וושט על שם בארט

תסמונת בארט אינה תופעה נדירה

• שכיחותה נעה בין 1% ל-4% באוכלוסייה.
• המצב שכיח יותר בגברים מאשר בנשים, ביחס של 1 ל-3.
• היא קיימת ב-12%-6% מהחולים העוברים גסטרוסקופיה בשל תלונות של החזר קיבתי-ושטי ועד ל-2% מחולים העוברים גסטרוסקופיה מסיבות אחרות וללא הסתמנות כזו.
• הגיל הממוצע לאבחנה הוא 55, אך היא תיתכן בכל גיל.
• אנשים אילו חייבים להיות במעקב צמוד על ידי גסטרואנטרולוג.
• אבחון של ושט בארט מחייבת ביצוע גסטרוסקופיה וביופסיה (לקיחת דגימות רקמה קטנות אשר נותחו באמצעות מיקרוסקופ).

הבעיה המרכזית בהקשר עם ושט בארט היא סיכון היתר לממאירות

הסיכוי לפתח סרטן ושט עולה בעשרות מונים מהסיכוי באוכלוסייה הכללית. הסיכוי לפתח ממאירות מגיע לכדי 0.5% בשנה לחולה עם ושט זה. ב-20 השנים האחרונות קיימת עלייה הדרגתית וקבועה בהיארעות סרטן בלוטי של הוושט, והיא עומדת היום על ערך הגבוה פי חמישה מזה שלפני שני עשורים. בשל סיכון היתר לממאירות בחולים אלו, קיימות הנחיות למעקב לאחר אבחנה של ושט בארט. המעקב נעשה בגסטרוסקופיה שבה תמיד נלקחות ביופסיות מאזור שרואים שינוי. המחקרים מראים, שסרטן ושט המתגלה תוך כדי מעקב מעין זה, יהיה בדרך-כלל בשלב מוקדם יותר ובעל סיכוי היוותרות בחיים גבוה יותר בהשוואה לסרטן ושט המתגלה בעקבות הופעת תסמינים.

בושט על שם בארט אין צורך לטפל. הטיפול המומלץ הוא רק על-ידי תרופות המווסתות את החומצה על מנת לעצור את התקדמות המחלה. ההמלצה היחידה לחולים עם תסמונת זו היא לערוך בדיקת גסטרוסקופיה כל שלוש שנים על מנת לעקוב אחרי התפתחות הרקמה לסרטנית. לפני שמתפתח סרטן הושט מופיעים תאים טרום סרטניים בושט. מצב זה נקרא דיספלסיה והוא מאובחן רק בביופסיה. כאשר במצבים מסוימים תהיה המלצה על הסרת הרקמה הנגועה בין אם בניתוח או בשיטות אחרות.

לאחרונה פורסמו הקווים מנחים של איגוד הגסטראנטרולוגי האמריקאי שממליצים על שימוש באבלציה גלי רדיו (RFA) כדי להסיר תאים טרום סרטניים בחולים עם ושט בארט וזאת בעקבות תוצאות מבטיחות לאבלציה באמצעות גלי RF לטיפול בוושט על-שם. ממחקרים עולה כי אבלציה באמצעות גלי RF (Radiofrequency) עשויה לסלק את התאים הפרה-ממאירים האופייניים לוושט על-שם בארט.

השיטה מבוססת על חום המיוצר ע"י גלי רדיו המביא להרס סלקטיבי של רקמה, מחסלת לחלוטין את גדילת תאים אבנורמליים ברירית הוושט ב-95% מהמטופלים לאחר תקופת מעקב של 5 שנים. השיטה הפכה להיות מקובלת ע"י ה-FDA האמריקאי ב-1997. קיומה של דיספלזיה חמורה מהווה הוריה להתערבות טיפולית שיכולה להיות אנדוסקופית או ניתוחית. השיטה אינה כרוכה באשפוז והמטופל משתחרר לביתו תוך שעתיים בלבד מתום הפעולה. היא כוללת שתי פעולות גסטרוסקופיה, כאשר בפעולה הראשונה נעשית הצריבה, וכחודשיים לאחר מכן מתבצעת הגסטרוסקופיה השנייה שבה בודקים האם יש צורך בטיפול נוסף. במידה וקיימת שארית של הרקמה הפתולוגית ניתן טיפול צריבה נוסף. ההחלמה מהירה ואין פגיעה באיכות החיים לטווח הרחוק. חשוב להבין כי השיטה החדשה אינה מרפאת או מקלה את בעיית ההחזר הושטי, אלא מונעת את התפתחות הסרטן ברירית הוושט הפגועה.

מי צריך להיבדק?

על-פי האקדמיה האמריקנית לרפואת משפחה, אלו סימני אזהרה שעלולים להצביע על ושט בארט ומצריכים ביצוע גסטרוסקופיה:

• שלושה מקרים או יותר של צרבת בשבוע.
• צרבת לאורך מספר שנים.
• קשיי בליעה או כאבים בבליעה.
• ירידה לא מכוונת במשקל.
• צואה עם דם או צואה כהה מאוד.
• הקאות בלתי מוסברות.

ד"ר דין קרן הוא מומחה בגסטרואנטרולוגיה ותזונה של מלב"י, המרכז לטיפול בהשמנת יתר, מבית אסיא מדיקל

ד"ר אולגה ברקאי היא מומחית למחלות דרכי העיכול והכבד (גסטרואנטרולוגיה)

בואו לדבר על זה בפורום שרוול קיבה וניתוחים בריאטריים - כירורגיה וגסטרואנטרולוגיה.