חוקן בריום

חוקן בריום הינה בדיקת רנטגן מיוחדת של המעי הגס והרקטום.

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה מבוצעת לאחר ריקון מלא של המעי הגס, לשם כך יינתנו לנבדק הוראות כיצד לרוקן את המעי הגס.

במהלך הבדיקה הנבדק שוכב על הגב על שולחן לביצוע צילום רנטגן. בהמשך יתבקש הנבדק לשכב על הצד, כאשר איש צוות רפואי יכניס צינור עם חומר סיכוך (חוקן) לתוך הרקטום. הצינור מחובר לשקית המכילה נוזל המכיל בריום סולפאט, שיוחדר לרקטום. במהלך החדרת הבריום למעי הגס, התחושה עשויה לעורר תחושת פעילות מעיים, כמו גם תחושת מלאות, התכווצויות ואי-נוחות כללית. נשימות עמוקות וארוכות עשויות לסייע להירגע במהלך הבדיקה. הנוזל הינו סוג של חומר ניגוד המדגיש אזורים מסוימים במעי הגס, ובאופן זה מספק תמונה ברורה יותר. הבריום זורם בתוך המעי הגס ונערכים מספר צילומי רנטגן תוך כדי מעברו במערכת העיכול. בסופו של דבר, הבריום יוצא מהגוף בצואה. ניתן לנפח בלון קטן בקצה צינור החוקן בכדי לשמור את הבריום בתוך המעי הגס. איש הצוות הרפואי יעקוב אחר מעבר הבריום במסך שיקוף רנטגן, הדומה למסך טלוויזיה. לעתים, מוחדרת כמות קטנה של אוויר למעי הגס במטרה להרחיבו. טכניקה זו מספקת תמונות טובות עוד יותר וקרויה חוקן בריום עם חומר ניגוד כפול.

במהלך הבדיקה הנבדק יתבקש לשנות תנוחות והשולחן יסובב מעט במטרה להשלים צילומים מזוויות שונות. בנקודות זמן מסוימות בעת צילומי הרנטגן, הנבדק מתבקש לעצור את הנשימה למספר שניות, בכדי למנוע טשטוש של ההדמיות. צינור החוקן מוסר לאחר השלמת התמונות והנבדק יקבל עזרה להגיע לשירותים או סיר ליציאות לסילוק כמות גדולה ככל הניתן של בריום. לאחר היציאה ייתכן ויושלמו עוד 1-2 צילומי רנטגן.

כיצד להתכונן לבדיקה?

 חשוב להקפיד על ריקון המעי הגס לפני ביצוע חוקן בריום, מאחר שאם ההכנה אינה מלאה, הבדיקה עשויה לפספס ממצאים לא-תקינים. ריקון מערכת העיכול נעשה באמצעות חוקן או משלשלים, בשילוב עם דיאטת נוזלים צלולים (כולל קפה או תה, ג'לטין, מים ומיצי פירות).

מטרות הבדיקה

חוקן בריום משמש לאבחנה או כבדיקת סקירה של סרטן מעי גס, לאבחון או מעקב אחר חולים עם קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis) או מחלת קרוהן (Crohn's Disease) ו/או לאבחון של דם בצואה, שלשולים או עצירות. כיום, הבדיקה הרבה פחות נפוצה בשימוש מבעבר, כאשר בדיקות קולונוסקופיה מבוצעות לעיתים קרובות יותר.

 תוצאות הבדיקה

במצב תקין, בריום ממלא את כל המעי הגס באופן שווה, עם הדגמת המבנה התקין של המעי הגס וללא עדות להפרעה במעבר חומר הניגוד. תוצאות חריגות יכולות לנבוע מדלקת של המעי הגס עקב מחלת קרוהן, ממאירות במעי הגס או ברקטום, פוליפים שהם גידולים קטנים בדופן המעי הגס, סעיפים (Diverticulosis), שהם שקים קטנים בדופן המעי או תסביב של לולאות המעי (Volvulus). הבדיקה עשויה גם להדגים חסימה במעי הגס, מחלת הירשפרונג או התפשלות מעי (החלקה של חלק אחד של המעי על חלק אחר).

סיכונים

הבדיקה כרוכה בחשיפה מעטה לקרינה, עם ניטור החשיפה לקרני רנטגן במטרה לצמצם את החשיפה ככל הניתן. מרבית המומחים חשים כי הסיכון נמוך בהשוואה לתועלת של הבדיקה. נשים הרות וילדים רגישים יותר לסכנות הנובעות מחשיפה לקרני רנטגן. אחד הסיבוכים הנדירים אך החמורים הוא התנקבות של המעי הגס. יש לציין כי בימים הראשונים לאחר הבדיקה ייתכנו יציאות לבנות. מומלץ להקפיד על שתיית נוזלים מוגברת למשך 2-4 ימים ולהתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשימוש במשלשלים במקרים של עצירות.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - הלל יפה.