ממוגרפיה

ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה המבוססת על קרני רנטגן להדגמת השדיים וזיהוי גידולים בשד.
 
אופן ביצוע הבדיקה
 
הנבדקת מתבקשת להסיר את הבגדים מעל המותניים וללבוש חלוק, בהתאם לציוד בשימוש, הבדיקה תבוצע בעמידה או בישיבה. שד אחד מונח כל פעם על משטח שטוח עם פלטת קרני רנטגן עם דחיסה של השד במטרה להשטיח את רקמת השד (פעולה זו עשויה לגרום לכאב מסוים). תמונות הרנטגן מבוצעות ממספר זוויות ולעיתים הנבדקת מתבקשת לעצור את הנשימה בזמן הצילום. בחלק מהמקרים הנבדקת מתבקשת לשוב במועד מאוחר יותר להשלמת בדיקות ממוגרפיה נוספות. אין הדבר מעיד בהכרח על סרטן שד וייתכן כי הרופא מעוניין פשוט לבדוק אזור שאינו מודגם היטב בבדיקה הראשונה. בדיקת ממוגרפיה דיגיטאלית הינה טכניקה חדשה יותר, המאפשרת לצפות בהדמיית רנטגן של השד על מסך מחשב, ולערוך מניפולציות שונות. הבדיקה משפרת את הדיוק, אך עדיין אינה זמינה  בכל מקום.

 
כיצד להתכונן לבדיקה?
 
ביום הבדיקה אין להשתמש בדיאודורנט, בושם, אבקות או משחות מתחת לזרועות או על השדיים. חומרים אלו עשויים להסתיר את התמונות. יש להסיר את כל התכשיטים מהצוואר ואזור החזה. על נשים הרות או מניקות לעדכן את הרופא המטפל וטכנאי הרנטגן.
 
מטרות הבדיקה
 
ממוגרפיה מבוצעת כבדיקת סקירה של נשים לאבחנה מוקדמת של סרטן שד, כאשר סיכויי ההחלמה גבוהים יותר. חלק מהאיגודים בעולם ממליצים על בדיקת ממוגרפיה בנשים החל מגיל 40, כל 1-2 שנים. המלצה נפוצה יותר כוללת בדיקת ממוגרפיה בנשים החל מגיל 50 שנים, כל 1-2 שנים. הבדיקה מומלצת בגיל צעיר יותר בנשים עם אמהות או אחיות עם סרטן שד, כאשר ההמלצה היא להתחיל בבדיקת הסקירה לפני גילה של קרובת המשפחה הצעירה ביותר בעת האבחנה של סרטן שד, ולחזור על הבדיקה כל שנה.
 
ממוגרפיה משמשת גם למעקב אחר נשים עם תוצאות חריגות בבדיקות ממוגרפיה קודמות וכן להערכת נשים עם תסמינים של מחלת שד, כולל גוש, הפרשה מהפטמה, כאבי שד, שקע של העור באזור השד, שינויים במראה הפטמה, או ממצאים אחרים.
 
יש לדון עם הרופא המטפל בנוגע לתדירות המומלצת לביצוע בדיקות ממוגרפיה.
 
תוצאות הבדיקה
 
במקרים תקינים אין עדות למסה או הסתיידות ברקמת השד. מרבית הממצאים החריגים בבדיקות ממוגרפיה הם שפירים ולא מטרידים. כאשר מזהים ממצאים חדשים או שינויים יש להשלים את ההערכה. רדיולוג עשוי לזהות את הממצאים הבאים בבדיקת ממוגרפיה – אזור נקי, סדיר ומוגדר היטב (מקרים אלו לרוב אינם ממאירים); מסה או גוש; אזורים צפופים של השד (ייתכן כי מדובר בסרטן שד); הסתיידויות הנובעות משקיעה של סידן ברקמת השד (מרבית ההסתיידויות אינן מעידות על ממאירות).
 
לעתים, בדיקות נוספות נדרשות להערכה נוספת של הממצאים בבדיקות ממוגרפיה, כולל תצוגות ממוגרפיה נוספות, אולטרה-סאונד של השד או בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של השד. השוואת בדיקת הממוגרפיה לעומת בדיקות ממוגרפיה קודמות מסייעת לרדיולוגים לקבוע אם חל שינוי בממצאים בבדיקות ההדמיה. כאשר בדיקת ממוגרפיה או אולטרה-סאונד מדגימים ממצאים חשודים, מבוצעת ביופסיה של הרקמה בכדי לקבוע אם מדובר בתהליך ממאיר.
 
סיכונים
 
רמת הקרינה נמוכה ובדיקת ממוגרפיה כרוכה בסיכון נמוך מאוד. בנשים הרות הנדרשות להשלמת הבדיקה נעשה שימוש בכיסוי מגן מכיל עופרת המונח על הבטן. לא מבצעים בדיקות ממוגרפיה כבדיקת סקירה שגרתית במהלך היריון או הנקה.
 
בואו לדבר על זה בפורום בדיקות הדמיה – ממוגרפיה, רנטגן ואולטרא-סאונד.