הקפאת גידולים ברקמה רכה

(0)
לדרג
תוכן מקודם

גידולים ראשוניים ברקמה רכה עלולים להיות אגרסיביים. טכניקת הקפאה חדשנית מציעה לחולים פתרון איכותי ואפקטיבי בעל יתרונות רבים

רופא אורטופד ,מומחה לאורתופדיה
077-2312965 (מספר מקשר)

גידולים ראשוניים ברקמה רכה אינם גרורות שהתפתחו מתוך גידול ראשוני, שנמצא במיקום אחר, אלא גידולים שהתפתחו באופן ראשוני ברקמה הרכה (שריר / רקמת חיבור).

מתוך הגידולים הראשוניים ברקמה רכה, יש לתת את הדעת במיוחד על "דזמואיד" - גידול העלול להופיע ברקמות רכות בכל מקום בגוף. זהו גידול אגרסיבי מקומי - העלול להגיע לממדים גדולים ולגרום לנזקים מקומיים. כלומר: לא מדובר בגידול סרטני השולח גרורות לשאר הגוף - אלא בגידול היוצר בעיות ונזקים מבחינה מקומית. לכן, חשוב לטפל בו.

מה היו בעבר האפשרויות לטיפול בגידולים מסוג זה - לפני שנכנסה לשימוש שיטת ההקפאה של גידולים ברקמה רכה?

עד לאחרונה, גידול מסוג זה היווה בעיה מאוד גדולה לצוותים הרפואיים שטיפלו בו. הטיפול המקובל עד לפני כ-5 שנים היה ניתוח. מדובר בניתוח שבמהלכו היו כורתים את הגידול בצורה של כריתה רחבה כלומר הוצאת הגידול עם שוליים רחבים ולעיתים תוך פגיעה במבנים סמוכים שליד הגידול: שרירים, גידים, עצמות וכו'.

בעקבות פרסום מחקרים ממקורות שונים בעולם, הסתבר שאחרי ניתוחי הענק - המביאים סבל גדול מאוד לחולה ושיקום ארוך ולא קל - קיים סיכוי בשיעור כ-60%, לחזרה של הגידול.

נוכח הנתונים האלה, ביצוע ניתוח - שיעביר את החולה תהליך מורכב, "עבור" סיכוי כה גדול לחזרה של הגידול - מחייב מחשבה נוספת. כך, הרופאים החלו להציע טיפולי כימותרפיה או קרינה (על שלל תופעות הלוואי המוכרות, שטיפולים אלה גוררים) - או לא לעשות כלום קרי מעקב בלבד. כל זאת, עד שפותחה שיטת ההקפאה של גידולים ברקמה רכה.

הטיפול המקובל היה ניתוח. צילום: שאטרסטוק.
הטיפול המקובל היה ניתוח. צילום: שאטרסטוק.

מהי שיטת ההקפאה של גידולים ברקמה רכה? כיצד ההקפאה מתבצעת?

שיטת ההקפאה של גידולים ברקמה רכה היא שיטת הקפאה מלעורית - הקפאה דרך העור. זוהי שיטת טיפול זעיר פולשנית, המתבצעת על ידי החדרת מחטים אל הגידול.

המחטים מבצעות פעולת צריבה, הנקראת "אבלציה תרמית", בטכניקה הנקראת "קראיו". בטכניקה זו, מתבצעת צריבה באמצעות קור: מחדירים מספר מחטים אל

האם ניתן לבצע את ההקפאה שוב, במקרים בהם התוצאות אינן מספקות או כאשר צורך בהקטנה נוספת של הגידול?

הפרוטוקול הנוכחי של הטיפול בשיטת ההקפאה של גידולים ברקמה רכה כולל ביצוע הקפאה פעם אחת. עם זאת, במקרים בהם הגידול קטן במידה מסוימת - ורוצים להקטין אותו שוב, אין כל "מחיר" בלעשות שוב את הפרוצדורה. זהו אחד היתרונות של שימוש בפרוצדורה זעיר פולשנית, שאינה טראומתית עבור הגוף ואינה דורשת חשיפה גדולה או שיקום ממושך.

מהם הסיכונים בשיטת ההקפאה של גידולים ברקמה רכה?

כמו בכל שימוש בטכניקת צריבה, עיקר הסיכון הוא כוויה. כאן, כמובן, הסכנה היא כוויית קור. עם זאת, הסבירות להיווצרות כווית קור - מאוד נמוכה.

האם ישנן הכנות מיוחדות, שעל המטופל לבצע לפני הפרוצדורה או הוראות שעליו למלא במהלך ההחלמה וההתאוששות?

אחד היתרונות הגדולים של שיטה זו הינו שאין צורך בהכנות מיוחדות ואין מהלך שיקומי שיש להקפיד עליו. ההליך נעשה בטשטוש כללי. ברוב המקרים, המטופל משתחרר לביתו כבר ביום שלמחרת, ללא צורך בשיקום ארוך או הסתגלות ממושכת. כך, המטופל חוזר לחייו הרגילים תוך זמן קצר. גם לפני ביצוע הפרוצדורה, מעבר לבדיקות ועריכת הדמיות מקדימות - אין צורך בהכנות מיוחדות.

האם שיטת ההקפאה של גידולים ברקמה רכה מחליפה כיום לחלוטין את דרכי הטיפול האחרות - ניתוח, כימותרפיה וקרינה?

המודעות בישראל לשיטת ההקפאה המלעורית אינה מספיק גבוהה. השימוש בשיטה נעשה כיום רק ב"איכילוב" וב"אסותא". לא מספיק רופאים חשופים לשיטה. ככל שהמודעות לשיטה תהיה יותר גבוהה, כך ניתן יהיה לעזור ליותר מטופלים. הדברים אמורים בפרט על רקע החסרונות של דרכי הטיפול האחרות: ניתוחי הענק המסובכים כרוכים בשיקום ארוך וכואב; אחוזי ההצלחה של ניתוחים אלה אינם מספיק גבוהים. בנוגע לכימותרפיה וקרינה - טיפולים אלה כרוכים בתופעות לוואי משמעותיות.

לסיכום: בגידולים של רקמה רכה (בעיקר מסוג דזמואיד) - ניתן לטפל לא רק בעזרת ניתוח או טיפולים אגרסיביים אחרים (כימותרפיה או הקרנות). הניתוח כרוך בשיקום ממושך. אחוזי ההצלחה שלו יחסית אינם גבוהים. כימותרפיה והקרנות כרוכים בתופעות לוואי קשות. לעומת כל אלה, שיטת ההקפאה המלעורית של גידולים ברקמה רכה היא שיטה בטוחה, אשר אינה פוגעת במבנים סמוכים, מטפלת ספציפית רק בגידול עצמו - ותוצאותיה מבטיחות ביותר.

ד"ר אורטל סגל הוא מומחה לכירורגיה אורתופדית, רופא בכיר ביחידה הארצית לאורתופדיה אונקולוגית בביה"ח איכילוב ומרכז את תחום הכירורגיה הזעיר פולשנית; בעל קליניקה בהרצליה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום