הקאות חוזרות בגיל הינקות: מדריך

מחלות המלוות בהקאות נחשבות לשכיחות יחסית בקרב פעוטות. כשמדובר בילדים, תחלואה המלווה בהקאות נגרמת בדרך כלל בשל הידבקות בנגיפים שונים הגורמים לדלקת במערכת העיכול ועלולה לגרום הקאות מרובות באופן זמני. בדרך כלל, מצבים אלה חולפים תוך מספר ימים ובמקביל יש לדאוג לתת לתינוק כמות מספקת של נוזלים, כדי שלא יגיע למצב התייבשות.

עם זאת, יש לציין כי חלק מהתינוקות סובלים מהקאות חוזרות ונשנות, שאינן קשורות במחלה ויראלית, אלא בגורמים רבים אחרים (חלקם אנטומיים וחלקם קשורים בהפרעות שאינן אנטומיות, כפי שיוסבר להלן).

חשוב גם להבהיר שהקאות חוזרות הן תופעה נפרדת לחלוטין מפליטות מרובות, המאפיינות תינוקות רבים.

באילו מקרים מדובר בהקאה ולא בפליטה?

לא מעט תינוקות פולטים מזון. זהו תהליך טבעי ותקין, הנראה למתבונן כחסר מאמץ. לעומת זאת, הקאה הינה פעולה מאומצת, דרמטית יותר ומתוזמנת היטב. בשונה מפליטה, בהקאה מדובר לרוב בכמות מזון רבה, הניתזת מפיו של התינוק - ועשויה לנוע למרחק במסלול קשתי. ייתכן אף רצף של הקאות, המהווה עדות לגירוי מתמשך של מרכז ההקאה במוח.
לא מעט תינוקות פולטים מזון. צילום: שאטרסטוק

על מה חשוב לתת את הדעת, כאשר ילד מקיא?

כאשר ילד מקיא - עוד לפני בירור הסיבה - חשוב לעמוד על אופי ההקאה, מבחינת התזמון, התדירות ומרכיבי ההקאה. האם מדובר בתוכן קיבתי של מזון מעוכל או בתוכן מרתי, שנראה כהקאה ירוקה מאחר שהוא כולל מיצי מרה. בכל מקרה, יש לגשת לרופא ילדים לבירור מיידי.

מהו הסיכון בהקאות חוזרות ומרובות?

הסיכון המיידי בהקאות ביילוד הוא התייבשות וקיפוח המודינמי - מצב בו מערכת הלב וכלי הדם אינה מסוגלת לספק לגוף את מלוא החמצן הדרוש. מדובר במצב מסכן חיים, שבהיעדר אבחון וטיפול מהירים - עלול לגרום לתמותה.

פרט לסיכון בהתייבשות, הקאות מרובות עלולות להוביל לשינוי במאזן המלחים וחומצה-בסיס בגוף התינוק. מדובר בשינוי אשר יבוא לידי ביטוי בתסמינים נלווים, כגון: ישנוניות, אי שקט ממושך ופרכוסים. לכן, הערכה מוקדמת חשובה ביותר.

מה כולל האבחון במקרה של הקאות מרובות?

עוד לפני שיתחיל בירור מעבדתי ולפני שיבוצעו בדיקות הדמיה, כדי לאתר את הסיבה האפשרית להקאות - רופא הילדים ישאל על אופי ההקאות ותדירותן. הרופא יעריך באמצעות בדיקה גופנית האם התינוק התייבש ומהי דרגת ההתייבשות. על סמך מידע זה, יקבל הרופא החלטה האם יש צורך במתן נוזלים (הכוללים גם מלחים, מינרלים וסוכרים) - הניתנים דרך עירוי לווריד. במקרים של התייבשות בדרגה קלה-בינונית - ניתן לטפל בהחזר נוזלים בשתייה בלבד (החזר נוזלים פומי); במקרים בהם דרגת ההתייבשות קשה - יהיה צורך בהחזר נוזלים תוך-ורידי.

בשלב הבא, יש להתייחס לתוכן ההקאה: האם ההקאה ירוקה (הקאה מרתית המכילה מיצי מרה) או לא? במקרה של הקאות ללא תוכן מרתי (תוכן קיבה, מזון מעוכל), האפשרויות נחלקות לבעיות אנטומיות-מבניות והפרעות בהן המבנה האנטומי תקין.

מהם הגורמים השכיחים להקאות קיבתיות מרובות, ללא הפרעה אנטומית?

הסיבות השכיחות להקאות ללא כל הפרעה אנטומית הן: החזר קיבתי-ושטי (רפלוקס) או רגישות לחלבון חלב פרה.

