מנינגוקוק: עלול להיות קטלני
חלק מהאנשים נדבקים בחיידק מנינגוקוק, אך לא מפתחים תחלואה. בחלק קטן מהמקרים, החיידק עלול להפוך לאלים ולגרום למחלה הדורשת טיפול בהקדם. מדריך חשוב
מנינגוקוק הוא חיידק המצוי אצל חלקנו בגרון, אולם במרבית המקרים אינו גורם להתפרצות של מחלה. עם זאת, במקרים בהם מנינגוקוק גורם לתחלואה - הוא עלול לגרום למגוון מחלות ואף עלול להפוך לחיידק אלים, הכרוך בהתפתחות זיהום חמור, הפולש לקרומים העוטפים את המוח וגורם לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס) ו/או זיהום שחדר למערכת הדם והתפשט במהירות (מנינגוקוקסמיה) וגורם לאלח דם חמור ולפגיעה רב-מערכתית חמורה.
כאמור, המחלה אינה נפוצה - אולם התחלואה עלולה להיות קשה; ללא טיפול מהיר, החולים מתים או נותרים עם נכות קשה. למעשה, מנינגוקוק הוא הגורם הנפוץ ביותר לדלקת קרום המוח, בקרב ילדים ומבוגרים צעירים בארצות הברית. בקרב מבוגרים, זו הסיבה השנייה בשכיחותה לדלקת קרום המוח (הסיבה השכיחה ביותר היא חיידק הפנאומוקוק).
אילו זנים של חיידק המנינגוקוק ידועים כיום?
חיידק המנינגוקוק תואר לראשונה בשנת 1805, לאחר התפרצות של דלקת קרום המוח בז'נבה (שווייץ). מדובר בחיידק שצורתו מעוגלת - ולכן שמו קוק (בלטינית: Coccus = עגלגל).
חיידקי המנינגוקוק נחלקים לתתי קבוצות (סרוטיפים שונים). שמונה מתוכם ידועים כגורמים לזיהום בבני אדם (A, B, C, X,Y , Z, W135, ו-L). תתי סוגים שונים נפוצים במקומות שונים בעולם; בישראל, עיקר התחלואה נגרמת מזן B.
כיום ישנם מספר חיסונים נגד המחלה. צילום: שאטרסטוק
מהי שכיחות התחלואה במנינגוקוק?
5-10% מהמבוגרים הם נשאים של מנינגוקוק ובילדים הנשאות של החיידק בגרון עומדת על כ-20% , אולם שיעור התחלואה הגבוה ביותר הוא בקרב פעוטות מתחת לגיל 4 שנים. כמו כן, שיעורי התחלואה גבוהים יותר בנוער וצעירים בגילאי 16 עד 32 ובמבוגרים מעל גיל 65.
שיעורי התחלואה בארץ עומדים על כ-10 עד 15 מקרים בשנה, מהם כשני שליש יתבטאו בדלקת קרום המוח והשאר כאלח דם. בילדים שיעור התחלואה עומד כל כ-2 מקרים ל-100,000 ילדים.
כיצד נדבקים בחיידק המנינגוקוק?
במרבית המקרים, חיידק המנינגוקוק מצוי בגרון של אנשים בריאים - ואינו גורם למחלה או לתסמינים. מגע קרוב עם אנשים (באמצעות נשיקה; או שהות בחדר סגור עם אנשים אחרים, לדוגמה: בכיתה או במסגרת צבאית) - מאפשר לחיידק לעבור מדרכי הנשימה של אדם אחד לאדם אחר, באמצעות הפרשות מערכת הנשימה. כאמור לעיל', רק חלק מהילדים או המבוגרים - שהחיידק עבר אליהם - יפתחו מחלה.
מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות בעקבות חשיפה למנינגוקוק?
אנשים הסובלים ממחלות הרקע הבאות מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה בעקבות חשיפה למנינגוקוק:
חולים עם חוסרים במערכת הקשורה בקרישיות הדם ופעילות מערכת החיסון (מערכת המשלים).
