שליטה על סוגרים היווה במשך שנים רבות בעיה חבויה שלא עולה לדיון גם עם הרופא המטפל. במהלך 30 השנה האחרונות הצלחנו לפתוח את תיבת התלונות החבויות ולהוציא ממנה את נושא השליטה במתן שתן. יותר ויותר נשים מגיעות לרופא עם תלונות של תכיפות במתן שתן וחוסר חכולת להתאפק עד כדי דליפת שתן בתדירות יומית. בסופרמרקט מדפי הפדים וחיתולים למבוגרים תופסים נפח גדל והולך והמודעות לטיפולים השונים גדלה. מספר לא קטן של תרופות משווקות היום לטיפול בתכיפות ודחיפות במתן שתן. אך בתיבה עדיין נותרה בעיה קשה הגורמת לירידה משמעותית באיכות החיים והיא חוסר שליטה על פי הטבעת שעלול להתבטא בדליפת צואה. על אף שההערכה הסטאטיסטית מתארת כ- 7% מהאוכלוסיה הסובלת מבעיה זו הרי שעדיין רק מעטים מחפשים פתרון ורבים נשארים עם הבעיה, מתביישים בחיפוש פיתרונות ומהסטיגמה שדבקה בבעיה. רבים משנים את אורח חייהם ומתאימים אותו לבעיה כולל ירידה בפעילות היומיומית, המנעות מפגישה עם חברים ומשפחה והסתגרות מחשש מאירוע מביך. כ- 15% מנשים הסובלות מדליפת שתן מתפתחות דיכאון על רקע מצבן ובנושא דליפת הצואה ניתן רק לשער שהמספרים אף גבוהים יותר.

תכיפות ודחיפות במתן שתן עם או ללא דליפת שתן – תיסמונת שתרגומה לעברית: שלפוחית רגיזה
מקובל היום להעריך שכ- 40% מכלל הנשים המטופלות בתרופות לא מגיבות באופן מספק לטיפולים אלה. ההבנה ששלפוחית רגיזה נגרמת מהפרעה בתפקוד העצבי של השלפוחית הביאה חוקרים לנסות גירוי עצבי כטיפול בתיפקוד לקוי של השלפוחית. מדובר בשיטה הנקראיית נירומודולציה של העצבים הסקראליים ולאחר מחקר רב שנים אושרה לישום קליני על ידי ה-FDA בשנת 1997.

שלפוחית השתן עובדת במחזור קבוע ובו שני שלבים
שלב המילוי ושלב ההתרוקנות. בשלב המילוי מבוצעת העברת מידע לעמוד השידרה. מידע זה עובר סינון ועיצוב על ידי מערכת עצבית המפקחת על המעבר משלב אחד לשני. באופן תקין מערכת הסינון מאפשרת לאישה אורח חיים תקין, תכיפות שאינה עולה על 8 פעמים ב- 24 שעות, ללא התעוררות במשך הלילה או דליפת שתן בדחיפות. הפרעה בתפקוד מערכת הסינון עלולה לגרום לפעילות הנוטה לאצירת שתן או לחליפין לעליה בתכיפות או דחיפות במתן שתן עם או בלי דליפת שתן. גירוי עצבי של מערכת סינון זו גורמת לאיתחול של פעילות מערכת הסינון והחזרתה לפעילות בטווח הנורמלי.

מקובלת היום ההבנה שהגירוי הסקראלי מבצע עיצוב מחדש (Remodulation) של המידע הנקלט על ידי חוט השידרה. השיטה הטיפולית הקרויה היום SNS = Sacral nerve stimulation מגובה בסידרה רחבה של מחקרים אשר מוכיחים את יעילות הטיפול. במקרים של שלפוחית רגיזה המלווה בדליפת שתן מתוארת ירידה של 90% במספר הדליפות ביום וירידה של 92% בכמות החלפת הפדים ליום. בנשים המאובחנות בשלפוחית רגיזה ללא דליפת שתן הטיפול הראה ירידה של 45% בתכיפות. במקרים של אצירת שתן מתוארת ירידה של 75% במספר הצינתורים ליום.
ICI = International Consultation on Incontinence פירסמה בשנת 2009 תרשים זרימה טיפולי בדליפת שתן בנשים. ההמלצות שודרגו לרמת המלצה A ונירומודולציה מוגדרת כטיפול הנבחר במידה וטיפול שמרני לא צלח. גם NICE= National Institute for Health and Clinical Excellence בשנת 2006 הגדיר אלגוריתם טיפולי בדליפת שתן בנשים שכולל נירומודולציה סקראלית כטיפול בנשים שלא הגיבו לטיפול השמרני. האיגוד האמריקאי לאורוגינקולוגים ב- 2007 אישר את השימוש בנירומודולציה.

