ברזל, אבץ, סידן, ויטמין A, ויטמין D

ארגון הבריאות העולמי הגדיר חוסר בברזל כחסר התזונתי המשמעותי ביותר. להערכתם, 80%-60% מאוכלוסיית העולם סובלת מחוסר בברזל, ומתוכם 30%-20% סובלים מאנמיה בגלל חוסר בברזל. אנמיה היא גורם סיכון לאיחור בהתפתחות ולתפקוד קוגניטיבי ירוד בתינוקות. הברזל הוא מתכת החיונית לרוב צורות החיים. הוא משמש חלק מחלבונים ואנזימים רבים, וממלא תפקיד בבקרת שגשוג תאי הגוף והתמיינותם. הברזל הוא רכיב חיוני בבניית חלבון ההמוגלובין הנמצא בתאי הדם האדומים כנושא החמצן בדם.

רמת המוגלובין נמוכה עלולה לגרום להגבלת הספקת החמצן לרקמות, לעייפות, לירידה בתפקוד ולהיחלשות מערכת החיסון. עודף ברזל עלול לגרום לרעילות.

כשני שלישים מהברזל בגוף הם בצורת המוגלובין, כמות קטנה יותר נמצאת בשריר בחלבון שנקרא מיוגלובין, ובחלבונים נוספים המיועדים למאגר הברזל ולנשיאתו בדם. כאשר מידלדלים מאגרי הברזל, יעילות הספיגה של הברזל מהמזון משתפרת - ולהפך, וכך נוצר הוויסות.

תזונתנו מספקת ברזל בצורות שונות, לפי סוג המזון: ברזל שמקורו מהחי (הנמצא בתרכובת שנקראת Heme) וברזל ממקור צמחי (Non Heme). במזונות מן החי המכילים ברזל שמקורו בהמוגלובין - בשר, עוף לסוגיו ודגים - הברזל נספג בצורה טובה יותר (35%-15%) מאשר ברזל ממקור צמחי, כמו קטניות וירקות ירוקים (20%-2%). תוסף ברזל כתכשיר או בהעשרת מזונות מכיל את המקור ה"צמחי" במבנה Non Heme.

כמה גורמים משפיעים על יעילות הספיגה והזמינות הביולוגית (Bioavaolability): מאגרי הברזל, מקור הברזל בתפריט (צמחי או מן החי) ונוכחות רכיבי מזון נוספים. ספיגת הברזל ממקור צמחי מושפעת מההרכב התזונתי של הארוחה: הוספת בשר ו/או ויטמין C לארוחה ישפרו את ספיגת הברזל הצמחי. טנינים (מצוי בתה), סידן, פוליפנולים (נוגדי חמצון הנמצאים בצמחים) ופיטאטים (נמצאים בקטניות ובדגנים מלאים) יפחיתו את ספיגתו. כלומר שילוב תה ומוצרי חלב בארוחה יפגעו בזמינות הברזל מסוג Non Heme. קטניות ודגנים מלאים מכילים כמות לא מבוטלת של ברזל, אך הזמינות הביולוגית ממזונות אלו ירודה בשל נוכחות פוליפנולים ופיטאטים.

תינוקות בריאים ובשלים נולדים עם מאגרי ברזל מספקים עד גיל 6-4 חודשים. מגיל זה, הברזל מחלב האם לא יספק את הדרישה. לכן, משרד הבריאות ממליץ על תוספת תכשיר ברזל מניעתי לתינוק. ההנחיה היא לתת 7 מ"ג ברזל מתום החודש הרביעי עד תום החודש השישי, ו-15 מ"ג מתחילת החודש השביעי עד תום החודש ה-12 (מניעה ראשונית). בגיל שנה מומלץ לבצע בדיקת דם להערכת רמת ההמוגלובין (מניעה שניונית). לתינוקות שאינם יונקים, יש להקפיד על מתן תמ"ל מועשר בברזל.

הברזל מופיע בתכשירים השונים באחת משתי צורות, 2+) Ferrous) או Ferrous- ,(3+) Ferric נספג בצורה יעילה יותר. כדי לשפר את זמינות הברזל בצורת Ferric מתכשירים, נארז הברזל Irono Polymaltose Complex - וספיגת הברזל לא נפגמת גם בנוכחות מוצרי חלב. מומלץ לחלק את מתן תכשיר הברזל לשתיים-שלוש מנות על פני היום כדי להגביר את זמינותו. עדיף להרחיק את מתן הברזל מהארוחה (שעה לפני האוכל או כמה שעות אחרי האוכל).

