דלקת עור אטופית
דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis) או אסתמה של העור (Infantile Eczema, Flexural Eczema, Atopic Eczema) היא מחלת עור שכיחה הפוגעת ב-25%-15% מכלל האוכלוסיה בעולם. ברוב המקרים המחלה מתחילה לפני גיל חמש.
לפי הגיל, אפשר לחלק את המחלה לשלוש קבוצות: תקופת הינקות - מגיל שלושה חודשים עד גיל שנתיים, תקופת הילדות - מגיל שנתיים עד גיל 12, ותקופת הבגרות מגיל 12 ומעלה.
הקריטריונים לאבחנת דלקת עור אטופית מבוססים תחילה על התמונה הקלינית ועל שלילת מחלות עור אחרות, אם כי קיימת עלייה ברמות הנוגדנים מסוג IGE ( נוגדן שרמתו עולה במצבים שונים וביניהם אלרגיות ובמחלות שונות, כגון דלקת עוא אטופית). כמו כן ניכרת עלייה במספר האאוזינופילים, מצב הקיים גם במצבים של אלרגיות שונות ומחלות עור שונות. עלייה IGEo ובאאוזינופילים קיימת אצל 30%-20% מהחולים.
אין בנמצא מדד אבחנתי אחד שקיומו או היעדרו מאשר או שולל את המחלה. לכן פותחו קריטריונים לאבחנת דלקת עור אטופית - ארבעה קריטריונים "גדולים" וכמה "קטנים", המסייעים לאבחן את המחלה.
לצורך קביעת האבחנה נדרשים לפחות שלושה מתוך ארבעת הקריטריונים הגדולים, ושלושה קריטריונים לפחות מתוך 23 הקריטריונים הקטנים. הקריטריונים הגדולים הם גרד, פיזור וצורה אופיינית של הנגעים העוריים; מהלך של מחלה כרונית, היסטוריה אישית ו/או משפחתית של אטופיה. הקריטריונים הקטנים קיימים בווריאציות שונות אצל חולי דלקת העור האטופית והם למעשה מכלול של ממצאים קליניים הכוללים:
יובש בעור, הדגשת קווי העור הטבעיים בכפות הידיים, תגובה עורית מיידית חיובית לטסט עורי, רמה גבוהה של IGE, תחילת המחלה בגיל צעיר, נטייה לזיהום עור, נטייה לאקזמות שונות בכפות הידיים ו/או בכפות הרגליים, אקזמה בפטמה, סדקים בזווית הפה, דלקת עיניים חוזרת, הדגשת קווי העור הטבעיים בעפעף התחתון, מצב העיניים הקרוי קראטוקונוס, ירוד בעין קטרקט קדמי תת-קופסתי, כהות סביב העפעפיים, חיוורון סביב הפה, "אקזמה לבנה" - Pityriasis Alba - כתמים לבנים המופיעים בלחיים, הדגשת קווי העור בקדמת הצוואר, הופעת גרד כשמזיעים, אי סבילות לצמר, הדגשת זקיקי השיער, אי סבילות לסוגי מזון, החרפה הנגרמת על ידי סביבה אקלימית זו או אחרת ו/או מצבי מתח, הופעת גוון בהיר בעקבות שריטה - White Dermographism.
הסיבות לדלקת עור אטופית
תורשה: ב-80%-60% מהמקרים קיים רקע משפחתי של אטופיה.
המונח אטופיה פירושו א-טופיה - אין מקום (שלא עלול להיות מעורב). מכלול המחלות האטופיות כולל: אסתמה, נזלת אלרגית, דלקת עיניים אביבית ודלקת עור אטופית. כלומר, ב"שק" המחלות האטופיות ייתכן מצב שהאב חולה או סובל מאסתמה ובנו סובל מדלקת עור אטופית, ובן או בת אחר/ת סובל מדלקת עניים אביבית, ואילו שאר ילדיו אינם סובלים מכל מחלה אטופית. אך האחרונים עלולים להעביר לצאצאיהם סיכון מוגבר לאחת או יותר מהמחלות האטופיות למרות שהם עצמם אינם סובלים.
מעורבות מערכת החיסון
הימצאותם של אלרגנים שונים בדרכי הנשימה שכיחה בכ-70% מהחולים הסובלים מדלקת עור אטופית. האלרגן השכיח ביותר הוא קרדית אבק הבית )Dust Mite( אבקת פרחים {Pollen} וסוגי עובש.
רגישות למזון קיימת בעיקר בקרב תינוקות וילדים עם דלקת עור אטופית בינונית עד קשה. מבין המזונות השכיחים הגורמים רגישות לילדים נמנים חלב פרה, ביצים, בוטנים, סויה, שעורה וסוגי דגים, ופירות ים.
