משכימי קום חיים יותר

בקרב אלו המעדיפים להיות ערים בלילה (ציפורי לילה) נרשמה עליה של 10% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו המעדיפים את שעות הבוקר (משכימי קום), כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי גדול מבריטניה, שפורסמו בכתב העת Chronobiology International במהלך חודש אפריל.

המחקר התבסס על 433,268 משתתפים ממאגר UK Biobank, מחקר פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסייה, גדול, שכלל משתתפים בגילאי 38-73 שנים.

החוקרים מדווחים כי כ-27% מהמשתתפים היו משכימי קום והעדיפו את שעות הבוקר באופן ברור, 35% העדיפו בדרגה מתונה את שעות הבוקר, 28% הציגו העדיפה מתונה לשעות הערב ו-9% היו ציפורי לילה והעדיפו באופן ברור את שעות הערב. עליה בהעדפת שעות הערב מהעדפת שעות הבוקר לוותה בעליה בסיכויים לכל אחת ממחלות הרקע הבאות: הפרעות פסיכולוגיות (פי 1.9), סוכרת (פי 1.3), הפרעות נוירולוגיות (פי 1.25), הפרעות גסטרואינטסינאליות (פי 1.23) והפרעות נשימתיות (פי 1.22).

החוקרים בחנו גם את הסיכון לתמותה מכל-סיבה וכן תמותה עקב מחלות לב וכלי דם בהקשר זה, ומצאו כי באלו שהעדיפו את שעות הערב תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

הקשר בין תמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם תועד בשני המינים. עם זאת, הקשר בין השעון הביולוגי ובין תמותה מכל-סיבה היה משמעותי רק בקרב אלו בגילאי 63-73 שנים ולא בקרב משתתפים צעירים יותר. מנגד, העדפה מתונה של שעות הבוקר או שעות הערב לא לוותה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה.

החוקרים מציעים כי באלו עם העדפה ברורה לשעות הערב תתכן הפרעה באיזון בין השעון הביולוגי האנדוגני ובין זמני פעילויות חברתיות (דוגמת עבודה או ארוחות), הפרעה הקרויה Circadian Misalignment.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.