אבחון קוגניטיבי כשגרה – להצלת איכות החיים

תוחלת החיים עלתה באופן משמעותי - וכיום יש מגוון טיפולים ופתרונות, לשימור בריאות תקינה ולטיפול במצבים גופניים המחייבים התערבות רפואית. עולה השאלה: מה עם המצב המנטלי והקוגניטיבי? כיצד ניתן לשמר ואף לשפר יכולות מנטליות וקוגניטיביות? איך ניתן להגיע לגיל מבוגר באיכות חיים מנטלית טובה יותר? עברתם את גיל 65? יש לכם הורים בגיל השלישי? המאמר הזה בדיוק בשבילכם!

מדוע הגיל השלישי כרוך לעתים בירידה קוגניטיבית?

לקראת גיל שבעים, עם היציאה לפנסיה ושינויים בשגרת החיים - עולה השכיחות של ירידה בתפקודים קוגניטיביים. בחלק גדול מהמקרים, גם אנשים פעילים מאד בגיל השלישי, עושים פעילויות שיש להם מיומנות גבוהה בהן - ופחות מתמודדים עם פיתוח מיומנויות חדשות.

גורמים רבים עלולים לגרום לירידה קוגניטיבית: היעדר אתגרים חדשים, ירידה אופיינית בחדות החושים (ראייה ושמיעה), אתגרים בריאותיים ושינויים משמעותיים בשגרה (התרוקנות הקן המשפחתי, ירידה בפעילות ובאינטנסיביות המפגשים עם אנשים אחרים, מחלה או פטירה של בן/בת זוג, ירידה בתחושת הביטחון בגוף וכו').

ירידה דרמטית באינטנסיביות הפעילות. צילום: שאטרסטוק

האם הירידה הקוגניטיבית היא בבחינת גזירת גורל?

התשובה שלילית! ה"סוד" לשמירת החיוניות הקוגניטיבית טמון במניעה, באבחון מוקדם ובהתחלת טיפול בשלבים הראשוניים בהם אתם רק מרגישים 'לא חדים' כבעבר.

ביציאה לפנסיה יש הרבה ברכה ופתח להזדמנויות חדשות - אבל בחלק גדול מהמקרים, היציאה לפנסיה כרוכה גם בירידה דרמטית באינטנסיביות הפעילות. רמת הפעילות משפיעה גם על הגוף וגם על התפקוד התקין של המוח. כאשר אנשים מבוגרים פעילים פחות - גם המוח מאט את פעילותו. מערכות המוח עובדות בשיטת "Use it or Lose it" – תפקודים קוגניטיביים בהם לא יהיה שימוש – יחלשו עם הזמן. לכן, יש להמשיך לאמן את המוח באתגרים חדשים, כדי להישאר חד ומהיר מחשבה. עם העלייה בגיל - תפקודי הקשב, הראייה והשמיעה נחלשים. התוצאה היא שאנשים מתחילים להרגיש ירידה בתפקודי זיכרון. בחלק ניכר מהמקרים, לא מדובר בבעיית זיכרון "טהורה", אלא מדובר בהאטה בעיבוד המידע ועיבוד מידע בלתי מלא.

התוצאה היא, שהמידע נשמר בזיכרון באופן עמום ולא חד מספיק – מה שמקשה על השימוש העתידי בו. כאשר עורכים אבחון בעיתוי מספיק מוקדם ומאתרים את מקור הירידה בתפקודי הזיכרון - ניתן לבנות תכנית רב תחומית מתאימה, כדי לשפר את המצב ולמנוע התדרדרות.

מה גורם למבוגרים ולבני משפחה "לברוח" מהבעיה?

אחת הבעיות המרכזיות - כאשר מתחילים לחוות ירידה בתפקודי זיכרון (בפרט) ותפקודים קוגניטיביים (בכלל) - היא שהמטופלים ובני משפחותיהם נוטים לייחס את הבעיה לגיל המטופל, מתוך מחשבה שאין דרך להימנע מהבעיה.

לעתים, התחושה שהזיכרון מתחיל להתדרדר כה מפחידה - עד כדי כך שאנשים נוטים להכחיש את הבעיה ולהזניח את הטיפול בה, עד שכבר ממש אין ברירה.

בפועל, כאשר מאבחנים את הירידה הקוגניטיבית בשלבים התחלתיים, לפני שהוא הופכת לאבחנה קלינית - הפרוגנוזה לשימור ושיפור מיומנויות טובה לאין שיעור, מאשר בשלב בו הפגיעה בתפקודי הזיכרון כבר קשה. זאת, בדומה למחלות רבות, בהן האבחון המוקדם מציל חיים. בנוגע למצב הקוגניטיבי, אבחון מוקדם מציל את איכות החיים.

כיום, קיימים מקומות המציעים "חדר כושר" למוח, עבור אנשים פעילים שרוצים לשמר את יכולותיהם האינטלקטואליות ולמנוע התדרדרות של יכולות קוגניטיביות: מהירות עיבוד, יעילות עיבוד מידע חזותי ושמיעתי, קשב, זיכרון ותפקודים ניהוליים. קיימות גם תוכנות קוגניטיביות רבות, המספקות אימון קוגניטיבי מובנה לתרגול עצמאי.

לאור כל אלה, כמו שאנשים עושים בדיקת סקר פיזיולוגית ובדיקות תקופתיות - מומלץ לבצע הערכה גריאטרית כוללת.

ההמלצה היא לערוך החל מגיל 65 הערכה גריאטרית כוללת, המקיפה את כל התחומים - כולל התחום המנטלי והקוגניטיבי. זאת, כדי לזהות נקודות חולשה, לפני שהן מחמירות - ולהתחיל לטפל בהן מבעוד מועד. העיקרון הניצב בבסיס הרפואה המונעת - לא להמתין שיתפתחו דרמות או מצבים מסובכים מכדי לטפל בהם.

לכל אדם מעל גיל 65 יהיה "מנהל תיק טיפול". צילום: שאטרסטוק

מה בנוגע לניהול התיק הרפואי ו"מבט על" בנוגע למצבו הבריאותי, הקוגניטיבי והמנטלי של המטופל? מה בנוגע לבחינת התרופות שהמטופל נוטל - והתאמת התרופות למצבו?

רפואה מונעת בגיל המבוגר כוללת את כל מה שאנחנו מכירים מרפואה מונעת "רגילה", בנוסף להיבטים המנטליים והקוגניטיביים שציינו לעיל. בגיל מבוגר, כל התערבות טיפולית ומניעתית צריכה להיות רב תחומית.

במצב אידאלי, לכל אדם מעל גיל 65 יהיה "מנהל תיק טיפול" (Case Manager) - בד"כ רופא מומחה ברפואת משפחה וגריאטריה, שיאגד את כל הגורמים המטפלים באדם ויערוך אינטגרציה בין הנתונים השונים.

זאת, כדי למנוע כפילויות והתנגשויות בטיפול תרופתי ולספק "מבט על" של מצב המטופל בכל ההיבטים - רפואי, תרופתי, מנטלי, קוגניטיבי, תפקודי וסוציאלי. כדי שמרפאה תוכל לתת מענה מקיף בגיל השלישי - כדאי שיהיה בה צוות רב מקצועי, היכול לבצע אבחונים והערכות, בנוגע לכל ההיבטים הטיפוליים - רפואיים, שיקומיים, קוגניטיביים, רגשיים וסוציאליים. בנוסף, יש צורך בקשר עם הרופאים בקהילה ועם משפחת המטופל, באופן אינטגרטיבי. כך, מושג שיפור בתיאום בין אנשי המקצוע ומובטח מעקב יעיל יותר, הנותן מענה מדויק יותר למטופל ומשפחתו.

לסיכום: הגעתם לגיל 65? ההורים שלכם יצאו לפנסיה? כדאי לערוך הערכה מקיפה ולתחזק את ההיבטים הגופניים, אך לא פחות חשוב - הקוגניטיביים והמנטליים. זאת, כחלק משגרת רפואה מונעת והטבה של איכות החיים בגיל מבוגר. הטיפול מתחיל משלב האבחון הראשוני, דרך התאמת תכנית טיפול רב מקצועית; וכמובן, יישום ע"י צוות מקצועי מקיף ורב תחומי - רפואי, קוגניטיבי, סוציאלי, תזונתי, נפשי ושיקומי.

ד"ר דקלה אנדר פוקס היא פסיכולוגית; מייסדת ומנהלת "מיקוד" - מרפאת קשב וזיכרון רב מקצועית.

סייעה בהכנת הכתבה: איילת מיטש, כתבת zap doctors.