תנגודת לאינסולין: אף דיאטה לא תעזור

(92)
לדרג
תוכן מקודם

ניסיתם את כל הדיאטות – ואתם משמינים ללא הפסקה? ייתכן שאתם סובלים מתנגודת לאינסולין, העלולה לגרום סיבוכים. מהי התרופה שעשויה לסייע לבלימת המעגל ההרסני?

רופאה אנדוקרינולוגית ,מומחית לרפואה פנימית
077-2310415 (מספר מקשר)

תנגודת לאינסולין היא אחת הסיבות השכיחות ביותר להשמנה. מדובר בתופעה הגורמת להשמנה, גם כאשר מי שסובל ממנה אוכל כמו יתר הסובבים אותו (שאינם משמינים) או אפילו הרבה פחות מהם - ולמרות זאת, עדיין ממשיך להשמין. כך, ללא אבחון - אנשים כאלה סופגים פעמים רבות בוז מסביבתם. גם אם הם מנסים לעשות דיאטה (אחת או יותר) - טוענים נגדם שהם לא מודעים לאכילה שלהם, שהם עצלנים וכו'.

בפועל, לא משנה איזו דיאטה ינקוט המטופל: לא רק שהוא לא יוריד במשקל, אלא שהוא ימשיך להשמין. זאת, משום שהוא סובל מתנגודת לאינסולין, הגורמת להפרשה מוגברת של אינסולין, ליצירת עודפים של אינסולין בגוף - וכתוצאה מכך להשמנה.

מהו אינסולין?

אינסולין הוא הורמון המופרש על ידי הלבלב - ויש לו מספר תפקידים. התפקיד העיקרי של האינסולין הוא לאפשר כניסת סוכר לתאים; וכך, לאפשר שמירה על רמה תקינה של סוכר בדם. בנוסף לכך, אינסולין משמש כפקטור גדילה - ומשחק תפקיד חשוב בתפקוד הכליה והמערכת הסימפטטית.

מהי תנגודת לאינסולין?

כאשר מתפתחת תנגודת לאינסולין, הלבלב מייצר עודפי אינסולין - יותר ממה שהגוף זקוק, לתפקוד תקין. תנגודת לאינסולין (ובעקבותיה הפרשה עודפת של אינסולין) - נוצרת כאשר הקולטן של האינסולין בתאי הגוף אינו רגיש מספיק; ולכן, אינו מצליח להביא להכנסת סוכר לתאים ברמה תקינה. כך, הקולטן "מאותת" ללבלב כי חסר לו אינסולין, למרות שבפועל יש בגוף כמות מספקת. הלבלב, מצדו, נכנס לפעולה - ומפריש עוד אינסולין.

מדובר אפוא ב"מעגל קסמים", משום שהקולטן ממשיך לא לתפקד - ו"מבקש" מהלבלב להמשיך לייצר עוד אינסולין. כך, נוצר בגוף עודף תמידי של אינסולין,ובסופו של דבר הגוף אינו מצליח לשמור על רמות תקינות של סוכר בדם והחולה ממשיך להשמין.

סיפור משפחתי של השמנה. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לתנגודת לאינסולין?

על פי רוב, מדובר בתופעה שהמקור שלה גנטי. ברוב המקרים, נראה שיש סיפור משפחתי של השמנה, סוכרת ואצל נשים - תסמונת השחלה הפוליציסטית. גורמים אחרים יכולים להיות שימוש בתרופות מסוימות (כגון: קורטיזול - שחלק מתופעות הלוואי שלהן הפרשה מוגברת של אינסולין).

מהם התסמינים של תנגודת לאינסולין?

עודף אינסולין גורם להכנסת הסוכר לתוך תאי השומן- וכתוצאה מכך להשמנה. זהו התסמין העיקרי של המחלה. בשלבים מתקדמים יותר, הלבלב נכנס לאי ספיקה ומופיע עליה ברמת הסוכר בדם וסוכרת.

נוסף על כך, מאחר שהאינסולין משמש כפקטור גדילה - הופעת עודפים שלו בגוף עלולה לגרום לגדילה מוגברת של רקמות ולהופעת סרטן מסוגים שונים. לבסוף, מאחר שהאינסולין משפיע בתפקוד הכליות והמערכת הסימפטטית, עודף אינסולין גורם לאגירת יתר של מים ומלחים ברקמות השונות; וכתוצאה מכך - לבצקות ועלייה בלחץ הדם. בהמשך אף עלולה להיגרם טרשת עורקים מואצת. בשל התפקיד המשני של האינסולין כהורמון גדילה, אצל נשים עודף באינסולין גורם גם להפרשת יתר של הורמוני המין הזכריים - העשויה לגרום אצלן לשיעור יתר, פצעים בפנים (אקנה), הפרעות במחזור הוסת, ולמחלת שחלה פוליציסטית . פעמים רבות, נשים אלה לא יצליחו להיכנס להריון.