רפלוקס הוא תהליך פיזיולוגי המתרחש במרבית התינוקות (דיווחים שונים מדברים על כ- 75% מהתינוקות). עם זאת, הגדרת התהליך כמחלה מחייבת הופעת תסמינים ו/או סימנים נלווים. רפלוקס פיזיולוגי מתבטא בגלישה של תוכן קיבה אל הוושט (ולעיתים אל חלל הפה ומחוצה לו). לרוב, התינוק נראה טוב, ערני, חיוני - וכל שנדרש הוא שינוי בדפוסי האכלה או שינוי הרכב המזון, כדי להשיג הקלה בתסמינים.

לעומת זאת, רגישות לחלבון חלב פרה (קזאין וחלבונים נוספים) שכיחה רק בכ-2%-6% מהתינוקות בשנה הראשונה לחייהם. הרגישות עשויה להתבטא במנעד רחב של תסמינים, החל בהקאות; דרך יציאות עם שרידי דם; ועד לביטוי קיצוני של חוסר שגשוג (עלייה לא מספקת במשקל או ירידה במשקל) והתייבשות מסכנת חיים.

לפיכך, יש לאבחן את הבעיה בהקדם - מאחר שבמקרים אלה, שינוי בהרכב של מזון התינוק יוביל להטבה קלינית משמעותית.

ישנן סיבות נוספות, שיכולות להתבטא בהקאות בלבד (כתסמין בודד, שאינו מכוון לאבחנה ברורה) - חלקן קשורות בפגיעה מערכת העצבים המרכזית; וחלקן מסווגות כמטאבוליות או גנטיות, בהן יש הפרעה מולדת בייצור אחד האנזימים השותפים לתהליכי בנייה או פירוק של אחד מאבות המזון או להפרעה בספיגתם; וכאלה שמשתתפים בתהליכי ויסות הורמונלי (פגם העלול להוביל לקריסה רחבה, כדוגמת אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה).

חשוב לדעת, כי גם זיהום (מפושט או ממוקד) יכול להתבטא בהקאות בלבד ביילוד, בעיה זו ניתנת לאבחון באופן מהיר יחסית ובחלק מהמקרים יימצא גם הטיפול המתאים. כמו כן, יש לזכור כי גם פגיעה פיזית בתינוק (התעללות) עשויה להתבטא בהקאות.
כאשר ילד מקיא, יש לגשת לרופא ילדים לבירור מיידי. צילום: שאטרסטוק

מתי יעלה חשד לחסימה אנטומית? מהם הגורמים השכיחים להקאות קיבתיות מרובות, בשל הפרעה אנטומית?

במקרים של הקאות קשתיות לאחר כל ארוחה או במקרים של הקאות מרתיות - יש סבירות גבוהה כי מדובר בחסימה אנטומית.

אחת הסיבות השכיחות (3 מכל 1,000 לידות חי) המופיעה בתינוקות, לרוב בין גיל 3 שבועות ל-3 חודשים, היא היצרות של שוער הקיבה - השריר המהווה את החלק הסופי של הקיבה, לפני החיבור לתריסריון. במקרה זה, ברוב המקרים התסמין יהיה הקאות קשתיות (לא מרתיות) ותינוק שנותר רעב.

מצב זה מחייב פנייה לבירור, בשל הסיכון להתייבשות והשינוי במאזן המלחים וחומצה-בסיס בגוף, המסכנים את התינוק. פרט לטיפול התומך במתן נוזלים, יש צורך בהדמיה של מערכת העיכול (אולטרסאונד בטן). כמו כן, תיערך התייעצות עם כירורג ילדים, לגבי הצורך בתיקון ההיצרות.

מהן הסיבות להקאות מרתיות?

הקאות מרתיות (ירוקות) מעידות בהכרח על חסימה של דרכי העיכול, החל בקטע השני של התריסריון ואילך. הבירור במקרים אלה יכלול גם בדיקות מעבדה וגם בדיקת הדמיה מתאימה, לאיתור מיקום החסימה, וכן התייעצות עם צוות כירורגי לפני ההחלטה על הצורך בניתוח.

לסיכום: הקאות הן תסמין שכיח בגיל הינקות - ועשויות להעיד על מגוון רחב של בעיות, הן במערכת העיכול והן מחוץ למערכת העיכול. ישנן בעיות פשוטות, באופן יחסי, הדורשות שינוי תזונתי בלבד. עם זאת, במקרים אחרים, יעיד התסמין על חסימת מעי מאיימת המצריכה התערבות ניתוחית. בכל מקרה, לא משנה מהם הגורמים: הקאות מרובות מציבות סיכון ממשי לחיי התינוק, נוכח החשש להתייבשות או שינויים אחרים במאזן המלחים או חומצה-בסיס. לכן, הקאות מרובות מחייבות בירור וטיפול מהירים.

ד"ר יצחק בר-אור הוא מומחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.