G6PD: האנזים האבוד

האנזים G6PD - Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase (גלוקוז שש פוספט דהידרוגנאז) - הנמצא בכל התאים בגוף - הינו בעל תפקיד חיוני: לאפשר לגוף להתמודד עם נזק, הנגרם מחמצון, כתוצאה מתהליכי חילוף חומרים (תהליכים מטאבוליים).

חסר של האנזים G6PD בעייתי במיוחד בדם - ועלול לגרום להרס של תאי הדם האדומים; וכתוצאה מכך, למחסור חמור של דם - אנמיה המוליטית.

הרס של כדוריות הדם האדומות - המוליזה - הוא תהליך טבעי ותקין, המתרחש כל הזמן וכולל ייצור של כדוריות דם אדומות חדשות, במקום הכדוריות שנהרסו. עם זאת, במצב של אנמיה המוליטית, העלולה להיגרם בשל חסר באנזים G6PD - ההרס של הכדוריות האדומות מתרחש באופן מואץ; ולכן, עלול להיגרם מחסור חמור בדם.

ישנם מספר מצבים העלולים לגרום לאנמיה המוליטית, כפי שנפרט בסקירה זו. ניתן להימנע מחלק מהמצבים. ובכל מקרה, ניתן להעניק טיפול.

כיצד נוצר חסר באנזים G6PD?

חסר באנזים G6PD נוצר בשל שינוי גנטי, בגן בכרומוזום ה-X - והוא מועבר בתורשה רצסיבית. לכן, החסר באנזים - שכיח יותר בבנים. מכיוון שלבנים יש כרומוזום אחד X ואחד Y, מספיק שקיבלו מהאם כרומוזום X פגום - שיגרום לכך שהם יכולים להיוולד עם חסר של האנזים. זאת, בהשוואה לבנות - אם הן נולדות עם כרומוזום X פגום, יכול להיות להן כרומוזום X נוסף תקין.
חסר של האנזים G6PD עלול לגרום להרס של תאי הדם האדומים. צילום: שאטרסטוק

מהי שכיחות חסר באנזים ה-G6PD?

חסר של האנזים שכיח מאוד, בעיקר בקרב צאצאים ליוצאי מדינות אגן הים התיכון, כגון: מרוקו, אלג'יריה, טוניסיה, עירק, איטליה ויוון. ההערכות הן כי בעולם כ-400 מיליון איש נולדים עם הפגם הגנטי, של חסר באנזים ה-G6PD. כיום, עם נדידת האוכלוסייה - יש אנשים עם חסר של האנזים בכל רחבי העולם. גם בישראל, השכיחות גבוהה אצל יהודים וערבים - שנולדו במדינות אלה (ואצל צאצאיהם).

מהו הקשר בין חסר של אנזים ה-G6PD לבין מחלת המלריה?

עם השנים, הסתבר כי במדינות אגן הים התיכון (ובעיקר באזורים בהם היתה נפוצה בעבר מחלת המלריה, הנגרמת על ידי הטפיל פלסמודיום - Plasmodium) - קיימת שכיחות גבוהה של אנשים שנולדו עם חסר של אנזים ה-G6PD.

ההסבר לכך הוא שהטפיל Plasmodium אינו יכול להתפתח היטב בכדוריות אדומות שמתפרקות, כפי שקורה אצל מי שנולד עם חסר של האנזים - כך שלמעשה הפגם הגנטי של חסר ב-G6PD נוצר באזורים מוכי מלריה, על מנת להגן מפני הידבקות במלריה.

האם מחסור של G6PD מעלה את השכיחות לצהבת היילוד?

תינוקות רבים מפתחים צהבת פיזיולוגית (היפרבילירובינמיה), הנוצרת כתוצאה מכך שלעובר יש כמות רבה של המוגלובין - וכשהוא נולד אין צורך בהמוגלובין ברמה גבוהה מאד. לכן, עודף ההמוגלובין משתחרר מהכבד, רמות הבילירובין בדם עולות ונגרמת צהבת פיזיולוגית בדרגות שונות.

לתינוקות עם חסר באנזים G6PD מתפתחת צהבת חמורה יותר, בדרגה המחייבת טיפול באור (פוטותרפיה), שנמצא יעיל להפחתת רמות הבילירובין בדם ובאיברים. היות שתינוקות עם מחסור ב-G6PD מועדים יותר לפתח צהבת - ברוב המקרים, החסר של האנזים מתגלה כבר בסמוך ללידה, באמצעות בדיקות הדם המבוצעות לתינוק.