^{*מומלץ שלא לתת מזונות בשלמותם לילדים מתחת לגיל חמש, לפי הנחיות של עמותת בטרם, למניעת חנק.}

תינוקות בריאים ובשלים נולדים עם מאגרי ברזל מספקים עד גיל 6-4 חודשים. מגיל זה, הברזל מחלב האם לא יספק את הדרישה. לכן, משרד הבריאות ממליץ על תוספת תכשיר ברזל מניעתי לתינוק. ההנחיה היא לתת 7 מ"ג ברזל מתום החודש הרביעי עד תום החודש השישי, ו-15 מ"ג מתחילת החודש השביעי עד תום החודש ה-12 (מניעה ראשונית). בגיל שנה מומלץ לבצע בדיקת דם להערכת רמת ההמוגלובין (מניעה שניונית). לתינוקות שאינם יונקים, יש להקפיד על מתן תמ"ל מועשר בברזל.

הברזל מופיע בתכשירים השונים באחת משתי צורות, 2+) Ferrous) או Ferrous- ,(3+) Ferric נספג בצורה יעילה יותר. כדי לשפר את זמינות הברזל בצורת Ferric מתכשירים, נארז הברזל Irono Polymaltose Complex - וספיגת הברזל לא נפגמת גם בנוכחות מוצרי חלב. מומלץ לחלק את מתן תכשיר הברזל לשתיים-שלוש מנות על פני היום כדי להגביר את זמינותו. עדיף להרחיק את מתן הברזל מהארוחה (שעה לפני האוכל או כמה שעות אחרי האוכל).

ויטמין D

ויטמין D מסיס בשומן. הוא מסונתז בעקבות חשיפה לשמש על פני העור. מקורות תזונתיים לוויטמין: דגים, חלב ומוצריו, ביצה וכבד. שפעול ויטמין D לנגזרת פעילה דורש שינויים בכבד ובכליות. הנגזרת הפעילה מתפקדת כהורמון בגוף ומגבירה את ספיגת הסידן והזרחן ממערכת העיכול. ויטמין D חיוני לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בדם. כמו כן, ויטמין D מווסת את ספיגת הסידן במעי, ובשילוב עם ויטמינים, מינרלים והורמונים נוספים הוא פועל על מינרליזציית העצם. חסר ויטמין D מגביר סיכון לעצמות שבירות, לרככת (Rickets) ולאוסטיאופניה אצל ילדים ואוסטיאומלציה אצל מבוגרים.

מאחר שבכמות הוויטמין D בחלב אם אין די כדי לענות על הצרכים, ממליצים ארגוני הבריאות על תוספת של ויטמין D מהלידה ועד תום השנה הראשונה לחיים. באוקטובר שנת 2008 עודכנו בארה״ב ההמלצות, ובדומה לאירופה ולישראל ההמלצה היא לתוספת של 400 יחב״ל עקב רמות ויטמין D נמוכות באוכלוסיית הילדים בעולם (ראו בפסקה הבאה). אף על פי שאצל תינוקות הניזונים מתמ״ל ברוב המקרים כמות הוויטמין D מותאמת לצרכים, אין המלצה שונה לילדים שיונקים ושאינם יונקים.

בעקבות המודעות לנזקי השמש וההמלצה על שימוש בתכשירי הגנה יותר ויותר אנשים כיום סובלים מחוסר בוויטמין D. חשיפה של 15-10 דקות לשמש עם תכשיר הגנה בעל מקדם נמוך מ-8, פעמיים עד שלוש בשבוע, יספקו ייצור נאות של הוויטמין. אצל אנשים בהירי עור ייצור הוויטמין יעיל יותר מאשר אצל כהי עור. עונות השנה, איכות האוויר ועננות משפיעים על רמות ויטמין D באוכלוסיה. לכן, אם לא מגיעים לחשיפה מספקת לשמש, חשוב להקפיד על תזונה עשירה ומועשרת בוויטמין D.

מחסור בוויטמין D עלול להופיע אצל תינוקות יונקים שאינם מקבלים תוסף, באוכלוסיות שחשיפתן לשמש מוגבלת, באוכלוסיות כהות עור, אצל ילדים או מבוגרים הסובלים מבעיות ספיגת שומנים, כגון מחלת קרון, CF, צליאק, מחלות כבד וכדומה. יש עדויות מחקריות לכך ששימוש בסטרואידים עלול לפגוע במטבוליזם של ויטמין D. צריכה מוגברת של קפאין עלולה לפגוע בספיגתו של ויטמין D. ניתן לאבחן חסר וויטמין D על ידי בדיקת רמת הוויטמין הפעיל בדם. במצבי חסר, חשוב להפנות לדיאטן/ית קלינית להתאמת תזונה ו/או שילוב תוסף מזון. רמות נמוכות של ויטמין D נמצאו קשורות אפידמיולוגית עם סיכון מוגבר לתחלואה, בייחוד סרטן המעי הגס.

עודף ויטמין D עלול לגרום לבחילות והקאות, ירידה בתיאבון, עצירות, חולשה, ירידה במשקל, עליית רמות הסידן בדם שעלול לגרום לשינויים בקצב הלב ולקלצינוזיס (שקיעה של סידן וזרחן ברקמות רכות, לדוגמה בכליות). הסיבה השכיחה לרעילות היא שימוש-יתר בתוספים. לא תועדו מקרי הרעלה בעקבות חשיפה מוגברת לשמש ועל רקע של תזונה.

^{*מוצרי החלב בישראל מועשרים פחות מאשר בארה״ב. הנתונים נלקחו מדיווח היצרנים מישראל.}

 שלוש בשבוע, יספקו ייצור נאות של הוויטמין. אצל אנשים בהירי עור ייצור הוויטמין יעיל יותר מאשר אצל כהי עור. עונות השנה, איכות האוויר ועננות משפיעים על רמות ויטמין D באוכלוסיה. לכן, אם לא מגיעים לחשיפה מספקת לשמש, חשוב להקפיד על תזונה עשירה ומועשרת בוויטמין D.

מחסור בוויטמין D עלול להופיע אצל תינוקות יונקים שאינם מקבלים תוסף, באוכלוסיות שחשיפתן לשמש מוגבלת, באוכלוסיות כהות עור, אצל ילדים או מבוגרים הסובלים מבעיות ספיגת שומנים, כגון מחלת קרון, CF, צליאק, מחלות כבד וכדומה. יש עדויות מחקריות לכך ששימוש בסטרואידים עלול לפגוע במטבוליזם של ויטמין D. צריכה מוגברת של קפאין עלולה לפגוע בספיגתו של ויטמין D. ניתן לאבחן חסר וויטמין D על ידי בדיקת רמת הוויטמין הפעיל בדם. במצבי חסר, חשוב להפנות לדיאטן/ית קלינית להתאמת תזונה ו/או שילוב תוסף מזון. רמות נמוכות של ויטמין D נמצאו קשורות אפידמיולוגית עם סיכון מוגבר לתחלואה, בייחוד סרטן המעי הגס.

עודף ויטמין D עלול לגרום לבחילות והקאות, ירידה בתיאבון, עצירות, חולשה, ירידה במשקל, עליית רמות הסידן בדם שעלול לגרום לשינויים בקצב הלב ולקלצינוזיס (שקיעה של סידן וזרחן ברקמות רכות, לדוגמה בכליות). הסיבה השכיחה לרעילות היא שימוש-יתר בתוספים. לא תועדו מקרי הרעלה בעקבות חשיפה מוגברת לשמש ועל רקע של תזונה.

סידן

סידן הוא המינרל הנמצא בכמות הגדולה ביותר בגוף האדם. 99% מהסידן נמצאים בעצמות ובשיניים. הסידן חיוני לבניית העצם, לכיווץ שרירים, לכיווץ והרפיה של כלי הדם, להפרשה של הורמונים ואנזימים, להעברת מסרים במערכת העצבים ועוד. רמת הסידן בדם נשמרת קבועה על מנת לאפשר את פעילותו החיונית ברקמות ובמערכות השונות.

רקמת העצם עוברת תהליך עקבי של פירוק ובנייה מחדש. בילדות תהליכי הבנייה עולים על תהליכי הפירוק, ולכן יש גדילה וצבירה של מסת העצם. התהליך נמשך עד גיל 30 ובו מגיעה מסת העצם לשיא. מגיל 30 ועד לגיל המעבר תהליכי הבנייה והפירוק נמצאים באיזון, ומסת העצם נשמרת ללא שינוי. מגיל המעבר תהליכי הפירוק גוברים ומתחילה הידלדלות במסת העצם ועלייה בסיכון להופעת אוסטאופורוזיס.

