בדיקת נוזל שדרה

בדיקת נוזל שדרה (CSF או Cerebrospinal Fluid) משמשת להערכת הנוזל מסביב למוח וחוט השדרה. נוזל השדרה משמש ככרית ומספק הגנה למוח ולעמוד השדרה מפני נזקים אפשריים. במצב תקין הנוזל צלול. הבדיקה עשוי לשמש גם למדידת הלחץ בנוזל השדרה.

אופן ביצוע הבדיקה

ישנן מספר דרכים לאיסוף נוזל שדרה, כאשר הנפוצה בהן היא ניקור מותני. במהלך ביצוע הניקור המותני, הנבדק שוכב על הצד, כאשר ברכיו מקופלות לכיוון בית החזה והסנטר נוגע בבית החזה. לעיתים, הבדיקה מבוצעת בזמן ישיבה ורכינה קדימה. לאחר ניקוי הגב, הרופא יזריק לגב התחתון חומר הרדמה מקומי, פעולה העלולה לגרום לתחושת עקצוץ או שריפה, ובהמשך יחדיר מחט לגב התחתון, עם תחושת כאב שתחלוף בתוך מספר שניות. לאחר מיקום המחט, נמדד הלחץ בנוזל השדרה ונאספת דגימת נוזל שדרה לבדיקות. בסיום, מסיר הרופא את המחט ומנקה את האזור והנבדק מתבקש לשכב מעט לאחר הבדיקה. בסיכומו של דבר, מדובר בפעולה הכרוכה באי נוחות מינימאלית עד בינוניצ. הפרוצדורה כולה אורכת כשלושים דקות, אך לעיתים אורכת זמן רב יותר. מדידת לחץ ואיסוף נוזל שדרה אורכים מספר דקות בלבד.  לעיתים, הבדיקה מבוצעת בהנחיית שיקוף, על-מנת לסייע במיקום המחט במקום הנכון. שיטות אחרות לאיסוף נוזל שדרה משמשות לעיתים רחוקות, אך נדרשות לעיתים בנוכחות שינויים במבנה הגב או זיהום מקומי.

כיצד להתכונן לבדיקה?

הנבדק או האפוטרופוס חייבים לתת הסכמתם לפני ביצוע הבדיקה. לאחר מכן, יש לתכנן מנוחה למשך מספר שעות, גם במקרים בהם חשים בטוב לאחר הבדיקה. אין צורך לשכב על הגב כל הזמן, אך מומלצת מנוחה למניעת דלף נוסף של נוזל שדרה סביב אתר הניקור.

מטרות הבדיקה

הבדיקה מבוצעת למדידת לחץ בנוזל השדרה ולאיסוף דגימת נוזל לבדיקות נוספות. בדיקות נוזל שדרה עשויות לשמש לאבחון של הפרעות נוירולוגיות מסוימות, בעיקר זיהומים (דוגמת דלקת קרום המוח) ונזק למוח או לחוט השדרה.

תוצאות הבדיקה

במצב תקין, לחץ נוזל השדרה נע בין 70-180 מ"מ מים, הנוזל צלול וחסר צבע, עם ריכוז חלבון של 15-60 מ"ג ל-100 מ"ל, ריכוז סוכר בדם בטווח 50-80 מ"ג לד"ל (או מעל 2/3 מריכוז הסוכר בדם) עם 0-5 תאים לבנים (כולם מונונוקלארים) וללא עדות לכדוריות אדומות. יש לקחת בחשבון כי ערכים תקינים משתנים בין מעבדות שונות ולדון עם הרופא המטפל במשמעות תוצאות הבדיקה. במקרים בהם נוזל השדרה עכור, עולה חשד לזיהום או הצטברות כדוריות לבנות או חלבונים.

במקרים שבהם נוזל השדרה אדום או דמי, ייתכן כי מדובר בסימן לדימום או חסימה בחוט השדרה. במידה והצבע חום, כתום או צהוב, ייתכן כי קיים ריכוז חלבון גבוה בנוזל השדרה או דימום קודם (למעלה משלושה ימים קודם לכן). לעיתים, תיתכן עדות לדם בנוזל השדרה שמקורו מהניקור עצמו ואז קשה להתייחס לממצאי הבדיקה.

לחץ גבוה בנוזל השדרה עלול לנבוע מלחץ תוך-גולגולתי מוגבר ואילו לחץ נמוך עשוי לנבוע מגידול בחוט השדרה, הלם, התעלפות או קומה על-רקע סוכרת. ריכוז חלבון גבוה בנוזל השדרה עשוי לנבוע מנוכחות דם בנוזל השדרה, סוכרת, גידול, פציעה או מצבים דלקתיים או זיהומיים אחרים. ריכוז חלבון נמוך הינו סימן לייצור מהיר של נוזל השדרה. ריכוז סוכר גבוה בנוזל שדרה הינו סימן לריכוז סוכר גבוה בדם ואילו ריכוז נמוך של סוכר בנוזל שדרה עשוי לנבוע מהיפוגליקמיה, זיהום חיידקי או פטרייתי, שחפת או סוגים אחרים של דלקת קרום המוח.

 נוכחות תאים לבנים בנוזל השדרה עשוי להעיד על דלקת קרום המוח, זיהום חד, התחלת מחלה כרונית, גידול, אבצס, אירוע מוחי או טרשת נפוצה. נוכחות כדוריות דם אדומות בנוזל השדרה עשוי להעיד על דימום לנוזל השדרה או תוצאה של ניקור מותני טראומטי.

סיכונים

הסיכונים של בדיקת נוזל שדרה כוללים דימום לתעלת השדרה, אי-נוחות במהלך הבדיקה, כאבי ראש לאחר הבדיקה, תגובת רגישות-יתר לחומרי ההרדמה וזיהום שהוחדר עם החדרת המחט דרך העור. קיים סיכון מוגבר לדימומים בחולים הנוטלים מדללי דם.

הרניאציה של המוח עשויה להופיע אם הבדיקה מבוצעת בנבדק עם מסה במוח (דוגמת גידול או אבצס). מקרים אלו עשויים להוביל לנזק מוחי או מות החולה. הבדיקה אינה מבוצעת במקרים בהם יש עדות למסה מוחית. עוד ייתכן נזק לעצבים בחוט השדרה, בעיקר במקרים בהם הנבדק זז במהלך הבדיקה.

הבדיקה מסוכנת במיוחד בחולים עם גידול בחלק האחורי של המוח הלוחץ על גזע המוח, בחולים עם הפרעות קרישה ובאלו עם ספירת טסיות נמוכה.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה (ילדים ומבוגרים) והתפתחות הילד.