התעללות והזנחה
הביקורים בטיפת חלב הם הזדמנות פז לאיתור ילדים החשודים כסובלים מהתעללות או מהזנחה. הילדים מגיעים לתחנה לרוב באופן שגרתי במועדים קבועים, שלא כלבדיקה אצל רופא ילדים, המתקיימת רק כשהילד חולה.
אף על פי שהתעללות בילדים והזנחתם היא תופעה שכיחה בכל השכבות החברתיות-כלכליות, זהו מצב קשה לאבחון הדורש רמת חשד גבוהה של הצוות המטפל. החשד להתעללות והזנחה לרוב יעלה מבדיקה גופנית או מתצפית קלינית שמתבצעת הן על ידי הרופא הן על ידי האחות בטיפת חלב, שכן בזמן הביקור תינוקות ופעוטות מופשטים לחלוטין לצורך השקילה והדבר מקל למצוא סימני חבלה אפשריים, ולמעשה עצם המעקב בטיפת חלב מאפשר לזהות סימני הזנחה בגיל הרך טוב יותר מאשר בכל מקום אחר.
יש לזכור, שהתעללות והזנחה עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ואפילו למוות אם הם אינם מאובחנים במועד.
ייתכנו ארבעה סוגי התעללות בילדים והזנחתם:
- הזנחה: אי סיפוק צרכיו הבסיסיים של הילד - גופניים, רגשיים ואחרים, כגון דאגה ללבוש הולם, מתן מזון מתאים בכמות ובדחיפות הנכונים, דאגה לטיפול רפואי בעת הצורך וכן סיפוק צרכיו הרגשיים והתפתחותיים של התינוק, הפעוט והילד
- התעללות גופנית: כל פגיעה גופנית שנגרמה לילד בכוונה תחילה בידי האחראי עליו
- התעללות רגשית: כל דבר שנעשה לילד או נמנע ממנו וגורם לו נזק רגשי או נפשי, כגון דחייה, איום, התעלמות ובידוד
- התעללות מינית: כל שימוש בקטין לסיפוק צרכיו המיניים של אדם בוגר
אפידמיולוגיה
בישראל אין נתונים מדויקים על שכיחות התעללות והזנחת ילדים. ידוע שבשנת 2002 היו 36,341 דיווחים לפקידי סעד על מקרים של פגיעה מוכחת או על חשד להתעללות או הזנחה. לא ידוע כמה מן התלונות אומתו. ההערכה בין אנשי המקצוע העוסקים בתחום היא שכ-3%-2% מכלל הילדים בישראל סובלים מהתעללות או מהזנחה.
אנמנזה
אין אנמנזה ספציפית לאבחון התעללות בילדים או הזנחתם. גורמי הסיכון להתעללות או הזנחה הם :
- משפחתיים
- הורים צעירים
- משפחות חד-הוריות
- אלימות בין בני הזוג
- שימוש של ההורים בסמים או באלכוהול
- מחלות נפש אצל הורים
- חשד בעבר לאלימות כלפי ילדים אחרים במשפחה
- הורים שהיו נפגעי אלימות במשפחה בילדותם
- דימוי עצמי נמוך של ההורים
- הגירה
- הכנסה נמוכה
- היעדר מקורות תמיכה
- בידוד חברתי
- מאורעות חיים משמעותיים כגון אובדן ומחלה קשה
- גורמי סיכון הקשורים בילד
- היריון בלתי רצוי
- פגות או משקל לידה נמוך
- מחלות כרוניות או נכויות של הילד כגון פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזם
- הפרעות קשב וריכוז
- לידה אחרי היריון מרובה עוברים
יצוין, כי שינוי פתאומי בהתנהגות הילד אינו גורם סיכון אלא סימפטום.
בדיקה גופנית
לכל אחד מהממצאים שיצוינו בהמשך ייתכנו הסברים רפואיים או אחרים, אולם כשהם קיימים ובייחוד אם יש בהם כדי לעורר חשד, יש מקום להמשך בירור בשאלה של התעללות או הזנחה. החשד להתעללות או הזנחה בילדים (במסגרת טיפת חלב) צריך להתעורר במקרים הבאים:
1 . הופעה חיצונית - לבוש מלוכלך או שאינו מתאים לעונת השנה
2. הפרעה בשגשוג (FTT) שלא נמצאה לה הסבר רפואי או שנראית כקשורה בכך שההורים אינם ממלאים את הוראות הרופאים (מתן מזון הולם וכדומה).