אנשים שטופלו בתרופה ביולוגית בשם Eculizumab, הניתנת לטיפול בתסמונת המוליטית-אורמית ( Hemolytic uremic syndrome) המתבטאת באי ספיקת כליות ובדימומים; וכן ניתנת לטיפול במחלה המוגלובינוריה לילית התקפית (paroxysmal nocturnal hemoglobinuria), המתבטאת בהרס של כדוריות הדם האדומות ובאנמיה.
אנשים ללא טחול או עם טחול שאינו מתפקד.
חולים באיידס.
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
מטיילים באזורים בעולם בהם שכיחות המחלה גבוהה, כגון במדינות אפריקה.
מה מהלך המחלה ומהם תסמיניה?
המחלה מופיעה בפתאומיות וקשה לאבחון, מאחר שהסימנים הראשונים אינם ספציפיים: חום גבוה, בחילות והקאות, כאבי ראש, קושי בריכוז, כאבי שרירים; ואצל חלק מהחולים - גם פריחה בעור.
כאשר מופיעים סימנים יותר אופייניים, כתוצאה ממעורבות קרומי המוח - המצב כבר קשה; ולעיתים הטיפול כבר אינו יעיל. סימנים יותר אופייניים עשויים לכלול: קשיון עורף וכאבים בעורף, ירידה במצב ההכרה ודימומים בעור.
יצוין כי בקרב כשליש מהחולים יש פגיעה במצב ההכרה.
החולים עלולים להידרדר במהירות, למצב של פגיעה רב מערכתית - המלווה בדימומים בעור, נפילת לחץ דם ומצב של שוק ספטי (הלם זיהומי). ממצאים אלה עלולים להתקדם למצב של נמק ואובדן איברים. כ-10%עד 15% מהמקרים מסתיימים במוות.
במקרים בהם מתפתחת מנינגוקוקסמיה (אלח דם הנגרם מחיידק המנינגוקוק, ללא דלקת קרום המוח) - החולה יסבול מהסימנים הסיסטמיים של המחלה, כגון: חום גבוה, ירידה בלחץ הדם, כאבי שרירים, פריחה ודימומים בעור; עם זאת, לא יהיו סימנים של דלקת קרום המוח (כאב בעורף, קישיון וירידה במצב ההכרה).
ב-70% ממקרי התחלואה, סובלים הילדים מדלקת קרום המוח עם או בלי מנינגוקוקסמיה (חיידקים בדם); רק ב-27% מהמקרים תהיה מנינגוקוקסמיה, ללא מעורבות מוחית.
מהם סיבוכי המחלה לטווח ארוך?
הסיבוכים לטווח ארוך קשים - וכוללים: פיגור, חרשות וחסרים נוירולוגים. בעקבות הנזק הנוצר, בהיעדר אספקת דם לרקמות, בחלק מהמקרים יש צורך לקטוע גפיים, כתוצאה מהתפתחות נמק.
מהו הסיכון לתמותה?
הסיכון לתמותה תחת טיפול אנטיביוטי עומד על 15%-20%; ללא טיפול אנטיביוטי, שיעורי התמותה גבוהים בהרבה.
מה כולל הטיפול בחולה שנדבק במנינגוקוק?
יש צורך במתן טיפול אנטיביוטי הולם ומהיר. בדרך כלל, החיידק רגיש לטיפול, כך שהבעיה אינה עמידות של החיידק לאנטיביוטיקה - אלא מידת האלימות של החיידק. בנוסף לאנטיביוטיקה, נדרש טיפול תומך, בדרך כלל במסגרת אשפוז בבית חולים.
מה כולל הטיפול במי שבא במגע עם החולה?
