מדידת לחץ דם

מדידת לחץ דם משמשת להערכת הכוח המופעל על דפנות העורקים כאשר הלב דוחף דם לגוף. ניתן למדוד את לחץ הדם בביתה, במרפאה, בבית חולים ובאזורים רבים אחרים.

מהו אופן ביצוע הבדיקה?

חשוב לתמוך בזרוע ולהקפיד כי תבוצע כאשר הזרוע בגובה הלב, הנבדק נשען לאחור והרגליים על הרצפה. יש לחשוף את הגפה העליונה, עם הרמת שרוול החולצה. הבודק יניח שרוולית לחץ דם סביב הזרוע העליונה, כאשר הקצה התחתון שלה מצוי במרחק של כ-2.5 ס"מ מעל למרפק. השרוולית תנופח במהירות, בין אם באמצעות לחצן או בלונית ניפוח קטנה, עם תחושת לחץ סביב הזרוע. בהמשך, מסתם השרוולית נפתח מעט ומאפשר ירידת לחץ הדרגתית. עם הירידה בלחץ, תתועד מדידה עם הישמע מעבר הדם, זהו לחץ הדם הסיסטולי. עם המשך הירידה בלחץ, קול מעבר הדם ייעלם והנקודה בה לא ניתן עוד לשמוע את זרימת הדם מתועדת ומעידה על לחץ הדם הדיאסטולי. ניפוח איטי מדי או ניפוח לא מספק של שרוולית לחץ הדם עלולים להוביל למדידה שגויה. במידה ומשחררים את הלחץ יותר מדי, לא ניתן יהיה לקבוע את לחץ הדם. לעיתים הבדיקה תבוצע פעמיים, או יותר.

צילום: שאטרסטוק

כיצד להתכונן לבדיקה?

מומלץ לערוך את בדיקת לחץ הדם כאשר הנבדק אינו במתח, לא ביצע לאחרונה פעילות גופנית, לא שתה קפאין ולא עישן במשך שלושים דקות. מומלץ לערוך 2-3 מדידות בישיבה, במרווח של דקה אחת. כאשר בודקים את לחץ הדם מחוץ למרפאה, חשוב לתעד את מועד ביצוע המדידות. לעיתים הרופא המטפל עשוי לבקש מדידות בנקודות זמן מסוימות. אחת ההמלצות הנפוצות כוללת בדיקת לחץ דם בבוקר ובלילה למשך שבוע. באופן זה מתעדים 12 מדידות, שיסייעו לרופא לקבל החלטות בנוגע לטיפול בלחץ הדם. יש לקחת בחשבון כי מדידות לחץ דם עשויות להשתנות במהלך היום, עם ערכים גבוהים יותר בעבודה, ירידה קלה בבית. הערכים הנמוכים ביותר נמדדים לרוב בזמן שינה. ייתכן כי לחץ הדם יעלה בפתאומיות כאשר מתעוררים משינה. בנבדקים עם לחץ דם גבוה מאוד, זוהי נקודת הזמן בה הסיכון הגדול ביותר להתקפי לב ואירועים מוחיים.

מדידות לחץ דם המבוצעות בבית עשויות להעיד טוב יותר על לחץ הדם הנוכחי, בהשוואה למדידות הנערכות במרפאה, כל עוד מקפידים כי המכשיר הביתי מודד באופן מדויק. ניתן לבקש מהרופא המטפל להשוות את המדידות הביתיות עם המדידות במרפאה. נבדקים רבים נלחצים במרפאה ולכן מדידות לחץ הדם גבוהות מהרגיל ומהמדידות בביתם. מצב זה קרוי תסמונת החלוק הלבן.

מהי מטרת הבדיקה?

מאחר שלחץ דם גבוה עשוי להופיע ללא כל תסמין, ניתן לאבחן את ההפרעה בעת ביקור במרפאה למטרות אחרות. אבחנת לחץ דם גבוה בשלב מוקדם עשויה לסייע במניעת מחלות לב, אירועים מוחיים, מחלות עיניים או מחלת כליות כרונית. חשוב כי כל אדם מבוגר יבדוק את לחץ הדם כל שנתיים, במידה ולחץ הדם נמוך מ-120/80 מ"מ כספית במרבית המדידות האחרונות. יש למדוד את לחץ הדם כל שנה במידה ומדידת לחץ הדם האחרונה עמדה על ערכים בטווח 120-139/80-89 מ"מ כספית.

בחולים עם לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, מחלות כליה, או מצבים רפואיים מסוימים, יש להקפיד על מדידת לחץ דם לעיתים קרובות יותר – לפחות כל שנה.

הסבר תוצאות הבדיקה

מדידות לחץ דם מציגות לרוב שני מספרים – לדוגמא, 120 על 80 (נכתב 120/80 מ"מ כספית). ייתכן כי אחד הערכים או שניהם יהיו גבוהים. לחץ דם תקין מוגדר כאשר הערך הגבוה (לחץ דם סיסטולי) נמוך מ-120 מ"מ כספית במרבית המדידות, והערך הנמוך (לחץ דם דיאסטולי) נמוך מ-80 מ"מ כספית במרבית המדידות. במידה וערכי לחץ הדם עומדים על 120/80 מ"מ כספית ומעלה, אך נמוכים מ-140/90 מ"מ כספית, נקבעת אבחנה של קדם-יתר לחץ דם. במצבים אלו קיים סיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם.

יתר לחץ דם מוגדר בנוכחות לחץ דם סיסטולי של 140 מ"מ כספית ומעלה, במרבית המדידות, או בנוכחות לחץ דם דיאסטולי של 90 מ"מ כספית ומעלה במרבית המדידות. בחולים עם סוכרת, מחלות לב, או מחלות כליה, או בחולים לאחר אירועי מוחי, הרופא המטפל עשוי להמליץ על ערכי לחץ דם נמוכים יותר. במרבית המקרים, לחץ דם גבוה אינו גורם תסמינים. במרבית הנבדקים, לחץ דם גבוה מאובחן במהלך ביקור במרפאה.

האם יש סיכונים בביצוע הבדיקה?

הבדיקה אינה כרוכה בכל סיכון.