אי שליטה בסוגר פי הטבעת

(5)
לדרג

ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה הוא בהחלט לא דבר נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה רפואית בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום – כמו פרוקטולוג (רופא המתמחה במחלות פי הטבעת) או כירורג קולורקטלי (המתמחה בבעיות פרוקטולוגיות ובמחלות מעי).

מאת: פרופ' מיכה רבאו וד"ר גיל לוי

מהם הגורמים העיקריים לחוסר שליטה?

ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג של יציאה.
הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההיריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו.

לעתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלו, הנזק המתרחש בזמן הלידה יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים רבות (ואפילו עשרות שנים) לאחר מכן, כאשר שרירי רצפת האגן נחלשים.

לעתים רחוקות יכולים גם ניתוחים או דלקות באיזור פי הטבעת לגרום לפגיעה בשליטה. נוסף על כך קיימים מומים מולדים נדירים, בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, והם באים לידי ביטוי בפגיעה בשליטה בסוגר, בדרך כלל ביחד עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן.

בגיל המבוגר שכיח ששרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה בסוגר עלולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל השלישי, כמו סוכרת.

כיצד לאבחן את סיבת הפגיעה בשליטה?

שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול.

בדרך כלל ייעזר הרופא באחת (או יותר) מ-3 בדיקות מקובלות: הדמיית אולטרסאונד של פי הטבעת (המדגימה את מבנה השרירים במקום); מנומטירה (בדיקה אובייקטיבית ולא כואבת כלל של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת, באמצעות צנתר דק המוחדר בעדינות למקום); וכן בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת.

דרכי טיפול

מה אפשר לעשות כדי לשפר את איכות החיים?

אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורו.

במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם לבעיה. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים בביופידבק.

קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לניתוח לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה.

במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה, באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו.

בשיטה התופסת תאוצה בשנים האחרונות, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת.

פרופ' מיכה רבאו פרופ' מיכה רבאו הוא מנהל היחידה לטיפול במחלות המעי הגס והרקטום ב"איכילוב", ומומחה בולט בכירורגיה של מערכת העיכול. שותף וכירורג בכיר בקבוצת אסיא מדיקל

ד"ר גיל לוי הוא מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן בבית החולים מעייני הישועה, בני ברק ומקבל מטופלים בקבוצת אסיא מדיקל, בבית החולים אסותא ברמת החייל, תל אביב

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום