נגעים בעור: כדאי להסיר - למען היופי
עברתם את גיל 30 והופיע על עורכם נגע בלתי מזוהה? מומלץ ללכת לרופא עור, אין סיבה להילחץ. במרבית המקרים, מדובר בנגע "תמים" - שמומלץ להסיר משיקולים אסתטיים
נגעים מסוגים שונים עלולים להופיע על העור של כל אדם. ישנם שלושה סוגי נגעים עוריים שפירים ותמימים לחלוטין, הקיימים כמעט אצל כל אדם מעל גיל 30 ואצל מרבית האנשים שעברו את גיל 60. במקרים מסוימים - רק אחד מהנגעים יופיע; ובמקרים אחרים - שלושתם.
נגעים אלה עשויים להופיע כנגע בודד או כמאות נגעים. לרוב, הנגעים אינם חולפים מעצמם. מכיוון שמדובר בנגעים שפירים שאין בהם סכנה, אין שום מניעה להשאיר אותם, אך אנשים רבים שנגעים אלה מפריעים להם מבחינה אסתטית - כלל לא מודעים לכך שאין צורך להשלים עם קיומם וכי ניתן להסיר את הנגעים בצורה קלה ופשוטה.
מהם שלושת סוגי הנגעים העוריים השפירים הללו?
סרחי עור - skin tags: סרחי עור הם גידולי עור שפירים, שגודלם נע בדרך כלל בין 2 מ"מ ל-5 מ"מ. סרחי העור בשרניים, צבעם - צבע העור. בדרך כלל, יש להם "גבעול" קטן שמחבר אותם לעור. הופעת סרחי העור קשורה ברוב המקרים להשמנה או לשינויים הורמונליים (למשל, בעקבות הריון).
עם זאת, סרחי העור עלולים להופיע גם ללא סיבה ידועה. מעל גיל 30, לכל אדם יש בין סרח עור אחד לבין מאות סרחי עור. סרחי העור יופיעו לרוב באזורי חיכוך (כגון: בית שחי, קפלי מפשעות, תחת השדיים, בצוואר ובעפעפיים). אין בסרחי העור שום נזק ואין סכנה שיהפכו לממאירים. סיבה להסרתם היא בעיקר אי נוחות אסתטית. במקרים מסוימים, בגלל החיכוך או סיבוב שעובר הנגע על הגבעול של עצמו - הנגעים עלולים להיות כואבים או דלקתיים. במקרים נדירים, סרחי העור עשויים לעבור תהליך נמק - וליפול מעצמם.
קרטוזות סבוראיות - seborrheic keratosis: קרטוזה סבוראית היא נגע מחוספס, בעל מראה יבלתי, שמטופלים לפעמים מתארים את מראהו כמו "משהו שדבוק לעור". גודלם עשוי לנוע בין 2 מ"מ ל-2 ס"מ אצל קשישים. בדרך כלל, צבעם צהוב או חום; לפעמים הם עלולים להיות בצבע אפור או אפילו שחור, מה שמיד גורם לבהלה אצל המטופל - שחושש כי מדובר בנגע סרטני. באמצעות דרמטוסקופ - מכשיר ידני המאפשר לרופא לבחון את עומק שכבות העור - רופא עור יידע לאבחן בקלות יחסית בין נגע כזה (שפיר) לבין נגע אחר, ממאיר או בעל פוטנציאל לממאירות. הקרטוזות הסבוראיות מתחילות להופיע לרוב בעשור הרביעי לחיים.
גם הן עשויות להסתכם בנגעים בודדים או להופיע במאות; לעיתים הן עלולות לגרום לתחושת גרד. במקרים מאוד נדירים, יש התפרצות פתאומית של הרבה מאוד נגעים כאלה - העלולה להעיד על בעיה פנימית. עם זאת, ברוב גדול של המקרים זהו נגע שפיר ובלתי מזיק.
אנגיומות דובדבן - cherry angiomas: אנגיומות דובדבן נראות כמו כריות קטנות, בגודל בין מ"מ אחד לבין 3 מ"מ, שצבען אדום בוהק. הופעתן עשויה להיות מפוזרת על כל הגוף. הן מופיעות לרוב מעל גיל 30. מלבד נטייה גנטית, אנגיומות דובדבן נוטות להופיע בהריון. באופן כללי, הן מופיעות יותר ויותר - ככל שמזדקנים. כך, ניתן למצוא אותן בקרב יותר מ-75% מהאנשים מעל גיל 75. אנגיומות דובדבן עשויות ממקבץ של כלי דם זעירים בתוך העור. לכן, אם הן נפצעות, הן נוטות לדמם - אך אין בהן סכנה.
מהן דרכי הטיפול בשלושת סוגי הנגעים?
מכיוון שמדובר בנגעים שלרוב גורמים רק לאי נוחות אסתטית, הטיפול בהם נעשה על ידי הסרתם. השיטות העיקריות להסרת הנגעים משותפות לכל שלושת הסוגים:
הקפאה באמצעות חנקן נוזלי: הנגע עובר הקפאה שגורמת לכוויה, הכוויה מתפתחת לשלפוחית - ובסופו של דבר יצירת גלד. כאשר הגלד נופל מן העור, הנגע נופל יחד אתו. ההחלמה מהליך ההסרה די קצרה - לרוב בין שבוע ל-3 שבועות, בהתאם לכל מטופל (מהלך ההחלמה תלוי בגיל ובמצב הכללי).
אלקטרו-קואגולציה: מחט חשמלית, שבאמצעות פולסים חשמליים מייצרת כוויה תרמית בנגעים. הסרת הנגעים בשיטה זו מאוד ממוקדת - ולכן יעילה יותר, לטיפול מהיר ובלי פגיעה בעור שמסביב לנגע. עם זאת, שיטה זו גם מעט יותר כואבת - מהסרה על ידי חנקן נוזלי. אלקטרו-קואגולציה מתאימה במיוחד לנגעים קטנים (כגון: סרחי עור ואנגיומות) ולריבוי נגעים קטנים באזור מסוים. שיטה זו פחות מתאימה לקרטוזות סבוראיות גדולות.
ברוב המקרים, הסרת הנגעים נעשית על ידי אחת משתי השיטות הללו; ביצוען קל ופשוט. סרחי עור ניתן גם לחתוך עם מספריים כירורגיים: החלק שנחתך הוא הגבעול של הנגע; אם יש דימום - מדובר בדימום ממש זעיר. אין צורך בתפרים.
לפעמים ניתן "לגלח" קרטוזות סבוראיות באמצעות סקלפל - סכין מנתחים; באנגיומות דובדבן ניתן גם לטפל באמצעות לייזר.
הסרת הנגעים אינה גורמת לצמיחת נגעים חדשים. צמיחת נגעים נוספים, אם תתרחש - תנבע מהנטייה הגנטית האישית.
האם ישנם סיכונים בשיטות הטיפול?
כמו בכל טיפול שמייצר כוויה, הסיכונים הם ליצירת כוויה עמוקה או נרחבת מדי שעלולה להשאיר צלקת. עם זאת, מקרים אלה נחשבים נדירים. כאמור, אין שום סכנה בהשארת הנגעים (אם אכן מדובר באחד מהנגעים הללו) - כך שבכל מקרה רצוי להיבדק.
באופן כללי, אם נגע "מתנהג" באופן בלתי טיפוסי - מדמם, מגרד מאוד, משנה את צבעו ונראה שיש בו פעילות כלשהי, יש ללכת להיבדק אצל רופא. מדובר בכלל חשוב - לגבי כל נגע/ סימן שקיים על העור.
היכן ניתן להסיר את הנגעים?
הסרת הנגעים מתבצעת אצל רופא עור. מכיוון שמדובר בהליך אסתטי בלבד, לא תמיד ניתן לבצע את הסרת הנגעים במסגרת קופת חולים. יש רופאים שמסכימים לעשות זאת, אך תמיד מומלץ לבדוק אם קופת החולים מכסה את העלות.
לסיכום: נגעים עוריים מסוג סרחי עור, קרטוזות סבוראיות ואנגיומות דובדבן הם נגעים המשותפים כמעט לכל אדם מעל גיל 30. עם זאת, רבים אינם יודעים עד כמה קל להסיר נגעים אלה; ועד כמה הכאב הכרוך בהסרה - מינימלי. אין בנגעים אלה סכנה ואין הכרח להסיר אותם. עם זאת, תמיד רצוי לוודא עם רופא עור כי אכן מדובר בנגעים שפירים.
ד"ר בת שבע מרקוס היא מומחית למחלות עור ומין במסגרת קופת חולים מאוחדת, עוסקת בדרמטולוגיה אסתטית, ייעוץ וטיפול בכל בעיות העור במרפאתה הפרטית בתל אביב.
סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.