סקרים שונים שנערכו בעולם ובארץ מלמדים כי צריכת הסידן בקרב ילדים ובני נוער היא כשליש בלבד (כ-400 מ״גן) מן הכמות המומלצת. צריכת הסידן בקרב מבוגרים נעה בין שליש לחצי מהכמות המומלצת.
מוצרי חלב הם המקור העיקרי לסידן בתפריט היומי. הם מכילים את כמות הסידן הגבוהה ביותר ומאפשרים את הזמינות הביולוגית הגבוהה ביותר. צריכה של לפחות שלושה מוצרי חלב ביום תסייע להגיע לתכולת סידן היומית המומלצת. מקורות נוספים לסידן הם קטניות, ירקות ירוקים, כרוב, ברוקולי, שקדים, אגוזים, שומשום וטחינה. חשוב לזכור שסידן ממקור צמחי הוא בעל זמינות פחותה מאשר סידן שמקורו מן החי, ואף תכולת הסידן בו נמוכה מזו שבחלב ומוצריו. להדגמה, כמות הסידן שתורמת כוס אחת של חלב שווה ל-2.5 כוסות ברוקולי לאחר בישול או לשמונה כוסות תרד מבושל.

מספר גורמים משפיעים על ספיגת הסידן והפרשתו. גיל: ככל שצעירים יותר, כך ספיגת הסידן יעילה יותר, תינוקות וילדים צעירים סופגים 60% מהסידן הנצרך. ככל שמתבגרים יעילות הספיגה פוחתת, בוגרים סופגים 20%-15% ומבוגרים יותר סופגים פחות. ולכן ההמלצות לצריכת סידן עולות עם הגיל. יעילות ספיגת הסידן פוחתת בחסר ויטמין D; היריון והנקה: מגבירים את יעילות ספיגת הסידן, ולכן במצב זה אין צורך להעלות את צריכת הסידן, וההמלצות נשארות ללא שינוי; מקור צמחי: חומצה פיטית וחומצה אוקסלית הנמצאות בצמחים שונים מעכבות את ספיגת הסידן ממקורות אלו; תזונה עשירה בחלבון ובמלח: מגבירה את הפרשת הסידן; תזונה עשירה באשלגן: 8-7 מנות של ירקות ופירות ביום בשילוב עם תכולת נתרן גבוהה יפחיתו את הפרשת הסידן; זרחן: אין השפעה; קפאין: מפחית ספיגת סידן ומגביר את הפרשתו; בצריכת קפאין מתונה עם כמות מספקת של סידן בתזונה לא נצפתה השפעה על בריאות העצם; אלכוהול: יכול להשפיע על ספיגת סידן וגם עלול להשפיע על שפעול ויטמין D לפעול בכבד. לא ברורה השפעתה של צריכת אלכוהול מתונה על בריאות העצם. 

סקרים שונים שנערכו בעולם ובארץ מלמדים כי צריכת הסידן בקרב ילדים ובני נוער היא כשליש בלבד (כ-400 מ״גן) מן הכמות המומלצת. צריכת הסידן בקרב מבוגרים נעה בין שליש לחצי מהכמות המומלצת.

מוצרי חלב הם המקור העיקרי לסידן בתפריט היומי. הם מכילים את כמות הסידן הגבוהה ביותר ומאפשרים את הזמינות הביולוגית הגבוהה ביותר. צריכה של לפחות שלושה מוצרי חלב ביום תסייע להגיע לתכולת סידן היומית המומלצת. מקורות נוספים לסידן הם קטניות, ירקות ירוקים, כרוב, ברוקולי, שקדים, אגוזים, שומשום וטחינה. חשוב לזכור שסידן ממקור צמחי הוא בעל זמינות פחותה מאשר סידן שמקורו מן החי, ואף תכולת הסידן בו נמוכה מזו שבחלב ומוצריו. להדגמה, כמות הסידן שתורמת כוס אחת של חלב שווה ל-2.5 כוסות ברוקולי לאחר בישול או לשמונה כוסות תרד מבושל.