אצל גברים, ההשמנה וההפרשה המוגברת של הורמוני המין הנקביים - גורמים לירידה בתפקוד המיני. בשני המינים עודף האינסולין טורם להופעת סרטנים(כגון סרטן השד,סרטן הערמונית וסרטנים מסוימים במערכת העיכול). נוסף על כל אלה, ישנן תופעות שונות הקשורות בהשמנה באופן ישיר (כגון: דום הנשימה בשינה, פגיעה בתפקוד הלב, הריאות ומארכת העיכול).

 

דיאטה ללא סוכרים. צילום: שאטרסטוק

באילו גילאים המחלה מופיעה, בדרך כלל?

מאחר שמדובר במחלה שיש לה רקע גנטי, היא עלולה להופיע בכל שלב בחייו של מי שסובל ממנה. לעתים, המחלה מופיעה כבר בילדות. לעתים, המחלה מופיעה כתופעה נלווית למחלות אחרות (כגון: פעילות יתר של בלוטות אחרות כגון יותרת הכליה או ההיפופיזה).

ברוב המקרים, המחלה תופיע תוך כדי גיל ההתבגרות ואחריו. כאמור לעתים היא מופיעה במסגרת מחלות אחרות כגון: מחלת השחלה הפוליציסטית, הפרשה מוגברת של הורמון גדילה (אקרומגליה),הפרשה מוגברת של קורטיזול (תסמונת קושינג) ועוד.

מהו הטיפול הניתן לתנגודת לאינסולין?

מטרת הטיפול בתנגודת לאינסולין היא לשבור את מעגל הקסמים הגורם להפרשת יתר של ההורמון לגוף. הטיפול כולל שילוב בין דיאטה ללא סוכרים זמינים וללא קפאין, המגבירים את הפרשת האינסולין, לבין תרופה הקרויה מטפורמין - המגבירה את רגישות קולטני התא לאינסולין. מאחר שמדובר בתופעה שמקורה גנטי, הטיפול המשולב - תרופתי ודיאטה - הוא על פי רוב כרוני ויימשך לאורך כל חיי המטופל. הפסקת הטיפול תגרום לחזרת "מעגל הקסמים" ולהופעה מחודשת של ההשמנה והתסמינים האחרים.

מדוע עושים שימוש בתרופה נגד סוכרת, לטיפול בתנגודת לאינסולין?

אכן, המטפורמין משמשת גם כתרופה נגד סוכרת. מטופלים רבים שואלים מדוע נעשה בה שימוש גם כאשר רמות הסוכר שלהם בדם תקינות או מצויות בתחום של טרום סוכרת.

התשובה לכך פשוטה.לאור העובדהמעלה את רגישות קולטן התאים לאינסולין, הסוכר מוכנס לתאים ביעילות יתרה. הורדת רמת הוכר בדם, משדרת ללבלב להקטין קצב היצירה וההפרשה של האינסולין. לציין שלמטפורמין השפעות נוספות ביניהם - דיכוי התיאבון.

מהן תופעות הלוואי של הטיפול במטפורמין?

תופעת לוואי נפוצה הינה הופעת כאבי בטן ושלשולים, בימים הראשונים לשימוש בתרופה. התופעה חולפת כעבור מספר ימים.

תופעת לוואי נוספת, נדירה, היא פגיעה בתפקוד הכלייה. תופעה זו מתרחשת רק אצל מטופלים הסובלים כבר מפגיעה בכליה. השימוש בתרופה עלול להחמיר את הפגיעה, בעיקר לאחר ביצוע צילומים עם חומר ניגוד המכיל יוד.

 

האם ניתן למנוע את הופעת המחלה?

פעילות גופנית מגיל צעיר והרכב מזון בריא עשוי למנוע את התפרצות המחלה, או לכל הפחות לדחות אותה לשלבים מאוחרים בחיים.

לסיכום : טיפול תרופתי קבוע והקפדה על דיאטה טובה מסייעים להיעלמות התסמינים השונים של תנגודת האינסולין - ובראשם ההשמנה. בנוסף, אצל נשים, הסובלות מתסמונת השחלה הפוליציסטית מופיע בנוסף לשיפור הקוסמטי שיפור בפריון. בשני המינים מופיע שפור בתופעות נלוות להשמנה כגון שיפור בתסמונת דום הנשימה בשינה, ירידה בלחץ הדם וירידה בהופעת ממאירויות.

פרופ' אילנה בלום היא מומחית למחלות אנדוקריניות ורפואה פנימית.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב  Zap Doctors.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום