נוירופיברומטוזיס 1: אבחון וטיפול

נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (Neurofibromatosis type 1 - NF1) היא מחלה תורשתית בשכיחות גבוהה יחסית: תינוק אחד חולה במחלה ייוולד על כל 2,500-3,000 לידות. מחלת NF1 שכיחה בכלל האוכלוסייה, ללא קשר למוצא או לעדה מסוימת.

יודגש כי קיימת מחלה הנקראת נוירופיברומטוזיס מסוג 2 (Neurofibromatosis type 2 - NF2) - מחלה תורשתית שאינה שכיחה, עם תסמינים שונים לחלוטין. למעט שם דומה, מדובר במחלות שונות.

כיצד מועברת בתורשה מחלת NF1?

NF1 היא מחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. לכל אדם יש שני העתקים לכל גן (אחד מורש מהאם והשני מהאב). במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית, העתק של גן אחד יהיה תקין; ובהעתק של הגן השני נמצא שינוי גנטי - וריאנט פתוגני.

במחלת נוירופיברומטוזיס מסוג 1, הגן בו חל השינוי הגנטי הוא גן NF1. הסיכון להעביר את הגן הפגום לצאצאים הוא 50%. בקרב כ-95% מהחולים המאובחנים ב-NF1, נמצא את השינוי הגנטי.

יצוין כי מכלל המאובחנים, בקרב כמחצית מהמאובחנים ישנו מאובחן נוסף במשפחה והמחלה נחשבת מחלה משפחתית. מחצית מהמאובחנים הם מאובחנים בנוירופיברומאטוזיס לראשונה במשפחתם, ללא קרוב משפחה חולה.
כתמי "קפה בחלב" הם אחד התסמינים הנפוצים. צילום אילסוטרציה: שאטרסטוק

מהם התסמינים של נוירופיברומטוזיס מסוג 1?

כאמור, די בכך שאלל אחד (העתק אחד של גן אחד) יהיה וריאנט פתוגני, כדי שיופיעו תסמיני המחלה. מדובר בתסמינים רבים - חלקם שכיחים יותר (ויופיעו אצל מרבית החולים) וחלקם שכיחים פחות. בכל מקרה, קיימת שונות בין הביטויים הקליניים של המחלה בקרב המאובחנים.

מהם התסמינים השכיחים בקרב מאובחנים בנוירופיברומטוזיס מסוג 1?

התסמינים הנפוצים בקרב המאובחנים בנוירופיברומטוזיס מסוג 1:

כתמי "קפה בחלב" - כתמים מרובים (למעלה מ-6) על העור, בצורה של כתמי קפה בחלב (Cafe au lait spots). בדרך כלל, לפחות שישה כתמים יופיעו עד גיל שנתיים. כאשר רופאי ילדים מאבחנים ממצא זה, הוא מהווה אינדיקציה לבירור NF1 - והילד יופנה לאבחון על ידי מומחה בגנטיקה. חשוב לציין כי יש ילדים ומבוגרים, אצלם מופיעים מעט כתמי "קפה בחלב" (2-3). מקרים אלה אינם מעידים על מחלת NF1. הממצא המחשיד הוא כתמים מרובים, שלרוב יופיעו כבר לפני גיל שנתיים.

נמשים בבתי השחי ובמפשעות - כלומר: באזורים בגוף שאינם חשופים לשמש.

"נגעי ליש" - כתמים חומים על קשתית העיניים (Lisch Nodules), שאינם גורמים לבעיה בראייה. בקרב חולים עם קשתית בהירה, ניתן לראות את הכתמים גם ללא ציוד בדיקה של רופא עיניים.

נוירופיברומות - גידולים רבים, בגדלים שונים על העור ובשכבה התת-עורית. ברוב המקרים, מדובר בגידולי עור שפירים.

נוירופיברומה פלקסיפורמית - אצל חלק מהחולים, מתפתחים גם גידולים פנימיים באיברים שונים, בשכבות תת-עוריות, מתחת לרקמת שריר ועוד. גידול מסוג פלקסיפורמי נראה היטב רק בבדיקת הדמיה. ברוב המקרים, גידולים אלה אינם ממאירים.

הפרעה בגדילה - אצל חלק מהמאובחנים ב-NF1 נראה הפרעה בגדילה, כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של עצמות מסוימות (דיספלזיה).

קומה נמוכה - כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של העצמות אצל חלק מהמאובחנים, קומתם תהיה נמוכה ביחס לאוכלוסייה הכללית.

Optic Glioma - נטייה לגידולים המתפתחים בחיבור של עצב הראייה במוח, אשר בחלק מהמקרים עלולים להשפיע על חדות ואיכות הראייה.