מספר גורמים משפיעים על ספיגת הסידן והפרשתו. גיל: ככל שצעירים יותר, כך ספיגת הסידן יעילה יותר, תינוקות וילדים צעירים סופגים 60% מהסידן הנצרך. ככל שמתבגרים יעילות הספיגה פוחתת, בוגרים סופגים 20%-15% ומבוגרים יותר סופגים פחות. ולכן ההמלצות לצריכת סידן עולות עם הגיל. יעילות ספיגת הסידן פוחתת בחסר ויטמין D; היריון והנקה: מגבירים את יעילות ספיגת הסידן, ולכן במצב זה אין צורך להעלות את צריכת הסידן, וההמלצות נשארות ללא שינוי; מקור צמחי: חומצה פיטית וחומצה אוקסלית הנמצאות בצמחים שונים מעכבות את ספיגת הסידן ממקורות אלו; תזונה עשירה בחלבון ובמלח: מגבירה את הפרשת הסידן; תזונה עשירה באשלגן: 8-7 מנות של ירקות ופירות ביום בשילוב עם תכולת נתרן גבוהה יפחיתו את הפרשת הסידן; זרחן: אין השפעה; קפאין: מפחית ספיגת

^{* מזונות אינם מומלצים למתן בשלמותם לילדים מתחת גיל חמש, לפי הנחיות של עמותת בטרם למניעת חנק.}

סידן ומגביר את הפרשתו; בצריכת קפאין מתונה עם כמות מספקת של סידן בתזונה לא נצפתה השפעה על בריאות העצם; אלכוהול: יכול להשפיע על ספיגת סידן וגם עלול להשפיע על שפעול ויטמין D לפעול בכבד. לא ברורה השפעתה של צריכת אלכוהול מתונה על בריאות העצם.

אבץ

אבץ הוא מינרל חיוני המצוי ברוב תאי הגוף. הוא מעודד את פעילותם של כ-100 אנזימים. לאבץ חשיבות בחיזוק מערכת החיסון, החלמת פצעים, בהקניית חוש הטעם והריח, בחלוקת תאים וסינתזה של דנ״א. האבץ חיוני לתמיכה בתהליכי גדילה והתפתחות ומכאן חשיבותו במהלך היריון, בתקופת הילדות ובגיל ההתבגרות.

מקורות תזונתיים לאבץ הם בשר, עוף, דגים, חלב ומוצריו, פירות ים, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים, דגני בוקר מועשרים. ספיגת האבץ יעילה יותר ממקורות מן החי מאשר במקורות צמחיים. חומצה פיטתית הנמצאת בדגנים מלאים ובמקורות צמחיים אחרים מפחיתה את יעילות ספיגת האבץ.

איבוד אבץ מוגבר או עלייה בדרישות של הגוף לאבץ מגבירים סיכון לחסר באבץ. התסמינים הם: האטה בגדילה, נשירת שיער, שלשול, איחור בהתפתחות המינית, ירידה בתיאבון והופעת נגעים בעור ובעיניים. לעתים יתבטא החסר בירידה במשקל, בריפוי אטי של פצעים, בשינויים בחוש הטעם ובהתנהגות. אין מדד טוב לבדיקת סטטוס האבץ, וניתן לחשוד בחוסר אבץ במקרים של חוסר קלורי, אלכוהוליזם, תת-ספיגה, וכן אצל תינוקות וילדים עם עיכוב בגדילה. צמחונים וטבעונים זקוקים לכמות אבץ כפולה בגלל הזמינות הנמוכה יותר של האבץ ממקור צמחי.

במהלך היריון והנקה עלולים מאגרי האבץ של האם להידלדל, ויש לדאוג לדי מקורות מהתזונה ולנטילת ויטמינים ומינרלים מתאימים. חוסר אבץ במהלך היריון יכול להאט את קצב התפתחות העובר. חלב אם אינו מספק אבץ בכמות נאותה לתינוקות מעל גיל שישה חודשים, והמזונות המשלימים מספקים את האבץ החסר. אפשר לשקול תוסף של אבץ אם לא מגיעים למינון המומלץ בעזרת הזנה בלבד. תוספת אבץ גרמה לשיפור בגדילה בילדים עם עיכוב גדילה וחוסר אבץ.

בקרב 50%-30% מהאלכוהוליסטים נמצא חוסר אבץ. אלכוהול מפחית את ספיגת האבץ ומגביר את איבודו בשתן. מלבד זאת, תזונתם על פי רוב לקויה ואינה מספקת את תכולת האבץ הנדרשת. שלשול מגביר את איבוד האבץ, ולכן במחלות הגורמות תת-ספיגה או שלשול כרוני כגון צליאק, מחלת קרון וכדומה, עלול להיווצר חוסר. תוספת אבץ נמצאה יעילה לעלייה ברמות לימפוציטים מסוג T ולקיצור משך מחלת שלשולים. אצל הסובלים מחוסר, תוספת אבץ שיפרה החלמת פצעים. מינון גבוה של ברזל יכול להפחית את ספיגת האבץ, ולכן מומלץ לקחת תוסף ברזל בין הארוחות.