באילו מצבים עלולה להתפתח אנמיה המוליטית?

זיהום בגוף - לדוגמה: כתוצאה מדלקת גרון חריפה, דלקת ריאות, שלשולים או מחלה ויראלית.

חשיפה לתרופות מסוימות - לכן, אנשים הנולדים עם מחסור באנזים G6PD יכולים לצמצם את הסיכון להגיע לאנמיה המוליטית, אם ימנעו מנטילת תרופות אלה.

מהן התרופות הבעייתיות?

תרופות אסורות לשימוש - למי שנולד עם מחסור באנזים G6PD - מאחר שהן גורמות לפירוק מואץ של הכדוריות האדומות: מקרודנטין - סוג של סולפא, לטיפול בזיהום בדרכי השתן; סדורל - תרופה הניתנת בשכיחות גבוהה, לנשים הסובלות מזיהום בדרכי השתן; פרימקווין - תרופה למניעת הידבקות במלריה.

תרופות שרצוי לא להשתמש בהן: תרופות אנטיביוטיות (רספרים וסינטומיצין); אספירין ואופטלגין.

האם יש מאכלים אסורים?

חשיפה לפול טרי במצב של Favism - תת-סוג נדיר יחסית של מחסור באנזים G6PD, המתבטא באנמיה מסכנת חיים. אצל אנשים אלה, רגישות לפול טרי עלולה לגרום הרס מסיבי של הכדוריות האדומות: ההמוגלובין המפורק מופרש בשתן - ועלול לפגוע בכליות.

אלה מקרים נדירים, אשר ללא טיפול מיידי - עלולים להסתיים במוות. חשוב לציין כי מקרי מוות אופייניים למדינות מתפתחות, בהן לא ניתן טיפול מיידי או שאין בנמצא טיפול רפואי מתאים.
חשיפה לפול טרי במצב של Favism, תת-סוג נדיר יחסית של מחסור באנזים G6PD - עלולה להסתיים במוות. צילום: שאטרסטוק

מהם התסמינים של אנמיה המוליטית, המחייבים פינוי לבית חולים?

חיוורון
עור בגוון צהבהב - עדות לעלייה ברמת הבילירובין, כתוצאה מהרס של תאי הדם האדומים
חולשה
ייתכן קוצר נשימה
דופק מהיר

בספירת דם, נגלה: ירידה ברמות ההמוגלובין החופשי ועלייה בכדוריות דם אדומות צעירות - שנוצרו כ"פיצוי" לתאי הדם האדומים שנהרסו. כמו כן, עלייה ברמת הבילירובין - תוצר של פירוק כדוריות דם אדומות.

מהו הטיפול באנמיה המוליטית?

מתן נוזלים בעירוי, כדי לשמור על תפקוד הכליות ומתן עירויי דם. במקרים בהם מדובר במחסור חמור בדם, הנוצר לאחר חשיפה לפול (למי שסובל מ-Favism) - לעיתים מבוצע תהליך "החלפת דם" - Transfusion Exchange - מתן עירויי דם במהירות רבה, עד להחלפת כדוריות הדם האדומות.

לסיכום: מחסור באנזים G6PD שכיח מאוד, בעיקר למי שנולד במדינות אגן הים התיכון, או צאצא של מי שנולד במדינות אלה. אנשים הנולדים עם חסר של האנזים, נמצאים בשכיחות גבוהה יותר לפתח צהבת של היילוד, בדרגה קשה. כמו כן: מחלה זיהומית, חשיפה לתרופות מסוימות או חשיפה לפול טרי (למי שסובל מ-Favism) - עלולה לגרום לתהליך מואץ של הרס כדוריות דם אדומות ולמחסור חמור בדם - אנמיה המוליטית. אדם שהתגלה בילדותו שיש לו מחסור של האנזים, צריך להימנע מתרופות מסוימות ומחשיפה לפול טרי. תסמינים של אנמיה המוליטית, כגון: חיוורון, עור צהבהב, דופק מהיר וקוצר נשימה - מחייבים פנייה מיידית לבית חולים. לאחר אבחון בעזרת בדיקות דם, יכלול הטיפול מתן נוזלים ודם.

ד"ר יורם נוימן הוא מומחה להמטולוגיה, לרפואת ילדים ולהמטו-אונקולוגיה ילדים; רופא בכיר במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים בבית החולים "ספרא" לילדים, במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.