גוש בבטן
הימצאות גוש בבטן היילוד או הילד מעוררת חששות כבדים לגבי משמעויות הממצא. החששות והחרדות נובעים לעתים מחוסר ידע, אך לעתים הם נובעים מהיקש שגזרו בני משפחה מתוך מצבים דומים.
בספרות המקצועית גוש בבטן מכונה: Abdominal Mass, Space Occupying Lesion.
הגדרה
ממצא בעל נפח הנמצא בחלל הבטן. ממצא זה יכול להיות במיקום לא אופייני של איבר קיים, או שהוא הגדלה חריגה של חלק מאיבר קיים, או רקמה נוספת הנמצאת באחד האיברים הסמוכים לבטן והמשתרעת בחלל הביטני. ככלל, גילויו של גוש בטני מחייב הערכה רפואית.
הערכה קלינית
הגוש הבטני יכול להתגלות בשל כאבים, אודם או נפיחות או באופן אקראי, ולמעט מקרים שגוש בחלל הבטן בולט בהסתכלות כמשנה את קווי המתאר הרגילם מתחת לרקמת העור, האבחנה של גוש בבטן מתקבלת בביצוע הבדיקה השגרתית של הבטן. לעתים מדווח ממצא כזה כממצא אקראי על ידי ההורה לרופא.
הבדיקה הרפואית של הבטן מתבצעת על ידי מישוש עדין ובהמשך מישוש עמוק יותר. לעתים יקיש הרופא על הבטן כדי להתרשם מקולות חלולים האופייניים למעיים ולקיבה או לקולות עמומים האופייניים יותר לאיבר "מלא". בהמשך אפשר לנסות להאזין לקולות הבטן הנובעים מתנועת מעיים סדירה, המתרחשת כמה פעמים בדקה.
יש לציין את מיקום הגוש על פי רביעי הבטן, עומקו וכל ממצא מלווה נוסף (כגון בדיקות מעבדה או בדיקות דימות), העשוי לשפוך אור על הממצא.
איבר מוגדל או גוש?
בגיל היילוד וגם בגיל מאוחר יותר אפשר למשש הגדלה של איבר בטני זה או אחר. לדוגמה: כמעט תמיד יכול הרופא למשש את החלק התחתון של הכבד מתחת לקשת הצלעות בצד ימין. אם עולה חשד להגדלה חריגה, יצוין הממצא בנתונים של מספר הסנטימטרים מתחת לקשת הצלעות, ויצוין גם סך המשרעת של הכבד.
לעומת זאת, כליות אשר נמושו בבדיקה גופנית בגיל היילוד הוא ממצא סביר, ורק אם הממצא קיים בחודשים הבאים ייחשב הדבר ללא סביר.
הדמיה
לבדיקות למיניהן הנערכות במכוני ההדמיה (Imaging) תפקיד חשוב ביותר בהערכה. בדיקות אלו יכולות להדגים את הגוש הבטני ולשייכו לאיברים ולרקמות הנמצאים בבטן. הבחירה בשיטת הדימות (צילום "רגיל", בדיקה על-קולית, CT, MRI, וכדומה) נעשית על פי שיקולי הרופא המכוונים לקבלת התוצאות הטובות ביותר. בשיקולים אלה נכללת השאיפה למעט בקרינה לאזור הבטן. לדוגמה: בדיקת CT של הבטן מקרינה כמו 40 בדיקות צילום "רגילות". לעתים נדרשות בדיקות נוספות כדי לאפיין את הגוש הבטני, כגון מיפוי במכון לרפואה גרעינית (איזוטופים). בדיקות ההדמיה גם יסייעו ליועצים, כגון המנתח העשוי להידרש לצורך כריתה הגוש או ביופסיה.
בדיקות דם
בדיקות הדם והשתן יכולות לכוון את הרופא המטפל במידה רבה למקור הגוש. בדיקות אלו יכללו, לפי נסיבות המקרה: תפקודי כבד, כליות, ספירת דם, שקיעת דם ואחרות.
מקורות אפשריים לגושים בטניים
גושים באצל תינוקות ואצל ילדים גדולים יותר מתוארים על פי רוב על פי מיקומם היחסי בבטן, והם כוללים:
- מחוץ לחלל הבטן: כיס השתן, רקמת רחם או שחלות (הגדלים מהאגן)
- באזור העליון: כליות (שני הצדדים), הכבד ודרכי המרה (צד ימין), קיבה (שמאל), טחול (שמאל) לבלב (מרכז)
- באזור המרכזי: מעיים (כולל הרניה של המעי מחוץ לקיר שרירי הבטן)
- באזור האחורי: עצם, עצבים, שרירים וכליות
יש לזכור שנפח הבטן הוא גדול ויכול להכיל גושים גדולים יחסית. גושים אלה יתגלו רק אחרי שהם ילחצו על איבר חיוני, כגון דרכי השתן, עד כדי חסימה.
הפניה לייעוץ וטיפול
ההערכה של גושים בטניים נעשית על ידי בעלי מקצוע שונים ברפואת הילדים. אחרי שהרופא הראשוני מתרשם מחריגה, הוא עשוי להיוועץ במומחים למחלות גידוליות, במנתחים, במומחים למחלות של הכליות וכדומה. אם מתגלה מחלה ממארת, יישקלו האפשרויות הטיפוליות השונות ולא מן הנמנע שישולבו כמה מומחים לטיפול המיטבי בילד.
פרוגנוזה
תלויה באבחנה, בסיבוכי המחלה ובמהלכה.
תפקידו של צוות טיפת חלב
להסביר להורים את משמעות הממצא ולהדריכם כיצד לשים לב להפרעה אפשרית הקשורה בו. יש להפנות לייעוץ בהתאם לצורך ולעקוב אחר חוות הדעת של היועצים. אם הגילוי הראשוני קורה בטיפת חלב, האחריות להמשך הבירור והמעקב עובר לרופא המטפל בקופת החולים.
מבחינת ההיבטים החוקיים, יש להקפיד על תיעוד של הממצא, מה הוסבר להורים, על האפשרויות האבחוניות, ההפרעה התפקודית והתמיכה הנפשית במשפחה. מומלץ לשמור צילומים ותוצאות בדיקות.
ד"ר אשר מוזר, המטולוגיה ואונקולוגיית ילדים, המרכז הרפאוי סורוקה, שירותי בריאות כללית
בואו לדבר על זה בפורום אורולגיית ילדים.
לאבחון כאב בטן אצל ילדים - לחץ כאן.
