מוות בעריסה: אפידימיולוגיה ומניעה
תסמונת המוות בעריסה (SIDS) היא מצב נדיר של מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוק מתחת לגיל שנה. הסיכון למקרים אלה הינו בעיקר בגיל 4-2 חודשים, וכ-85% מהפטירות בתסמונת זו הן עד גיל חצי שנה, עם שיעור היארעות גבוה יותר בחורף. התסמונת נקראת כיום "מוות פתאומי בלתי צפוי בתינוק" (Sudden Unexpected Infant Death - SUID(, אך הביטוי המקובל בעברית הוא מוות בעריסה. האבחנה נעשית על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאו סיבות מוות אחרות בתינוק שמת באופן פתאומי. בארה"ב מתבצע תהליך שיטתי של חקירת מקרי מוות בלתי צפוי בתינוקות, הכולל חקירה מפורטת של זירת האירוע וגורמי הסיכון הידועים ובהמשך דיון ע"י צוות חקירה רב מקצועי )Child Death Review Team(. בארץ מבצעות אחיות טיפות חלב חקירה של נסיבות האירוע, ובמשרד הבריאות נעשה ברור נוסף עם בדיקת התיעוד הרפואי הרלבנטי, אך התהליך של דיון בצוות רב מקצועי מתבצע רק באופן חלקי.
בישראל מתבצעת נתיחה שלאחר המוות רק במקרים שקיים חשד מבוסס להזנחה או לחבלה בתינוק. ברוב המכריע של המקרים של מות תינוק מדובר במצבי מחלה מוגדרים, כגון פגות וסיבוכי פגות, מומים מולדים או מחלות ידועות. בשנת 2008 אירעו בישראל 36 מקרים של מוות בעריסה, מתוך כ-157,000 לידות חי. (שיעור של 0.23 ל-1,000 לידות חי, או כ-1:4,360 לידות בכלל האוכלוסיה).
עד כה לא נמצא הסבר חד-משמעי לתופעה של מוות בעריסה, אך ידועים גורמי סיכון למצב זה. רבים מהם ניתנים למניעה, והם יפורטו בהמשך. השערות ומנגנונים רבים הוצעו להסביר את התופעה של מוות בעריסה: הפסקת נשימה בגלל חסימת דרכי האוויר או הפסקת נשימה מרכזית, הפרעות בקצב הלב, חימום-יתר, שיאוף חוזר של אוויר הננשף מהתינוק (Re-breathing), בעיקר במצב שהתינוק שוכב על הבטן ופניו צמודות למזרן, גזים רעילים המצטברים בסביבת המיטה, המזרן ומצעי המיטה של עריסת התינוק, ועוד.
גורמי סיכון למוות בעריסה
- מצב חברתי-כלכלי ירוד
- אמהות חד-הורית, אמהות בגיל > 20 שנה
- עונת החורף
- פגות ומשקל לידה נמוך מאוד
- סדר לידה עולה (הסיכון קטן יותר עם הילד הראשון ועולה בהדרגה אצל הילדים הבאים)
- חימום-יתר או קור
- שכיבה על הבטן או על הצד
- עישון בקרבת הילד (בבית, במכונית או בסביבת התינוק).
- תינוק שאינו יונק
- תינוק הישן יחד עם הוריו במיטה (Bed Sharing)
- מזרן ומצעי מיטה רכים
- כימיקלים רעילים בסביבת התינוק
המלצות להקטנת הסיכון למוות בעריסה
- מומלץ להשכיב את התינוק הבריא לשינה על הגב - מחקרים רבים הראו כי שכיבה על הגב מקטינה באופן משמעותי את הסיכון למוות בעריסה בהשוואה להשכבה על הבטן או על הצד. לכן מומלץ להשכיב את התינוק על הגב בעת השינה, אלא אם כן יש סיבה רפואית מיוחדת שבגללה ממליץ הרופא אחרת. לעומת זאת, בשעות שהתינוק ער, מומלץ להשכיבו על הבטן כדי לאפשר לו לפתח את התפקודים הקשורים בשכיבה על הבטן מבחינת חוזק השרירים והתנועה. במצב של שכיבה מתמדת על הגב, חלק קטן מהתינוקות יפתחו מצב של השטחת הגולגולת, בעיקר בחלקה האחורי (Plagiocephaly). מצב זה חולף בדרך כלל לקראת גיל שנה. השכבת התינוק על הבטן כשהוא ער מקטינה את ההיארעות של מצב זה.
