סבוריאה

אפידמיולוגיה

קיימות שתי קבוצות גיל של סבוריאיק דרמטיטיס: גיל הינקות והגיל המבוגר. זו של גיל הינקות מתחילה על פי רוב לפני גיל שלושה חודשים, וזו של הגיל המבוגר מתחילה בגיל 18 ומעלה, והשכיחות המרבית היא בגיל 60-40. על פי פרסומים שונים, כ-5% מהאוכלוסיה סובלת מסבוריאיק דרמטיטיס בדרגה זו או אחרת, ונראה שנתון זה נמוך מהמציאות.

אטיולוגיה ופתופיזיולוגיה

אמנם מנגנון היווצרות המחלה אינו ברור דיו, אך נמצא קשר בין ייצור חלב מוגבר המופרש מבלוטות החלב להימצאות של פטריה נפוצה ושכיחה הנקראת מלסזיה פורפור (Malassezia Furfur) בכמויות ובריכוזים גבוהים. קיימים כמה זנים של מלסזיה. כשפטריה זו נמצאת בשלבי התפתחות שונים היא נקראת פוטריוספורום אובלה או אורבי קולרה, והיא גורמת למחלה פטרת השמש. חשוב לציין ששיפעולן של בלוטות החלב מושפעות מהורמונים אנדוגניים.
בקרקפת, צפיפות הפטריה מלסזיה פורפור באזורים המעורבים בסבוריאיק דרמטיטיס גבוהה בהרבה בהשוואה לאזורים שאינם מעורבים. לזני המלזסיה תפקיד חשוב בסבוריאיק דרמטיטיס והראיה לכך היא שטיפול מקומי ו/או סיסטמי כנגד הפטריה משפר את מצב המחלה.

המהלך הקליני

סבוריאיק דרמטיטיס של התינוק מאופיינת בהופעת רבדים אדמדמים מכוסים קשקש עדין או גס. המקומות המועדים לכך הם הקרקפת, הגבות, העפעפיים, צדי האף, האוזניים, קדמת החזה, בתי השחי, הטבור והמפשעות. במחלה זו הקשקש הוא צהבהב שומני, ובדרך כלל הוא מלווה בגרד טורדני.
סבוריאיק דרמטיטיס של הינקות מופיעה לרוב כשבועיים לאחר הלידה ונשארת בדרך כלל כמה חודשים. ברוב המקרים ניכר שיפור עם תום תקופת ההנקה, אך הקשר עם הנקה אינו מוכח. לעומת זאת, אצל תינוקות עם מחלה זו ניכרת שכיחות-יתר של אאוזינופיליה ונטייה לפתח התקפי צפצופים.
בשלב הראשון של המחלה אפשר לראות קשקשים שמנוניים עדינים הדבוקים לקדמת הקרקפת ולמצח. קשקשים אלה מתפשטים לאזורים שונים בקרקפת ואף לפנים, לחזה, למפשעות, לסנטר ולאף. שטחים גדולים במרכז הקרקפת מעורבים ומכוסים בקשקשים עבים, מצב הנקרא Cradle Cap, שבו יש צבר של חלב שהתייבש עם קשקשים הנושרים מעור הקרקפת.
הרבדים האדמדמים במפשעות הם בעלי אופי חמור, דלקתי ומפריש. הרבדים מתוחמים היטב (בניגוד לדלקת עור אטופית) ואפשר גם לראות נגעים אחדים של סבוריאיק דרמטיטיס סביב האזור המרכזי הנגוע. ייתכן זיהום משני על ידי קנדידה.

טיפול

המקרים הקלים בדרך כלל חולפים מאליהם ואין צורך בטיפול מיוחד. במקרים הבינוניים והקשים של סבוריאיק דרמטיטיס אצל תינוקות, טיפול בשמפו ובקרמים המכילים מרכיבים אנטי פטרייתיים כמו קטונזול 2% הוא יעיל במידה משביעת רצון.
אם השימוש בשמפו עם קרם אנטי פטרייתי או בלעדיו אינו מועיל, מומלץ לשלב קרם אנטי פטרייתי בשילוב עם קרם המכיל סטרואיד חלש, כגון הידרואגיסטן או דקטקורט. יש להימנע משימוש בסטרואידים פוטנטיים.
לעתים רחוקות אפשר לטפל גם בתכשירים קרטוליטים שונים, כגון חומצה סליצילית בריכוז של 2%, כדי לסייע בסילוק הקשקש העודף.

פרופ' אבנר שמר, רופא בכיר מחלקת עור ומין בית חולים שיב"א תה"ש.

בואו לדבר על זה בפורום סבוריאה - דלקת עור חלבית.

לאבחון פריחה אצל ילדים - לחץ כאן.

קריאה מומלצת

א. שמר. רפואת העור עובדות מול מיתוסים, קוראים - הוצאת ספרים, 2003.

Dermatology Book, 2nd Edition, Jean Bologna MD et al 2008.

Faergemann J. Management of seborrheic dermatitis and pityriasis versicolor. Am J

Clin Dermatol. 2000;1:75-80. Faergemann J, Bergbrant IM, Dohse M et al. seborrheic dermatitis and pityrosporum (Malassezia) folliculitis: characterization of inflammatory cells and mediators in the skin by immunohistochemistry. Br J Dermatol. 2001; 144:549-56. Gupta AK, Kohli Y, Summerbell RC, et al. Quantitative culture of Malassezia species from different body sites of individuals with or without dermatoses. Med Mycol. 2001;39:243-51.