טומוגרפיה ממוחשבת של הלב

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography או CT, בקצרה) של הלב מבוססת על קרני רנטגן להדמיית הלב וכלי הדם שלו. הבדיקה קרויה סריקת סידן כלילית (Coronary Calcium Scan) כאשר מבוצעת במטרה להעריך הצטברות סידן בעורקים וקרויה טומוגרפיה ממוחשבת אנגיוגרפית (CT Angiography) כאשר משמשת להערכת העורקים המספקים דם ללב.
 
אופן ביצוע הבדיקה
 
הנבדק מתבקש לשכב על שולחן צר, המחליק לתוך מרכז הסורק. הנבדק שוכב על גבו, כאשר ראשו וידו מחוץ לצידי הסורק. מדבקות קטנות (אלקטרודות) מודבקות על בית החזה ומחוברות למכשיר המתעד את הפעילות החשמלית של הלב. בחלק מהמקרים ניתנת תרופה להאטת קצב הלב. בזמן שהנבדק נמצא בתוך סורק, קרן הרנטגן של המכונה מסתובבת סביבו ומחשב יוצר תמונות הדמיה נפרדות של אזורי הגוף (חתכים). ניתן לאחסן הדמיות אלו, לצפות בהן במוניטור או להדפיס אותן. עם שילוב החתכים ניתן ליצור מודלים תלת-ממדיים של אזור הלב.

 
חשוב להקפיד כי הנבדק לא יזוז במהלך הבדיקה, מאחר וכל תנועה תגרום לטשטוש של ההדמיות. ייתכן והמטופל יתבקש לעצור את הנשימה למשך פרק זמן קצר. סריקה מלאה אורכת מספר דקות בלבד.
 
כיצד להתכונן לבדיקה
 
בדיקות מסוימות דורשות חומר צבע מיוחד, הקרוי חומר ניגוד, המוחדר לגוף טרם התחלת הבדיקה. חומר הניגוד מסייע להדגים טוב יותר אזורים מסוימים בהדמיות רנטגן. חומר הניגוד יכול להינתן דרך הווריד בעירוי המורכב ביד או באמה. במידה ונעשה שימוש בחומר ניגוד, אזי חשוב להימנע מאכילה ושתייה במשך 4-6 שעות לפני הבדיקה. חומר הניגוד הניתן דרך הווריד עלול לעודד תחושת צריבה קלה, טעם מתכתי בפה ותחושת חום המתפשטת בגוף, מדובר בתופעות נורמאליות החולפות בתוך מספר שניות. יש לעדכן את הרופא אודות תגובות קודמות לחומר ניגוד ובחלק מהמקרים נדרש טיפול תרופתי טרם ביצוע הבדיקה, על-מנת שניתן יהיה לחשוף את הנבדק בבטחה לחומר הניגוד. כמו כן, יש לעדכן את הרופא בנוגע לטיפול בתרופה לסוכרת, מטפורמין (גלוקופאג') מאחר ותחת טיפול זה יש לנקוט משנה זהירות. באנשים בעלי השמנת-יתר משמעותית חשוב לברר את סף המשקל של מכונת הבדיקה. במהלך הבדיקה ייתכן והנבדק יתבקש להסיר תכשיטים וללבוש חלוק של בית החולים.
 
מטרות הבדיקה
 
בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת מספקת תמונות מפורטות של הלב ועורקיו. הבדיקה עשויה לשמש לאבחון של הצטברות נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים, במטרה להעריך את הסיכון למחלת לב; להערכת מחלת לב מולדת (בעיות לבביות המופיעות בלידה); בעיות במסתמי הלב; חסימה של עורקים המספקים דם ללב; או הערכת גידולים של הלב.
 
 תוצאות הבדיקה
 
במצב תקין, הלב והעורקים הנבדקים בעלי מראה תקין. "מדד סידן" מבוסס  על כמות הסידן בעורקי הלב, כאשר  מדד אפסי מעיד על תוצאה תקינה, כלומר, הסיכוי להתקף לב במהלך 2-5 השנים הבאות הוא נמוך מאוד, והסיכוי למחלת לב כלילית הוא  נמוך מאוד. ממצאים חריגים בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הלב עשויים להצביע על מומים בכלי דם, מפרצת, מחלת עורקים כלילית, הפרעות במסתמי הלב, דלקת של הקרום העוטף את הלב, היצרות של עורקים כליליים, גידולים של הלב או אזורים סמוכים. מדד סידן גבוה מעיד על הצטברות סידן בדפנות העורקים הכליליים, הממצא מעיד לרוב על טרשת עורקים. ככל שמדד הסידן גבוה יותר, כך הבעיה חמורה יותר וחשוב לשוחח עם הרופא המטפל על שינוי אורחות חיים להפחתת הסיכון למחלות לב.
 
סיכונים
 
הסיכונים העיקריים של בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת נובעים מחשיפה לקרינה ואפשרות לתגובה אלרגית לחומר הניגוד. בדיקות אלו כרוכות בחשיפה גדולה יותר לקרינה, בהשוואה לצילומי רנטגן רגילים. השלמת מספר צילומי רנטגן או בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת לאורך זמן עשוי להביא לעליה בסיכון למחלות ממאירות. עם זאת, הסיכון הכרוך בבדיקה יחידה הוא נמוך. על הרופא והמטופל לשקול את הסיכון הנ"ל אל מול התועלת האפשרית בעקבות אבחון נכונה לבעיה רפואית.
 
יש נבדקים הרגישים לחומר ניגוד וחשוב לעדכן את הרופא בנוגע לתגובה אלרגית קודמת לחומר ניגוד שניתן דרך הווריד. חומר הניגוד הנפוץ ביותר בשימוש תוך-ורידי הוא יוד ומתן חומר הניגוד לנבדקים עם אלרגיה ליוד עשוי להוביל לבחילות או הקאות, התעטשות, גרד או פריחה. במידה וחייבים להשתמש בחומר ניגוד זה, אזי הרופא עשוי להמליץ על טיפול באנטי-היסטמינים או סטרואידים לפני הבדיקה. הכליות משמשות לסילוק יוד מהגוף ועל-כן בחולים עם מחלת כליות או סוכרת נדרשת תמיכת נוזלים לפני הבדיקה, במטרה לסייע לשטוף את היוד אל מחוץ לגוף.
 
במקרים נדירים, חומר הניגוד עלול לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, הקרויה אנפילקסיס. במידה ובמהלך הבדיקה המטופל מתלונן על קשיי נשימה, יש לעדכן מיידית את אנשי הצוות.
 
 בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.