ישנן הגדרות, בנוגע לשאלה - למי מהאנשים שבאו במגע עם החולה, יש לתת טיפול מונע. הגדרות אלה מתבססות על משך השהות המשותפת עם החולה. בדרך כלל, ניתן טיפול מונע לאנשים ששהו למעלה מ-8 שעות עם החולה ובמרחק של פחות ממטר ממנו; או אנשים שבאו במגע ישיר עם הפרשות מדרכי הנשימה של החולה, בשבוע טרם הופעת התסמינים -ועד 24 שעות, לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי. במרבית המקרים, אנשים שעונים לקריטריונים הללו הם בני משפחה, הגרים באותו בית עם החולה; אנשים החולקים חדר עם החולה (במעונות סטודנטים או בחדרים בצבא); אנשים שבאו במגע אינטימי עם החולה (כגון: בני זוג, מי שמטפל בתינוק חולה, אנשים שישבו ליד/מול אדם שחלה - בטיסה ארוכה שנמשכה יותר מ-8 שעות, צוות רפואי שהנשים את החולה או ביצע בו החייאה). אין הצדקה למתן טיפול מונע, לאנשים שהיו במגע קצר עם החולה.
יש צורך במתן טיפול אנטיביוטי הולם ומהיר. צילום: שאטרסטוק
מהן נורות האזהרה עבור ההורים המחייבות פינוי ילד לבית חולים?
הדרדרות מהירה במצב הילד.
אפאטיות - ילד שאינו מגיב ונראה אדיש לסביבתו.
פריחה עם מרכיב של דימום.
חום מאד גבוה.
כאבי ראש.
קשיון עורף.
האם ישנו חיסון יעיל, כנגד חיידק המנינגוקוק? מתי מחסנים?
כיום ישנם מספר חיסונים, נגד המחלה: Menactra, Menero, Nimenrix. חיסונים אלו זמינים בארץ וניתנים גם לחיילים בצבא למניעת המחלה.
לאחרונה פותחו גם חיסונים כנגד זן B ו-Trumenba Bexsero. החיסונים הללו הם חדשים ועדין אינם זמינים בארץ אולם צפויים להיות זמינים בהמשך השנה.
עקב נדירות המחלה ועד לאחרונה היעדר של חיסון יעיל כנגד זןB הנפוץ בארץ, החיסון למנינגוקוק אינו נמצא בשגרת החיסונים בארץ לילדים. בימים אלה, מתקיים דיון בנושא במשרד הבריאות האם יש מקום להרחיב את ההתוויות למניגוקוק מקבוצהB בארץ.
בינתיים, את מי מומלץ לחסן בעזרת החיסונים הקיימים?
את מי שנמצא בסיכון גבוה לתחלואה: חולים עם מחלות רקע; ילדים שנולדו ללא טחול, חולים לאחר כריתת טחול או חולים שהטחול שלהם אינו מתפקד; אנשים עם ליקויים חיסוניים; מי שנוסע למדינות בהן שיעור התחלואה גבוה; עובדי מעבדה מיקרוביולוגית, הצפויים לבוא במגע עם החיידק. כמו כן, החיסון ניתן גם למתגייסים לצבא.
אין לתת את החיסון לאנשים עם רגישות יתר למרכיבי החיסון, אם היתה תגובה קשה למנה קודמת ולחולים עם תסמונת גיאן ברה (ידועה גם בהגייה: גיליאן ברה) בעברם המתבטאת בחולשה, נימול או בכאבים נוירופטיים בקצות הגוף. כמו כן, ניתן לחסן בהריון ובהנקה.
מהן תופעות הלוואי של החיסון?
החיסון נחשב לחיסון בטוח. ייתכנו תופעות לוואי, כגון: כאב וחום מקומי באתר ההזרקה, חום סיסטמי, כאבי שרירים וצמרמרות, שלשול.
לסיכום: ברוב המקרים, חיידק המנינגוקוק אינו גורם לתחלואה. עם זאת, כאשר מתפתחת מחלה - היא עלולה להיות אלימה ולגרום סיבוכים קשים ותמותה. זיהוי מהיר של נורות האזהרה ומתן טיפול אנטיביוטי מהיר - חיוניים להצלת החולה. בישראל, עיקר התחלואה נגרמת מזן B. בשלב זה, מומלץ לחסן רק האוכלוסיות המצויות בסיכון. לאחרונה פותח חיסון חדש, שנמצא יעיל יותר כנגד זן B. בקרוב תתקבל החלטה של משרד הבריאות האם לכלול אותו בשגרת החיסונים.
ד"ר יסמין מאור היא מומחית למחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון.
סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.
