פרכוסים
פרכוסים הם תופעה לא נדירה אצל ילדים, היכולה להופיע בסביבת הבית, גן הילדים או בית הספר וגם בטיפת חלב. הפרכוסים יכולים להופיע כאירוע יחיד אצל ילדים בריאים או כאירוע חוזר אצל ילדים הסובלים ממחלה פרכוסית כרונית (אפילפסיה). מגיל שישה חודשים ועד גיל שש שנים, ילדים עלולים לפתח פרכוס בעת עליית חום הגוף, תופעה הנקראת פרכוסי חום (Febrile Seizures).
החלוקה המקובלת של פרכוסים היא לפרכוסים כלליים המלווים באובדן הכרה ולפרכוסים חלקיים שאינם מלווים באובדן הכרה. הפרכוסים הכלליים מסווגים לפי הביטוי המוטורי, לדוגמה קלוני, מיוקלוני, אטוני. בקבוצת הפרכוסים הכלליים מוכרים במיוחד פרכוסי ה-Petit Mal-rn Grand Mal והם יפורטו בהמשך.
פרכוסי חום מתחלקים לשני סוגים, פשוט (85% מהמקרים) ומורכב (15% מהמקרים). לסוג הפרכוס יש השלכות על עומק הבירור ועל הטיפול הרפואי הנדרש.
הגדרה
פרכוס הוא אירוע זמני, בלתי-רצוני, המתבטא באחד או יותר מהסימפטומים הבאים: שינוי ברמת ההכרה, תנועות בלתי-רצוניות בגפיים או בפנים, שינויים בתחושה, שינויים בהתנהגות ושינויים אוטונומיים (איבוד שליטה על סוגרים והזעה). מקור האירוע הוא הפרעה בפעילות החשמלית של הנירונים במוח.
פרכוס חום פשוט מוגדר כפרכוס כללי מלווה בחום גבוה הנמשך עד כ-15 דקות, פעם אחת ביממה. פרכוסי חום מורכבים הם ממושכים יותר, יכולים להיות מוקדיים (פלג גוף אחד), ויכולים להופיע כמה פעמים ביממה.
פרכוס הנמשך יותר מ-30 דקות ברצף, או שאין בו חזרה להכרה מלאה בין אירועים תכופים, מוגדר כסטטוס אפילפטיקוס (Status Epilepticus) ויש לו השלכות טיפוליות ופרוגנוסטיות.
אטיולוגיה ופתופיזיולוגיה
הגורמים להופעת פרכוסים הם רבים ומגוונים, ובהם: חום גבוה, זיהומים כגון דלקת קרום המוח או במוח, חבלות ראש, היפוקסיה, הרעלות (אורגנו-פוספטים, גמילה מאלכוהול, סמים ממריצים, פחמן חד- חמצני), תרופות (טריציקליים, קמפור), הפרעות מטבוליות (היפוגליקמיה, היפוקלצמיה, היפונתרמיה, היפומגנזמיה והפרעות מולדות בחילוף החומרים), מחלות אנדוקריניות כגון היפו-היפרתירואידיזם, אירוע וסקולרי-מוחי כגון שבץ מוחי, יתר לחץ דם חמור, גידולים ראשוניים במוח או גרורות בו, וכן גורמים לא מוגדרים (Idiopathic).
חשוב להבדיל בין פרכוסים אמיתיים לבין מצבים המחקים פרכוסים, כגון עילפון, טיקים בפנים, התקפי עצירת נשימה בבכי בגיל הינקות, מיגרנות לא-שגרתיות ולבסוף Pseudoseizures - ניסיון לחקות פרכוס באופן ראשוני.
אפידמיולוגיה
על פי דיווחים שונים, פרכוס יחיד יכול להופיע בקרב 6%-4% מהילדים עד גיל 16, והסיכון לפרכוסים באוכלוסיה הכללית הוא 1%-0.6%. "פרכוסי חום" יכולים להופיע בקרב 5%-2% מהילדים גילאי שישה חודשים עד שש שנים.