עודף אבץ עלול לגרום לרמות נחושת נמוכות, שינויים בתפקוד הברזל, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית ורמות LDL נמוכות. בספרות המקצועית מדווח שכמות גדולה של אבץ שניטל באופן חד- פעמי גרמה לבחילות ולהקאות כ-30 דקות אחרי הנטילה.

^{* מזונות אינם מומלצים למתן בשלמותם לילדים מתחת גיל חמש, על פי הנחיות של עמותת בטרם, למניעת חנק.}

 עודף אבץ עלול לגרום לרמות נחושת נמוכות, שינויים בתפקוד הברזל, ירידה בתפקוד המערכת החיסונית ורמות LDL נמוכות. בספרות המקצועית מדווח שכמות גדולה של אבץ שניטל באופן חד- פעמי גרמה לבחילות ולהקאות כ-30 דקות אחרי הנטילה.

מזונות אינם מומלצים למתן בשלמותם לילדים מתחת גיל חמש, על פי הנחיות של עמותת בטרם למניעת חנק.

A ויטמין

לוויטמין A תפקיד חשוב בראייה, בהתארכות העצם, בפוריות ובחלוקת התא והתמיינותו. הוא מסייע בבקרת מערכת החיסון, בפעילות הלימפוציטים ובשמירה על שלמות שטח הפנים במערכות השונות ובהן הנשימה, העיכול, השתן והעיניים.

ישנם שני סוגים עיקריים של ויטמין A: מהחי (רטינול), ומהצומח (קרטנואידים) ההופכים לרטינול בגוף. ביתא קרוטן הופך בצורה היעילה ביותר לרטינול. מלבדו זוהו סוגים רבים של קרטנואידים וביניהם אלפא קרוטן, ליקופן ולוטאין. כ-10% יכולים להפוך לוויטמין A פעיל. בחלק מהקרטנואידים זוהתה פעילות אנטיאוקסידנטית, החשובה לבריאות. ארגוני הבריאות מעודדים צריכת קרטנואידים כחלק מהמלצות לתזונה נכונה.
בעבר ניתן תכשיר המכיל ויטמין A+D לתינוקות מגיל חודש ועד גיל שנה. ויטמין A אינו חיוני כתוסף, וניתן מאחר שהתכשיר היחידי שהיה קיים היה משולב. כיום הופסק השימוש בתכשיר הוויטמינים A+D וההנחייה בישראל היא מתן ויטמין D בטיפות (ראו בסעיף ויטמין D).

חסר בוויטמין A נפוץ יותר במדינות מתפתחות, כ-500-250 אלף ילדים במדינות מתפתחות יפתחו מדי שנה עיוורון לילה על רקע חסר בוויטמין A. אבץ הוא מרכיב חיוני בייצור החלבון נושא הוויטמין (Retinol Binding Protein). חסר משמעותי באבץ יגרום לחסר בחלבון ולחסר משני בוויטמין A. כמו כן ייתכנו מצבי חסר בעקבות בעיות בספיגת שומנים. לדוגמה, אצל לדים הסובלים ממחלות סיסטיק פיברוזיס, צליאק, מחלות מעי דלקתיות ועוד.
בספרות אמנם מתועדת ירידה בשכיחות של סוגי סרטן שונים בקשר עם צריכה נאותה של קרטנואידים, אך יש גם עדויות סותרות. מחקר שבדק תמותה מסרטן הריאות בקרב מטופלים שקיבלו תוסף ביתא קרוטן לעומת פלסבו הופסק בגלל עלייה משמעותית בתמותה בקרב החולים שקיבלו את התוסף. כמו כן, קיימות עדויות אפידימיולוגיות לעלייה בשכיחות אוסטיאופורוזיס בקרב אוכלוסיות הצורכות כמות גבוהה יחסית של ויטמין A.

לילך פלג-וייס, היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז שניידר לרפואת ילדים, שירותי בריאות כללית
אירית פורז, היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז שניידר לרפואת ילדים, שירותי בריאות כללית
פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד, מרכז שניידר לרפואת ילדים, שירותי בריאות כללית

בואו לדבר על זה בפורום תזונת ילדים ותינוקות.

לאבחון הערכה תזונתית אצל תינוקות וילדים - לחץ כאן.