הרמת סינוס: האם יש דרך אחרת?

ניתוח הרמת סינוס הוא מעין ניתוח לבניית עצם, המתבצע בחלק האחורי של הלסת העליונה. כאשר יש צורך בהשתלת שיניים, מחדירים שתלים לתוך העצם, שצריכה להיות מספיק עמוקה ורחבה על מנת להחזיק את השתל.

בחלק האחורי של הלסת העליונה העצם בדרך כלל דקה יותר. מעל העצם נמצא חלל אוויר, שנקרא סינוס. אם יוחדר דרך העצם שתל ארוך מדי, הוא יצא מצידה השני ויגרום נזק לסינוס. מכיוון שכך, אם יש צורך להחדיר שתלים עבור שיניים בלסת העליונה והעצם דקה מדי, ימליץ רופא השיניים לבצע לפני ההשתלה ניתוח הרמת סינוס.

אם כך, מדוע בכלל לחפש חלופה לניתוח הרמת סינוס?

הסיבה הראשונה: ניתוח הרמת סינוס הוא ניתוח בעל סיכויי הצלחה גבוהים בשיעור של 95%. למרות זאת, יש לזכור שמדובר בניתוח על כל מה שכרוך בכך. לכן, אם ניתן, תמיד עדיף להימנע מניתוח.

הסיבה השנייה: הרמת סינוס היא תהליך שאחריו יש צורך בהמתנה ממושכת עד לקליטת העצם החדשה. מכיוון שכך, נוצר עיכוב שבעקבותיו עליך לחכות עד השלב בו יקבל המטופל את השיניים הסופיות. ברוב המקרים מדובר בשישה עד שמונה חודשים של המתנה, ורק אז אפשר להחדיר את השתלים. לאחר מכן, יש לחכות חצי שנה נוספת עד שאפשר לחשוף את השתלים שנקברו מתחת לחניכיים ולבנות עליהם את השיניים הקבועות. כלומר: הרמת הסינוס מעכבת את התהליך בחצי שנה; המטופל יקבל את השיניים הקבועות יותר משנה לאחר ניתוח הרמת הסינוס.

הסיבה השלישית: סיבוכים שעלולים להיגרם סביב הניתוח. הסיבוך העיקרי: זיהום בסינוס -המחייב ניקוי במחלקת אף אוזן גרון. מדובר בסיבוך נדיר יחסית, אך באופן כללי ככל שנקטין את כמות ההליכים הניתוחיים - כך יקטן הפוטנציאל לסיבוכים.
סיבוכים שעלולים להגרם סביב הניתוח. צילום:שאטרסטוק

איך ניתן לחסוך את הצורך בניתוח הרמת סינוס?

קיימות ארבע דרכים, באמצעותן ניתן להימנע מניתוח הרמת סינוס:

1. שתלים קצרים: רוב השתלים הדנטליים הם באורך 10-16 מ"מ. כך, אם העצם דקה יותר יהיה לך צורך בהרמת סינוס. עם זאת, ישנן חברות המייצרות שתלים דנטליים קצרים יותר. במקרים רבים, יש מספיק עצם בשביל להשתמש בשתלים אלה. שיטה זו היא בעלת ניסיון מוכח, של מעל 10 שנים.

2. שתלים בהטיה: בחלק הקדמי של הלסת יש ברוב המקרים כמות עצם גדולה יותר מאשר בחלק האחורי. שיטה שנקראת All On 4 משתמשת בשתלים המוחדרים בחלק הקדמי של הלסת העליונה, בהטיה בזווית קיצונית לכיוון החלק האחורי. כך, בונים עליהם את השיניים האחוריות .

3. שתלים חובקים: עד כה דיברנו על שתלים אשר מוחדרים לתוך העצם. לעומתם, שתלים חובקים אינם מצריכים קדיחה בעצם אלא נתפסים על העצם החיצונית כמו קליפס. במצב כזה, כמות העצם איננה מהווה עניין בעייתי.

4. שתלי זיגומה: שתלי זיגומה הם שתלים ארוכים במיוחד, שנאחזים בעצמות הלחיים. מדובר בשיטה מאוד מורכבת, המתאימה בעיקר למצבים קיצוניים, בהם לא ניתן לבצע הרמת סינוס. מצבים כאלה יכולים להיות לדוגמא סוכרת בלתי מאוזנת, סינוסיטיס כרונית ועוד.

לא כל רופא מבצע כל שיטה מאלו שהוזכרו למעלה. רופא שיניים טוב יעזור לך לבחור בשיטה המתאימה ביותר למצבך. לרוב, ההחלטה תתקבל לאחר מספר בדיקות שיתנו תמונה מדויקת יותר של חלל הפה והעצמות. אחוזי ההצלחה של כל אחת מהשיטות גבוהים מאוד.
רופא שיניים טוב יעזור לבחור טיפול המתאים למצבך. צילום: שאטרסטוק

האם ניתן לבצע הרמת סינוס בלי לחכות כל כך הרבה?

בהחלט. אם בכל זאת הוחלט על הרמת סינוס, עדיין אפשר לקצר את התהליך, באופן די משמעותי.

כזכור, התהליך הממושך מתבצע בדרך הבאה: הרמת סינוס בשלב הראשון, המתנה כמקובל חצי שנה עד שמונה חודשים, הגעה לשלב השני שבו מוחדרים השתלים, המתנה נוספת של חצי שנה, ורק אז - השלב השלישי של הרכבת הכתרים, תהליך הנמשך חודש נוסף.

עם זאת, בחלק לא מבוטל מהמקרים ניתן לקצר את התהליך ולבצע הרמת סינוס בשלב אחד עם החדרת השתלים. בדרך זו, במקום שהתהליך ייקח כשנה וחצי הוא יארך כ-7 חודשים בלבד!

גם לשיטה זו אחוזי הצלחה גבוהים, והתוצאה המתקבלת בסוף זהה. ההבדל הוא שמדובר בניתוח אחד במקום שני ניתוחים - וחוסכת כחצי מהזמן יחסית לתהליך המקורי.

לסיכום: ניתוח הרמת סינוס הוא תהליך של בניית עצם המבוצע בדרך כלל לפני ביצוע שתלים ומאפשר החדרת שתלים בשלב מאוחר יותר. שיטות חדישות מאפשרות לנו לוותר על התהליך תוך שימוש בשתלים קצרים, שתלים בהטיה, שתלי זיגומה או שתלים חובקים.

אם בכל זאת יוחלט על ביצוע הרמת סינוס, ניתן לקצר את התהליך על ידי שילוב של הרמת סינוס עם החדרת שתלים בשלב אחד.

ד"ר מאיר אבירם הוא רופא שיניים ומרצה בינלאומי בתחום השתלות השיניים, ממציא שתלי המירס ומפתח שתלי זיגומה חדישים. מנהל מרפאות טיפול בחיוך וראש צוות ההשתלות.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת Zap Doctors.