אסתמה: כך תשיגו שליטה

אסתמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בגיל הילדות. למעשה, אסתמה היא ביטוי התקפי של אלרגיה, שבה יש דלקת כרונית בדרכי הנשימה (בסימפונות) - המקשה על הוצאת האוויר מהריאות. יש חשיבות רבה לאבחון המחלה בהקדם ולמתן טיפול נכון.

מהי שכיחות האסתמה?

אסתמה נחשבת אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בעולם (בכלל) ובעולם המערבי (בפרט). המחלה שכיחה בעיקר בקרב ילדים (מלידה ועד גיל 18). כ-30% מהילדים בני שנה עד שלוש שנים סובלים מ"אסתמה של הגיל הרך"; כ-15%-16% מהילדים בסביבות גיל 10; וכ-8% מהמבוגרים מעל גיל 18.

בכ-80% מהמקרים, האסתמה משתפרת ואף חולפת - במהלך שנות הילדות. הסיבה לכך איננה ידועה, אך ככל הנראה נעוצה בשינויים החלים במערכות שונות בגוף.

מהם הגורמים לאסתמה?

אסתמה היא אחד הביטויים של אלרגיה, המוגדרת כמחלה הטרוגנית (כלומר: מחלה שאין לה גורם יחיד או ספציפי). המחלה נגרמת בדרך כלל כתוצאה משילוב של נטייה תורשתית גנטית לאלרגיה, עם גורמים סביבתיים שמעוררים או מחמירים אותה. תדירות ההתקפים וחומרתם עשויה להשתנות בין עונות השנה ובמצבים שונים (מאמץ, אוויר קר וכו').

 נשימה מהירה עם מאמץ נשימתי. צילום: שאטרסטוק

מהם הסימפטומים של אסתמה?

אסתמה מופיעה בדרך כלל בהתקפים (לרוב בעונות מעבר) ומתבטאת בסימפטומים שונים, כגון:

• קוצר נשימה - נשימה מהירה עם מאמץ נשימתי ותחושת קושי בהוצאת האוויר.
• "צפצופים" - נשימה כבדה.
• לחץ בחזה - לעיתים תחושה של "משהו תקוע בחזה".
• שיעול - בעיקר במהלך הלילה, בעונות מעבר, לאחר מאמץ גופני (כמו ריצה) או לאחר בכי ו/או צחוק.

אסתמה לילית - חולי אסתמה או אנשים עם בעיות נשימה סובלים יותר במהלך הלילה, בעיקר מהתקפי שיעול וצפצופים. שלושה חוקרי שינה זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2017. החוקרים - ג'פרי סי הול, מייקל רוסבאש, ומייקל יאנג - גילו את המנגנון המולקולרי של השעון הביולוגי; בין השאר, כחלק מהשעון הביולוגי, תפקודי הריאות המקסימליים הם בשעה 16:00 אחה"צ והמינימליים בשעה 4.00 לפנות בוקר. המשמעות היא שתפקודי הריאות יורדים מאוד בלילה (בעיקר בין 2 ל-4 לפנות בוקר) - ולכן התקפי האסתמה שכיחים וקשים יותר במהלך הלילה.

"מגפת ספטמבר" - מחקרים שהתחילו בקנדה ותוצאותיהם אושררו במחקר ענק, שערך פרופ' אבנר כהן מביה"ח שניידר, מצאו שבכל העולם המערבי יש יותר סימפטומים של אסתמה, התקפים ואשפוזים בחודשים ספטמבר ואוקטובר. התיאוריה היא שהעלייה נגרמת כתוצאה מהכניסה לעונת המעבר (שבה האוויר מתחיל להיות קר יותר) וכתוצאה מווירוסים שכיחים כמו "רינו-וירוס" (שנפוץ יותר בתקופה הזו). בנוסף, רוב הילדים שכבר מאובחנים כחולי אסתמה מרגישים טוב יותר במהלך הקיץ, מפסיקים את הטיפול המונע - ולכן מגיעים לסתיו כאשר הם אינם מוגנים.

מהן דרכי האבחון של אסתמה?

יש חשיבות רבה לאבחון של אסתמה - לצורך מתן הטיפול הנכון, בהתאם להנחיות הטיפול הבינלאומיות. למרבה הצער, נוצר בציבור חשש מאבחנה של "אסתמה". הורים רבים - בעיקר הורים לילדים בני שנתיים עד ארבע, נוטים שלא לייחס חשיבות לסימפטומים השונים (בעיקר לשיעול). לכן, ילדים רבים אינם מטופלים באופן נכון.

אבחון בגיל הרך (עד גיל 4.5 - 5) - מתבצע ע"פ הסימפטומים והאנמנזה. האבחון מהווה אתגר לא פשוט לכל רופא. הדרך היעילה ביותר לאבחון בגיל הזה היא באמצעות ניסיון טיפולי אבחנתי: נותנים לילד טיפול רצוף בסטרואידים בשאיפה, במשך 6 עד 8 שבועות - ובוחנים את האפקט ואת השיפור במצב. בחלק מהמקרים מבצעים בנוסף גם צילום חזה, כדי לוודא שאין בעיה אחרת ברקע.

אבחון מעבר לגיל הרך - בנוסף לאנמנזה, מבצעים בדיקת תפקודי ריאות. זוהי בדיקה פשוטה, שבמהלכה הילד נושף נשיפה חזקה לתוך פיה של מכשיר ייעודי שמודד את נפח האוויר ומהירות הזרימה.

אפשר לבצע את הבדיקה לפני ואחרי שימוש במרחיבי סימפונות (ונטולין) או מבחן תגר (כלומר: אתגור של תפקודי הריאות, באמצעות חומר כימי או בדיקת מאמץ). השוואת תוצאות הבדיקה מאפשרת לראות האם נגרם שינוי בתפקודי ריאות, לטובה או לרעה.

הרפואה עדיין איננה יודעת לרפא אסתמה. צילום: שאטרסטוק

מהן דרכי הטיפול?

נכון להיום, הרפואה עדיין איננה יודעת לרפא אסתמה. עם זאת, הרפואה יודעת לשלוט באסתמה. מאחר שחומרת הדלקת בדרכי הנשימה מגדירה את מידת הרגישות לגורמים האלרגניים, הבנת המנגנון מגדירה את חשיבות הטיפול הנכון.

הטיפול באסתמה מורכב משתי מטרות מקבילות עיקריות:

1. מניעת גירוי - מכיוון שאסתמה היא ביטוי של אלרגיה, חשוב להימנע ככל האפשר מחשיפה לגורמים שמעוררים אותה.
2. טיפול נוגד דלקת - הטיפול העיקרי והחשוב באסתמה. מטרת הטיפול היא להפחית את הדלקת לאורך זמן - ובכך להפחית את הרגישות של דרכי הנשימה, כך שלא ייגרם התקף בעקבות כל וירוס או מאמץ. כך, החולה ירגיש טוב יותר, יסבול מפחות התקפים והשינה שלו תהיה טובה ואיכותית יותר.
3. טיפול להקלה: שאיפת מרחיבי סימפונות (כמו ונטולין) בעת הצורך ולפני מאמץ גופני במקרים שזקוקים לו.

כיצד ניתן למנוע גירוי?

הימנעות מחשיפה לאלרגנים מוכרים ומחשיפה לגורמים מעוררים שאינם אלרגניים (כגון: מאמץ, רוח, אוויר קר, סופות חול וכו').

מה בנוגע לטיפול נוגד דלקת?

התכשירים הטיפוליים-מניעתיים הנפוצים ביותר בעולם, שקיימים כיום לטיפול אנטי דלקתי באסתמה, הם סטרואידים הניתנים בשאיפה. חשוב להדגיש כי יש הבדל מהותי בין סטרואידים שניתנים בשאיפה, לסטרואידים שניתנים בזריקה או בבליעה.

בניגוד לסטרואידים שניתנים בזריקה או בבליעה ונכנסים למערכת הדם - סטרואידים שניתנים בשאיפה אינם נכנסים לדם, אלא רק לדרכי הנשימה (כלומר: טיפול מקומי); כמות החומר שנשארת בגוף מזערית; הטיפול באמצעותם יעיל רק כל עוד הוא ניתן - והשפעתו פוסקת עם הפסקת הטיפול.

לאור האמור לעיל, סטרואידים שניתנים בשאיפה מותאמים ומיועדים לשימוש רציף לתקופות ממושכות (מספר שבועות עד מספר חודשים). הטיפול נמשך במהלך כל התקופה שיש בו צורך. כדי לשמור על הדלקת ברמה נמוכה, שתפחית את הרגישות של דרכי נשימה - יש חשיבות לשמירה על הרצף הטיפולי.

תפקידו של הרופא, יחד עם בני המשפחה, למצוא בהדרגה את המינון הנמוך ביותר שישמור על רמת דלקת יציבה - ללא התקפים וללא סימפטומים מיוחדים.

חשוב לדעת: תכשירים מרחיבי סימפונות (כגון: ונטולין) אינם מכילים מרכיבים נוגדי דלקת. לכן, בניגוד לדעה הרווחת - תכשירים אלה אינם מטפלים בבעיה, אלא מיועדים אך ורק להקלה זמנית בסימפטומים.

לסיכום: יש חשיבות רבה לאבחון וטיפול נכון ורציף באסתמה. אי מתן טיפול פוגע באיכות החיים ועלול להוביל להתקפי קוצר נשימה ולעיתים אף לסיבוכים ריאתיים, עד כדי צורך באשפוז (במקרים חמורים, עד כדי צורך באשפוז בטיפול נמרץ!). לכן, בכל מקרה שבו מופיעים אצל הילד אחד או יותר מהסימפטומים, חוזרים על עצמם במשך תקופה ממושכת ואינם משתפרים או חולפים לאחר טיפול סטנדרטי (כגון סירופ נגד שיעול) - חשוב להיבדק אצל רופא ולבחון האם מדובר באסתמה.

פרופ' (אמריטוס) טל אשר הוא מומחה למחלות ריאה בילדים, מרכז רפואי "סורוקה" בבאר שבע.           סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.