודרני כמו צנתור או ניתוח לב והמשך מעקב.

תפקידו של צוות טיפת חלב

איתור תינוקות וילדים עם תסמינים חשודים כמו כיחלון, חוסר עלייה במשקל, קושי באכילה וכדומה, והפנייתם להערכה רפואית.

יש להסביר להורים שרוב רובם של המצבים הקרדיאליים הם שפירים ואינם כרוכים בכל הגבלה, פגיעה באיכות או באורך החיים. מומי לב משמעותיים אינם שכיחים ומופיעים אצל 1:200 תינוקות (רובם יתגלו עוד בעת ההיריון בסקירות העל-קוליות או מיד לאחר הלידה). גם במקרים המסובכים אפשר היום לתקן 95% מהמומים, והתוצאות מצוינות.