נטייה ליתר לחץ דם מגיל צעיר

לקויות למידה - על פי הספרות המקצועית, ההערכות הן כי ליותר מ-50% מחולי NF1 יש גם לקויות למידה. מניסיוני בטיפולים במאובחנים עם NF1, שיעור המתמודדים עם הפרעות למידה נמוך יותר. כמו כן, רק למיעוט קטן מהם יש גם לקות קוגניטיבית משמעותית (כגון: פיגור שכלי).
אשר אחד מבני הזוג מאובחן - יש זוגות המעדיפים לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי. צילום: שאטרסטוק

כיצד מבוצע האבחון של מחלת נוירופיברומטוזיס מסוג 1?

כאמור, בדרך כלל בשנתיים הראשונות יתפתחו על עור הפעוט כתמי "קפה בחלב" רבים (מעל שישה). זוהי התוויה לביצוע בדיקה גנטית, כדי לבדוק אם אחד משני העתקים של הגן NF1 אינו תקין.

במשפחות בהן המחלה מוכרת וקיים אבחון של 1NF, ההורים יכולים לבחור לבצע אבחון גנטי לפני הולדת הילד, באחת משתי דרכים:

אבחון גנטי טרום השרשה (Preimplantation Genetic Diagnosis - PGD) - נועד לאתר שינויים גנטיים עוד לפני שההיריון השתרש ברחם. לכן, ניתן לבצע PGD רק במסגרת תהליך הפרייה חוץ גופית (IVF). לאחר שאיבת הביציות מהאישה והפרייתן מזרע בן הזוג - בודקים במעבדה את העוברים שנוצרים ומחזירים לרחם האישה רק את העוברים שאינם נושאים את הגן עם העתק הפגום.

אבחון גנטי טרום לידתי (Prenatal Diagnostic Testing) - במקרים בהם האישה כבר בהריון, היא יכולה לעבור בדיקות גנטיות אבחנתיות, במסגרתן בודקים את החומר הגנטי של העובר. נטילת דגימה מהחומר הגנטי של העובר יכולה להתבצע במסגרת בדיקת סיסי שיליה או במסגרת דיקור מי שפיר.

מניסיוני, מאחר שמרבית החולים בנוירופיברומטוזיס מצליחים לקיים אורח חיים מלא, נדיר שזוגות שביצעו אבחון גנטי טרום לידה החליטו על הפסקת הריון. זאת, למרות שהם יכולים לקבל היתר לכך.

בדרך כלל, כאשר אחד מבני הזוג מאובחן ב-1NF, ובני הזוג בוחרים לבצע אבחון גנטי הם יבחרו לבצע אבחון טרום השרשתי. גם אז, ברוב המקרים, מדובר בחולים עם ניסיון אישי פחות מוצלח בשל תסמינים חמורים.

באופן כללי, ניתן לומר כי הפגיעה העיקרית בחיי החולים בנוירופיברומטוזיס הינה בהיבט האסתטי (מאחר שלרובם כתמי "קפה בחלב" ונגעים שונים ורבים על העור, כמפורט לעיל). כמו כן, הם מחויבים להיות במעקב קפדני שמתבצע בכל שנה. המעקב כולל: מדידת לחץ דם, בדיקת עיניים ובדיקת אורתופד. בקרב ילדים, נדרש גם מעקב התפתחותי.

תוחלת החיים של החולים ב-NF1 קרובה מאד לתוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית. הטיפול ניתן בהתאם לתסמינים ולבעיות הרפואיות הספציפיות, מהן סובל החולה.

לסיכום: נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (NF1) היא מחלה גנטית די שכיחה באוכלוסייה הכללית. ביטוייה מגוונים ומשתנים מחולה לחולה. המשותף לכל החולים: תסמינים עוריים (כגון: כתמי "קפה בחלב" מרובים על העור; נמשים באזורים שאינם חשופים לשמש; נגעים שונים בעור; נגעים על קשתית העין; נטייה מוגברת לגידולים שונים - (רובם שפירים) ועוד. בדרך כלל, מאובחנים ב-NF1 מצליחים לקיים אורח חיים רגיל, תחת מעקב קפדני המבוצע מדי שנה. מניסיוני, מאחר שברב המקרים ניתן לקיים אורח חיים מלא עם המחלה, כאשר אחד מבני הזוג מאובחן - יש זוגות המעדיפים לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי, במסגרת טיפולי פוריות, ויש לא מעט זוגות שכלל אינם מבצעים אבחון גנטי.

ד"ר שגיא יוספסברג בן-יהושע הוא מומחה לגנטיקה רפואית ולרפואת ילדים, מנהל המכון לגנטיקה קלינית במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.