טחורים: כך תצאו משאול התחתיות

סביר להניח כי ברשימת הרופאים שאינכם ששים לפגוש - זוכה הפרוקטולוג במקום השני המכובד, מיד אחרי רופא השיניים... ובכל זאת: לעתים אין ברירה - אלא לקבוע תור לרופא פרוקטולוג. החוויה עלולה להיות בלתי נעימה.

מהי פרוקטולוגיה?

תחום הפרוקטולוגיה עוסק בחלקה האחרון של מערכת העיכול: אזור פי הטבעת והרקטום.

מהן הבעיות שעלולות להתפתח באזור זה?

ישנן מספר תופעות שעלולות להתפתח באזור פי הטבעת והרקטום: פיסורה - סדק של פי הטבעת; טחורים; פיסטולות; דלקות של פי הטבעת; פוליפים אנאליים ורקטליים.

מה עלול לגרום לפיסורה?

פיסורה אנאלית נוצרת כתוצאה מיציאות קשות, מחלה דלקתית של המעיים או פעולה חודרנית טראומטית באזור פי הטבעת. הפיסורה גורמת לכאבים עזים בזמן היציאות ולאחר היציאות.
הכאבים חולפים רק כעבור מספר שעות. כתוצאה מכך, מפתחים הסובלים מפיסורה אנאלית חרדה מביקור בשירותים. כך, נוצר למעשה מעגל שקשה לשבור אותו: ההימנעות ממתן צואה גורמת ליציאות קשות יותר, מה שמוביל לכך שהצואה הקשה תגרום להעמקת הסדק -שתלווה בכאבים חזקים ודימום.

מהם טחורים - וכיצד מטפלים בהם?

הטחורים הם כלי דם ורידיים, הנמצאים בקצה הרקטום. לעתים הטחורים פנימיים - מכוסים ברירית המעיים; ולעתים חיצוניים - מכוסים בעור.

מקובל לחלק את הטחורים לארבע דרגות:

דרגה 1: טחורים הנמצאים מעל לקו המשונן (הקו שמפריד בין התעלה האנאלית לרקטום). הסימן לקיומם הוא דימום רקטלי קל - עם היציאה; או אחריה, בזמן הניגוב.

הטיפול: על פי רוב, הטיפול בטחורים אלה שמרני - ומתבסס על כלכלה עתירת סיבים וריכוך יציאות.

דרגה 2: טחורים שיוצאים ממקומם בעת מתן צואה, אך נסוגים חזרה באופן ספונטני. לטחורים אלה אותן השפעות של טחורים מדרגה 1.

הטיפול: מלבד כלכלה עתירת סיבים וריכוך יציאות, יש צורך בפרוצדורה של קשירת הטחורים. בהליך זה, כורכים גומייה סביב חלק מהטחור - ובכך מונעים אספקת דם לחלק שנקשר. כך, הטחור הקשור נמק - ונושר כעבור מספר ימים.

דרגה 3: הטחורים חורגים ממקומם בזמן היציאה - ושבים בעת הניגוב. גם טחורים אלה גורמים לדימום רקטלי לאחר היציאות.

הטיפול: בטחורים אלה ניתן לטפל בקשירות, אולם כאשר הדימום הופך תכוף - יש צורך בהתערבות ניתוחית.

דרגה 4: הטחורים צונחים ונשארים מחוץ לפי הטבעת, תוך שהם גורמים לדימומים והפרשות.

הטיפול: טחורים בדרגה זו יש להסיר, באחת הדרכים שיפורטו בהמשך.

מהי טרומבוזה?

נוסף לתופעות שצוינו לעיל - הטחורים הפנימים והחיצונים עלולים לגרום לטרומבוזה, העלולה להתפתח כתוצאה מיציאות קשות או שלשול. טרומבוזה נוצרת כאשר הווריד הטחורי מתכווץ - וכולא בתוכו דם. תופעה זו גורמת לכאבים עזים, לעתים עד כדי פנייה של החולה לקבלת עזרה בחדר המיון.

מה מומלץ לעשות כאשר מגלים דימום בעת ביקור בשירותים?

כאשר אנו מבחינים בדימום ממערכת העיכול התחתונה - יש לפנות לפרוקטולוג, כדי לברר את סיבת הדימום. דימום רקטלי עלול להיווצר כתוצאה מגידולים, פוליפים או מחלות דלקתיות של המעיים.

כדי לשלול גידולים, פוליפים או מחלות דלקתיות של הרקטום - יבדוק הרופא את התעלה האנאלית, הרקטום וחלק מהסיגמא (החלק האחרון של המעי, המחבר את המעי לחלחולת).
בשלב הבא, החולה יופנה לבדיקת קולונוסקופיה לסריקת המעי הגס לאורכו. קולונוסקופיה מאפשרת שלילה או אימות קיומם של גידולים ופוליפים.

בתום הבירור המקיף, ישוב החולה לפרוקטולוג, אשר ידון אתו על המשך הטיפול בטחורים.

מהן אפשרויות הטיפול בבעיית הטחורים?

מעבר לקשירות, ניתן לטפל בטחורים במספר שיטות וגישות:

כריתת הטחורים: פתרון כירורגי. הניתוח מבוצע בהרדמה חלקית או מלאה - ובמהלכו כורת הרופא את הטחורים, בשיטות שונות.

חסרונות: ההחלמה מהניתוח מלווה בכאבים עזים, שעלולים להימשך עד שלושה שבועות. כמו כן, במהלך ההחלמה עלול החולה לסבול מהפרשות מפי הטבעת; ולעתים דימום - המחייב סקירה חוזרת של אזור הניתוח והנחת מספר תפרים שיעצרו את הדימום.

סכנה נוספת, המתלווה לניתוח כריתת טחורים, היא פגיעה בסוגרים האנאליים, שעלולה לגרום לחוסר שליטה ובריחת צואה וגזים.

טיפול באמצעות דופלר: באמצעות מכשיר הדופלר, מאתר הרופא את העורק שמספק דם לטחורים ותופר אותו.
חסרונות: בקרב 25% מהמטופלים בשיטה זו, הטחורים ישובו - עם כל תופעות הלוואי שלהם.

מכלב: המכלב (כמובן, לא מדובר במהדק סיכות רגיל, אלא מכשיר רפואי - שעקרון הפעולה שלו דומה) הוא מכשיר הכורת את רירית הרקטום בסמוך לקו המשונן, וגורם לסגירת כלי הדם של הטחורים. בעקבות טיפול זה, הטחורים מתנוונים ונעלמים.

חסרונות: בעקבות טיפול בגישה זו, סיכויי חזרת הטחורים גבוהים - ומגיעים ל-40%. כיום, פחות כירורגים משתמשים בגישה זו.

מה חדש בחזית הטיפולים בטחורים?

הטיפול החדשני והמוצלח ביותר כיום לבעיית הטחורים - הינו לייזר.

בטיפול זה, מאתר הרופא - תחת הנחיית מכשיר דופלר - את העורקים השטחיים שמספקים דם לטחורים וסוגר אותם באמצעות קרני לייזר.

היתרונות של טיפול זה משמעותיים, לעומת השיטות האחרות; הסיכוי לחזרת הטחורים אחרי טיפול באמצעות לייזר 8%-10% בלבד. הטיפול מתאים לטחורים מדרגה 2 ו-3, כמעט שאינו כרוך בכאבים - ונערך ללא הרדמה, או תחת טשטוש קל. החולה משתחרר לביתו כעבור כשעה - ויכול לשוב לשגרת חייו.

האם הטיפול בלייזר יעיל גם לבעיות פרוקטולוגיות אחרות, מלבד טחורים?

בהחלט. באמצעות לייזר, ניתן לטפל גם בפיסטולות פריאנאליות.

הפיסטולה היא תעלה שנוצרת בין הרקטום לעור - וגורמת להפרשות מוגלתיות ודימום. פיסטולה עשויה להיות פשוטה, אך גם מסובכת מאוד - ומערבת את הסוגרים של פי הטבעת. בעזרת הלייזר, ניתן לטפל בפיסטולה ללא פגיעה בסוגרים האנאליים. סיכויי ההצלחה של הטיפול בגישה זו כ-80%.

כיצד בוחרים את הכירורג המתאים לניתוח בפי הטבעת?

משהוחלט שהפתרון הכירורגי הוא הדרך לטפל בבעיה הפרוקטולוגית - יש לבחור ברופא מומחה ומנוסה, שלגביו תוכלו לחוש ביטחון מלא. חשוב לזכור שניתוחים באזור פי הטבעת חייבים להתבצע באופן המדויק והמקצועי ביותר, כדי שלא ילוו בפגיעה העלולה לגרום נזק לסוגרים. בל נשכח שנזק באזור עדין זה, עלול להביא לחוסר שליטה בסוגרים וסיבוכים משמעותיים, עם פוטנציאל ממשי לפגיעה באיכות החיים.

לסיכום: טחורים ובעיות אחרות, באזור פי הטבעת והרקטום - עלולים להיות מציקים וטורדנים. בנוסף, עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בבריאות ובאיכות החיים. קיימות ארבע דרגות חומרה בטחורים. ככל שהבעיה קשה יותר, כך גובר הצורך בטיפול כירורגי. כיום, הרפואה מציעה מספר פתרונות לטיפול בטחורים. הגישה המוצלחת והחדשנית ביותר היא טיפול בלייזר. טיפול בטחורים באמצעות לייזר כמעט אינו כרוך בכאבים - ומוריד באופן משמעותי ביותר את הסיכוי לחזרת הבעיה.

ד"ר רם אדוארד הוא מרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב; מנהל תחום ניתוחי רצפת האגן במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.