ההוריות לטיפול בנירומודולציה סקראלית התרחבו עם השנים להבטים נוספים של רצפת האגן. טיפול בדליפת צואה אושר לאחרונה על ידי ה- FDA האמריקאי ומהווה חלופה יעילה למטופלים שלא הגיבו לטיפול שמרני . בנוסף אנו עדים לדיווחים רבים של טיפול בנירומודולציה במקרים של הפרעות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה, ואף לאחר טרומות של עמוד השידרה.

דרכי טיפול

השיטה הניתוחית

מקובלת היום הטכניקה של שני שלבים

• שלב ראשון נועד לבדיקת יעילות הטיפול. בשלב זה מבוצעת החדרה של האלקטרודה דרך העור מעל עצם הזנב. לאחר איתור המיקום הרצוי מבוצעת השחלה של קצה האלקטרודה אל כיס באזור השומן בחלק העליון של העכוז ומשם חיבור אל כבל חיצוני המתחבר למחולל הגירויים החיצוני. מחולל זה מכויל לרמת הגירוי הרצויה. במשך כשבועיים נעה החולה עם המחוללל החיצוני והמטופלת מבצעת יומן נוזלים תחת השפעת הגירוי. לאחר שבועיים מתבצעת השוואה בין יומן הנוזלים לפני ואחרי ההשתלה הראשונה. במידה ומודגם שיפור של מעל 50% באחד הפרמטרים הנבדקים מוצע למטופלת לעבור לשלב השני והשתיל את המחולל הקבוע. 
• השלב השני כולל הגדלה של הכיס ברקמת השומן בחלק העליון של העכוז וחיבור הקוצב הקבוע וקבירתו מתחת לעור. את הקוצב הקבוע ניתן לכייל על ידי שלט הניתן למטופלת. כמו כן קיימת אפשרות לשנות את תפקוד הקוצב על ידי מחשב נייד המתקשר אל הקוצב במג עורי.

באירופה ובארצות הברית מטופלים עשרות אלפי נשים וגברים הסובלים מדליפת שתן, דחיפות ,תכיפות או דליפת צואה על ידי הקוצב הסקראלי ומחזירים לעצמם את החופשיות לתפקד ואת איכות החיים שמגיעה להם. בארץ מאחר והקוצב לא נמצא ברשימת הטיפולים בסל הבריאות מבוצע הטיפול במסגרת ביטוחים פרטיים.

כמה זמן נמשך הניתוח

הניתוח בשלב השתלת האלקטרודה נמשך כ- 45 דקות ולאחריו המנותחת משוחררת לביתה. במידה ומבוצעת השתלה של הקוצב הקבוע הפעולה נימשכת כ- 30 דקות ואין צורך באישפוז לילה. 

זמן אשפוז

שתי הפעולות מבוצעות במסגרת אשפוז יום בלבד.

החלמה והגבלות לאחר הניתוח: 

לאחר ההשתלה הראשונה מתבקשת המנותחת לא לבצע פעילות ספורט במהלך השבועיים של תקופת הניסיון. מלבד זאת יכולה לחזור לפעילות יומיומית רגילה.

יש לפנות למרפאה במידה ואחד מאלה מתקיימים

במידה ומופיע חום או כאב במקום הניתוח יש ליצור קשר עם הרופא המנתח.

ד"ר גיל לוי מומחה בטכניקות מתקדמות בנתוחי רצפת האגן ומנהל את היחידה לאורוגינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן בבית-החולים מעייני הישועה.