- הטמפרטורה האופטימלית של החדר בו נמצא התינוק: 23-21 מעלות
- יש להימנע לחלוטין מעישון בסביבת התינוק
- הנקה מקטינה את הסיכון למוות בעריסה
- מומלץ למנוע שינה של התינוק עם הוריו באותה מיטה (Bed Sharing)
- מומלץ להשתמש במזרון קשה, עם תו תקן
- אין להשתמש במצעי מיטה רכים וכריות רכות
- יש להימנע מהנחת כריות ובובות רכות בסמוך לתינוק
- מומלץ להדק את השמיכה למרגלות המיטה ובצדדים
- יש להימנע משימוש בחומרי ריסוס, דאודורנטים, וחומרים נדיפים בסביבת התינוק
- בכל הנוגע לפגים נדרשת השגחה נוספת
- ככלל, השימוש במכשיר ניטור - אינו מומלץ לתינוק הבריא, פרט למקרים מיוחדים של תינוקות עם אירועים של הפסקות נשימה, או תינוקות עם חשד לאי-יציבות בתפקוד הלב והנשימה. מומלץ להפנות תינוקות אלה לאבחון ולהדרכת הוריהם בשימוש במכשיר ניטור, לפי הצורך, לאחד המרכזים הרפואיים המתמחים בתחום זה (רוב בתי החולים בארץ). במקרים שיש צורך בניטור, מומלץ שההורים יעברו קורס החייאה של תינוקות.
שימוש במוצץ בזמן השינה
כמה מחקרים הראו שהסיכון למוות בעריסה קטן יותר בתינוקות שהשתמשו במוצץ. הסיכון היה נמוך ב-29% אצל תינוקות שהשתמשו במוצץ בדרך כלל, אך בהשוואה בין תינוקות שמתו ממוות בעריסה לבין קבוצת ביקורת נמצא, כי שיעור השימוש במוצץ בלילה האחרון לפני המוות היה נמוך ביותר מחצי מאשר בקבוצת הביקורת.
מנגד, השימוש במוצץ מגדיל את הסיכון לדלקת האוזן התיכונה, ושימוש ממושך במוצץ לאחר גיל שנה עלול ליצור ליקויים במבנה השיניים. כמו כן השימוש במוצץ כבר בימים הראשונים לאחר הלידה עלול להקטין את הסיכוי לינוק. לכן מומלץ לתת לתינוקות מוצץ בזמן השינה רק אחרי שהתינוק כבר יונק בצורה סדירה והחל מגיל חודש. מומלץ לא להשתמש במוצץ אחרי גיל שנה.
אוורור חדר השינה של התינוק
מחקרים אחדים עסקו בחומרים כימיים נדיפים שמקורם בבית. חומרים כאלה מתנדפים מרהיטים, שטיחים, דאודורנטים, חומרי הדברה, ממזרנים ישנים, ובעיקר מעשן סיגריות. מחקר בקליפורניה שפורסם לאחרונה הראה כי אוורור חדר השינה של התינוק במאוורר הקטין ב-72% את הסיכון למוות בעריסה.
חנק שלא בכוונה של התינוק במיטה
במחקר מ-2009 המסכם נתונים של תמותת תינוקות בארה״ב נמצא כי במשך 20 שנה עלה פי ארבעה שיעור המקרים של מוות פתאומי של תינוקות עקב חנק מקרי במיטה (עד ל-513 מקרים ב-2004, שיעור של 0.12 ל-1,000 לידות חי), אם כי כלל המקרים של מוות בעריסה הלכו ופחתו בשנים אלה. אירוע זה היה שכיח בעיקר בחודש הראשון לחיים, ורוב המקרים אירעו עד גיל שלושה חודשים.
המצבים השכיחים ביותר היו: תינוקות שנמצאו מכוסים (34%), חנק ממצעי המיטה (14%), ומצב שהתינוק "נתקע" או נכלא בין המיטה לבין הקיר או בין חפצים שונים (14%). נמצא שיעור גבוה של היארעות המוות במיטה של מבוגרים (פי ארבעה מאשר בעריסת התינוק). ב-53% מהמקרים דווח על שינה משותפת עם ההורים. הלקחים העיקריים ממחקר זה הם: הימנעות משינה משותפת של התינוק עם הוריו, הימנעות ממצעי מיטה רכים ושיפור ההשגחה על התינוק.
למרות האמור לעיל יש לזכור, כי התופעה של מוות בעריסה של תינוק בריא - נדירה ביותר.
פרופ' יונה אמיתי, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית הדסה ירושלים ואוניברסטית בר אילן, יו"ר החברה הישראלית לפדיארטיה אמבולטורית (חיפ"א)
בואו לדבר על זה בפורום מוות בעריסה.
ביבליוגרפיה
אתר משרד הבריאות, המחלקה לאם לילד ולמתבגר.
Hauck FR, Omojokum OO, Siadaty MS. Do pacifiers reduce the risk of sudden infant
death syndrome? A meta-analysis. Pediatrics 2005; 116: e716-23.
Coleman-Phox K, Odouli R, Li DK. Use of fan during sleep and the risk of sudden death
syndrome. Arch Paediatr Adolesc Med 2008; 162: 963-8.
Shapiro-Mendoza CK, Kimball M, Tomashek KM, Anderson RN, Blanding S.
US infant mortality trends attributable to accidental suffocation and strangulation in bed from 1984 through 2004: Are rates increasing? Pediatrics 2009; 123; 533-9.