פיאלוגרפיה תוך-ורידית

פיאלוגרפיה תוך-ורידית (IVP או Intravenous Pyelography) היא בדיקת רנטגן של הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן, המבוססת על הזרקת חומר ניגוד לוורידים. כאשר חומר הניגוד (יוד) מוזרק לווריד הוא עובר בזרם הדם ומצטבר בכליות ובדרכי השתן, כאשר אזורים אלו נראים לבנים בבדיקות ההדמיה. הבדיקה מאפשרת לרדיולוג לבחון את המבנה האניטומי והתפקוד של הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן.

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה מבוצעת לרוב במסגרת אמבולטורית. שוכב על השולחן ללא ניע תוך השלמת צילומי רנטגן. לאחר מכן מוזרק חומר הניגוד, לרוב לוריד בזרוע, עם השלמת צילומי רנטגן נוספים. מספר ההדמיות במהלך הבדיקה תלוי בסיבה בגינה בוצעה הבדיקה ובמבנה האנטומי של דרכי השתן של הנבדק. על הנבדק לשכב ללא תזוזה וייתכן כי ייתבקש לעצור את הנשימה למספר שניות בזמן השלמת הצילומים, במטרה להפחית את הסיכון לטשטוש של ההדמיה.

כאשר חומר הניגוד מגיע לכליות מבוצעת סדרת צילומים במטרה לקבוע את גודל הכליות ולהדגים את דרכי השתן בפעולה. הטכנאי עשוי להציב חגורת לחץ סביב הגוף במטרה להדגים טוב יותר את מערכת השתן.

בתום הבדיקה, הנבדק יתבקש להמתין עד שהרדיולוג יוודא כי הושלמו כל בדיקות ההדמיה המבוקשות, כאשר לרוב הבדיקה כולה אורכת כשעה אחת. עם זאת, מאחרשלעתים התפקוד הכלייתי מעט איטי יותר, משך הבדיקה עשוי להגיע לעד ארבע שעות.

לרוב מדובר בבדיקה נוחה, כאשר תתכן תחושת עקצוץ קלה בעת הזרקת חומר הניגוד לזרוע. חלק מהנבדקים מדווחים על תחושת חום או גרד קל וטעם מתכתי בפה לאחר הזרקת חומר הניגוד. מדובר בתופעות לוואי נפוצות החולפות בתוך 1-2 דקות ואינן מסוכנות. לעתים רחוקות, הנבדקים יפתחו תגובה אלרגית, עם הופעת גרד ממושך ופריחה עורית ובמקרים נדירים מאוד תתכן הופעת קוצר נשימה או קשיי בליעה, העשויים להעיד על תגובה חמורה יותר לחומר הניגוד. יש לעדכן את אנשי הצוות הרפואי מיידית במקרה של הופעת תסמינים אלו. לקראת תום הבדיקה הנבדק יתבקש לרוקן את שלפוחית השתן, על-מנת שניתן יהיה להשלים צילום נוסף של שלפוחית השתן לאחר התרוקנות.

חומר הניגוד המשמש לבדיקת פיאלוגרפיה תוך-ורידית אינו גורם לשינוי צבע השתן ואינו כרוך באי-נוחות במהלך מתן שתן.

כיצד להתכונן לבדיקה?

הרופא יספק לנבדק הוראות מפורטות כיצד להתכונן לבדיקת פיאלוגרפיה תוך-ורידית. לרוב הנבדק מתבקש להימנע מאכילה או שתיה מחצות הלילה שטרם יום הבדיקה. לעתים מומלץ טיפול במשלשלים בערב שלפני הפרוצדורה.

יש לעדכן את הרופא אודות כל טיפול תרופתי ואלרגיות ידועות, בעיקר ליוד. כמו כן, יש לעדכן באשר למחלות לאחרונה ומחלות רקע  ידועות.

הנבדק יתבקש להסיר חלק מבגדיו או את כולם וללבוש חלוק במהלך הבדיקה. כמו כן, יש להסיר תכשיטים, שיניים תותבות, משקפיים וחפצים מתכתיים או בגדים העשויים להפריע לבדיקות ההדמיה.

על נשים לעדכן את אנשי הצוות הרפואי אודות האפשרות כי הן הרות. בדיקות הדמיה רבות אינן מבוצעות במהלך ההיריון במטרה למנוע את החשיפה של העובר לקרינה. במידה ונדרשת בדיקת רנטגן יש לנקוט באמצעים לצמצום חשיפת העובר לקרינה.

מטרות הבדיקה

הבדיקה מסייעת לרדיולוג לבחון ממצאים חריגים במערכת השתן, וכן לקבוע את מהירות ויעילות התרוקנות מערכת השתן. הבדיקה משמשת לאבחון תסמינים דוגמת דם בשתן או כאבים במותן או בגב התחתון.

הבדיקה עשויה גם לסייע לרדיולוג לזהות בעיות במערכת השתן הנובעות מאבני כליות, הגדלה של הערמונית, גידולים בכליה, שופכנים או שלפוחית השתן, ניתוח של דרכי השתן או מומים מולדים בדרכי השתן.

תוצאות הבדיקה

רדיולוג מפענח את ממצאי הבדיקה ומפיק דו"ח הנשלח לרופא המטפל או הרופא המפנה. לעתים נדרשות בדיקות נוספות, כאשר הרופא המטפל יסביר לנבדק את משמעות הממצאים והצורך בבירור נוסף. לעתים בדיקות חוזרות מבוצעות בשל ממצאים חשודים או לא-ברורים, הדורשים בדיקות הדמיה נוספות. בדיקות מעקב הן לעתים הדרך הטובה ביותר להערכת התועלת של טיפול מסוים או אם חל שינוי בממצאים חריגים.

סיכונים

במהלך ביצוע בדיקות רנטגן נוקטים בכל האמצעים לצמצום החשיפה לקרינה, אך מנת הקרינה היעילה לצורך הפרוצדורה משתנה ותמיד קיים הסיכון הקטן לממאירות עקב חשיפה לקרינה. עם זאת, התועלת של אבחון נכון עולה על הסיכון.

חומר ניגוד המשמש במהלך הפרוצדורה עשוי להוביל להתפתחות תגובה אלרגית חמורה בחלק מהנבדקים, ולעתים נדרש טיפול רפואי.

על נשים לעדכן את אנשי הצוות הרפואי אודות האפשרות להריון בשל הסיכונים הכרוכים בחשיפה לקרינה במהלך ההריון.

בואו לדבר על זה בפורום אורולוגיה.