3. סימני חבלה על גופו של הילד - בזמן הפשטתו של הילד, כחלק מהבדיקה השגרתית, יש לשם לב לשטפי דם, סימני כווייה, אזורים שמגע בהם גורם לתינוק לבכי. חשודים במיוחד הם:
- ממצאים שהוסברו על ידי ההורים אינם תואמים את השלב ההתפתחותי של הילד (לדוגמה, ילד שמסוגל להסתובב, שלדברי ההורים הושאר על מיטת ההורים, התגלגל ונפל על הרצפה)
- פגיעות בעלות קווים חדים או צורה גאומטרית ברורה
- ממצאים באזורים מוצנעים (לדוגמה, מתחת לחיתול)
- ממצאים המופיעים באופן סימטרי - לדוגמה כווייה באותו מקום בדיוק בשתי הרגליים
- שטפי דם בגוונים שונים
- סוגי חבלות שונים (כווייה, שטף דם וכד') אצל אותו ילד
- שטפי דם בעפעפיים ("פנסים")
- סימני נשיכה
- סימני כווייה
- סימני קשירה
4. רעב תמידי
5. התנהגות אדישה של הילד - ממעט לחייך, אינו מגיב להנאה או לכאב
6. רעב של התינוק למגע אנושי; חיפוש-יתר אחרי חום והתקשרות מהירה לזרים
7. העסקה עצמית - טלטול קדימה ואחורה של הגוף והראש
8. רתיעה של הילד ממגע גופני
9. היעדר היענות או אדישות של ההורה לצרכיו של הילד - אי-הרמה של הילד בתגובה לבכי וכדומה
10. התנהגות רגרסיבית (לדוגמה, הרטבה לאחר שכבר נגמל, חזרה למציצת אצבע)
11 גירוי או דימום מאזור איברי המין או האנוס, בייחוד אצל ילדים שנגמלו כבר מחיתולים
פרוגנוזה
התעללות בילדים והזנחתם גורמות לפגיעה בבריאותם הגופנית והנפשית, פגיעה שהשפעותיה הן מיידיות אך גם ארוכות-טווח. אבחון ובעקבותיו טיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה, מוקדם ככל האפשר, יקטין את הפגיעה במצבם הרגשי והנפשי גם כבוגרים. זיהוי התופעה תלוי במידה רבה בידע על סימני ההתעללות ולא פחות מכך ברגישות הצוות הרפואי לזיהוי תופעות חשודות.
הכרת השירותים הטיפוליים וידיעת נוהלי הדיווח יקלו על המדווח בתהליך הדיווח וכך יתרמו להפסקת ההתעללות.
תפקידו של צוות טיפת חלב
החוק מחייב את הצוות של מוסד זה ולמעשה כל מוסד רפואי אחר לאתר מקרים שבהם עלה החשד שילד עובר התעללות או הזנחה ולדווח עליהם. אין ביכולת הצוות הרפואי לחקור ולאמת את החשדות ולכן יש לדווח על כל חשד, והוא ייבדק על ידי פקידי הסעד, בשיתוף המשטרה, שלהם הסמכות לחקור חשדות כאלה.
"חוק חובת דיווח התשמ"ט-1989 ״ מחייב רופא, אחות, עובד שירותי הרווחה או עובד פרה-רפואי שעקב עיסוקם היה להם יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה כנגד קטין בידי האחראי עליו לפקידת סעד או למשטרה. החוק קובע עונש של עד שישה חודשי מאסר לאיש צוות רפואי שלא ימלא את חובתו לדווח על חשד כזה שעלה.
במקרה של חשד אפשר להתייעץ עם הצוותים לטיפול בילד בסיכון (ועדות אלימות בילדים) הקיימות בבתי החולים ובקופות החולים וכן בהנהלת המחוזות של משרד הבריאות. את הדיווח יש למסור לפקיד סעד ברשות המקומית שבה מתגורר הילד או למשטרה (מוקד 100).
חשוב לזכור, שאם מתעורר חשש מיידי לשלומו של הילד, אין לשולחו לביתו ויש לדווח מיידית ולהתייעץ עם פקיד הסעד בעניין.
ד"ר מיכל מימון, מיון ילדים, המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית
שלומית מילר, עבודת סוציאלית, חיטבת הילדים, המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית
לאבחון ילד קצר רוח - לחץ כאן.
בואו לדבר על זה בפורום "בטרם" - לבטיחות ילדים.