יש לציין שאצל כ-10% מהילדים האטופיים קיים קשר כזה או אחר לרגישות לסוג מזון מסוים. מהלך המחלה אצל תינוקות וילדים
דלקת עור אטופית פורצת בעיקר אחרי גיל שלושה חודשים. הנגעים העוריים מתחילים להופיע בפנים, אך יכולים להופיע בכל מקום בעור - בגפיים, בברכיים ובקפלי המרפקים. בגיל הילדות ובגיל מבוגר הנגעים העוריים מופיעים בקפלי המרפקים והידיים, סביב הצוואר, סביב הקרסוליים וסביב שורשי כפות הידיים, ופחות בפנים. לעתים, דלקת העור האטופית תתחיל לראשונה בגיל הילדות או בגיל המבוגר, אם כי במרבית המקרים מדובר במחלת תינוקות וילדים.
הממצאים בעור מאופיינים בעור יבש, מגורה, המלווה באדמומיות ולעתים ניתן לראות קשריות אדמדמות באזורים הנגועים באדמומיות. המחלה מתבטאת בגלים, ויש החרפות והטבות לסירוגין. הגרד והרגישות גוברים בעיקר בחשיפה לחום או קור, ובחשיפה לאוויר יבש, או זמן-מה לאחר החשיפה לאלרגנים שצוינו.
בהכללה אפשר לומר, שאצל כחצי מהתינוקות הסובלים מדלקת עור אטופית ובייחוד אלה שהמחלה התחילה לא בינקותם (אחרי גיל שנה בדרך כלל), מחלתם תחלוף עד גיל שנתיים וחציים ימשיכו לשלב הילדות. כחצי מאותם ילדים שנמצאים בשלב הילדות יתרפאו במשך הזמן וכחציים "ימשכו" את המחלה לבגרותם.
טיפול מונע
גרד. יש להימנע ככל האפשר מגירוד העור; הגרד פוצע את העור והדבר עלול להוביל לזיהום בעור ולהחרפה במצב הדלקת.
היגיינה. מומלץ להתרחץ מדי יום באמבטיה פושרת המכילה שמן אמבט, אך לא מומלץ להרבות במקלחות, מכיוון שהן עלולות לייבש את העור, ויובש בעור גורם לגירוי ולגרד. ביגוד. בגדים לא-צמודים, קלים, לא מצמר אלא מבד מסוג 100% כותנה, יקלו על הגרד. תזונה. יש להימנע מאכילת מאכלים שידוע כי הם גורמי אלרגיה.
חומרי ניקוי ובשמים. יש להימנע משימוש בבשמים ובקרמים קוסמטיים ומשימוש יתר בסבון. בעלי חיים. יש להימנע מלגדל בבית בעלי חיים כגון כלבים, חתולים וציפורים. אוורר הבית. יש לאוורר את הבית, לנקות את השטיחים והמזרונים. עישון. יש להימנע מעישון בבית בכלל ובסביבת הילד בפרט.
טיפול תרופתי
כאמור, יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לגורמים הידועים כבעלי פוטנציאל להחרפת האטופיה. רצוי לדאוג לשימון העור - עור יבש כשלעצמו גורם להחרפת הגרד, מצב שחשוב מאוד להימנע ממנו, היות שפעולת הגרד עצמה גורמת להחדרת זיהומים שונים המחריפים את מעגל הגרד וחוזר חלילה.
יש להימנע ככל האפשר משימוש במשחות וקרמים המכילים סטרואידים במינון גבוה, מצב העלול להחריף ביתר שאת לאחר הפסקת השימוש במשחות אלה (Rebound Phenomena). רצוי להשתמש בקרם או במשחה (תלוי במצב העור) עם סטרואיד במינון עוצמתי נמוך - בשילוב עם שימון העור.לעתים רחוקות, בעיקר במקרים הקשים, רצוי לתת טיפול סיסטמי באנטיביוטיקה, בעיקר למקרים שאינם מגיבים לטיפול המקומי הסטנדרטי. במקרים קשים אפשר להוסיף אמצעים תרופתיים.
פרופ' אבנר שמר, רופא בכיר מחלקת עור ומין בית חולים שיב"א תה"ש.
בואו לדבר על זה בפורום אטופיק דרמטיטיס - אסתמה של העור.
לאבחון פריחה אצל ילדים - לחץ כאן.
קריאה מומלצת
א. שמר. רפואת העור עובדות מול מיתוסים, קוראים - הוצאת ספרים, 2003.
Williams HC, Burney PGJ, Hay RJ, et al. 1. The UK Working Party's diagnostic criteria for atopic dermatitis, Derivation of a minimum set of discriminators for atopic dermatitis. Br J Dermatol.1994;131:383-96. Wollenberg A, Bieber T. Atopic dermatitis: from the genes to skin lesions. Allergy. 2000;55:205-13.
Simpson E, Hanifin JM. Atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2005;53:115-28. Diepgen TL. Atopic dermatitis: the role of environmental and social factors, the
European experience. J Am Acad Dermatol. 2001;45:s; 44-8. Dermatology Book, 2nd Edition, Jean Bologna MD et al., 2008