הערכה קלינית
בפרכוסים הכלליים החולה מאבד את הכרתו באופן חד ומתמוטט. אפשר לראות גלגול עיניים למעלה או סטיית מבט לצד, והגוף עלול להיות נוקשה או רפוי. בפרכוסים מסוג Grand Mal ייתכנו תנועות קצובות של הגפיים. לעתים נראה קצף מהפה וחוסר שליטה על סוגרים. ייתכן כיחלון בפנים בשל נשימה שטחית ולא יעילה.
פרכוס מסוג Petit Mal מתבטא בניתוקים קצרים ( שניות) שבהם הילד ייראה ממצמץ או מאבד קשר עם הסביבה, אך מתעורר מיד וממשיך בפעילות, אך לא מודע לאירוע ולא זוכר אותו. לאחר פרכוסים תיתכן תקופה פוסט-איקטלית (Postictal), שבה הילד מגיב פחות, מבולבל, ישנוני או באי-שקט, מעורפל הכרה אך מגיב לכאב. הנשימה יכולה להיות כבדה ורועשת (חרחורים) עקב רפיון בשרירי הלוע והפרשות. החזרה להכרה מלאה ממצב זה היא הדרגתית ויכולה להימשך כמה שעות.
בפרכוסים חלקיים ייתכן מצב שהילד מבולבל, לא מתמצא בסביבה ופועל באופן אוטומטי ולא מודע למצבו. פרכוסים מסוג זה הם נדירים.
טיפול
בשלב ראשון יש להשכיב את הילד במקום בטוח מחפצים שעלולים לפגוע בו בזמן פרכוס ולהזעיק אמבולנס טיפול נמרץ (מד"א).
יש להשכיב את הילד על הצד למניעת חנק אם הוא מקיא, ולשחרר בגדים סביב הצוואר, החזה והמותניים.
אין לנסות לעצור את תנועות הילד או לשמור על פה פתוח בכוח. אין להכניס אצבעות לפה או לנסות לתפוס את הלשון.
במידת האפשר יש לתת חמצן במסכה. יודגש כי הטיפול הראשון והמיידי הוא כבכל החייאה, שמירה על נתיב האוויר והנשימה. אם מופיעה הפסקת נשימה ממושכת (למעלה מדקה), יש להתחיל בפעולות החייאה בסיסית (רצוי בהדרכה טלפונית של מוקדן מד"א).
אם הילד מוכר כסובל מפרכוסים והוא מצויד בתרופה לנתינה רקטלית (ואליום - Stesolid), אפשר לתת לו את התרופה אם הפרכוס מתמשך.
אם לילד חום גבוה, יש להפשיטו ולקררו במגבת רטובה ולתת אקמול (רקטלית) להורדת החום. חשוב לתעד את האירוע כולל משך הפרכוס, אובדן הכרה, גלגול עיניים, צורת הפרכוס ואם היה חד-צדדי (פלג גוף אחד) או של כל הגפיים, שכן הטיפול והמעקב מושפעים מנתונים אלה.
פרוגנוזה
בפרכוסי חום פשוטים - הפרוגנוזה מצוינת.
לפרכוסים אחרים הפרוגנוזה תלויה במידה רבה באטיולוגיה ובסוג הפרכוס. סטטוס אפילפטיקוס הוא אירוע מסכן חיים ובעל פרוגנוזה נירולוגית לא טובה.
תפקידו של צוות טיפת חלב
זיהוי וטיפול מיידי, הזעקה של אמבולנס נט"ן בכל מקרה.
ארנון יערי, מיון ילדים, מרכז שניידר לרפואת ילדים, שירותי בריאות כללית
פרופ' יחזקאל ויסמן, מנהל היחידה לרפואה דחופה, מרכז שניידר לרפואת ילדים, שירותי בריאות כללית
בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה.
לאבחון מחלת חום אצל תינוקות - לחץ כאן.
