חיסוני ילדים: מה אומר הדוקטור?

לאחרונה עלה שוב לכותרות הוויכוח סביב סוגיית סרבנות החיסונים, עם פרסום סרטון של אם המתנגדת לחסן את ילדיה באחד מאתרי החדשות ברשת – הסרטון עורר זעם גדול בקרב הצופים ובעיקר בקרב אנשי מקצוע רבים בקהילה הרפואית, והוסר מהאתר כבר למחרת. אבל, הוויכוח הסוער שמעורר בכל פעם מחדש גלים והטענות הקשות של סרבני החיסונים הממלאות את השיח הציבורי, מעסיקים לא מעט הורים מודאגים ומעלים בכל פעם מחדש את סף החרדה.

כדי לעזור להורים להתמודד עם החששות ולקבל החלטה מושכלת, ריכזנו את הטענות המרכזיות של המתנגדים לחיסונים, ומולם הצבנו את ד"ר דיאנה טשר, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בילדים, מנהלת בפועל של היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהלת מרכז ייעוץ לחיסונים, במרכז הרפואי "וולפסון".

לפניכם, תשובת אשת המקצוע ל-10 טענות הנגד הנפוצות – גזרו ושמרו!

כיום, אף אחד מהחיסונים הניתנים בישראל אינו מכיל את מלח הכספית. צילום: שאטרסטוק

1. לחיסונים יש תופעות לוואי חמורות, והם יוצרים עומס על מערכת החיסון. החיסון נגד טטנוס ושעלת, למשל, מעלה את הסיכון למוות בעריסה.

ד"ר טשר מסבירה: מערכת החיסון של התינוק היא מערכת מופלאה ומשוכללת, המסוגלת להגיב לכמאה אלף אורגניזמים שונים (חיידקים וירוסים וכדומה). רק לשם ההמחשה, תוכנית החיסונים כולה חושפת את התינוק ל-10 אורגניזמים בלבד, ועושה שימוש רק בחלק זעיר (0.01%) מיכולתה האמיתית של מערכת החיסון. החיסונים מיוצרים בטכנולוגיה מתקדמת, כך שהם "מטוהרים" ומכילים אך ורק את החלקיקים החיוניים (אנטיגנים) הנחוצים ליצירת תגובה וזיכרון של מערכת החיסון.

למרות הטענות של מתנגדי החיסונים על תופעות הלוואי הקשות, החיסונים כיום הם מאוד בטוחים, עם תופעות לוואי קלות מאוד, כמו לכל תרופה, אם בכלל. מרבית תופעות הלוואי הקיימות הן קלות וזמניות, כמו כאב במקום ההזרקה או עליית חום נמוך. תופעות הלוואי החמורות יותר הן נדירות ובעלות שכיחות כה נמוכה עד שקשה לאמוד אותן. 

במהלך השנים יוחסו מחלות שונות למתן חיסונים. כל הטענות הללו הופרכו במחקרים אפידמיולוגיים גדולים, איכותיים ומבוקרים.

לגבי הילדים שמתו ממוות בעריסה בסמוך לקבלת החיסון – מדובר בצירוף מקרים בלבד, שאינו יכול להעיד על כך שילדים שקיבלו את החיסון מצויים בסיכון גבוה יותר למוות בעריסה מאשר ילדים שלא קיבלו אותו. כאשר בוחנים את שכיחות מוות בעריסה בתינוקות שחוסנו לעומת כאלה שלא חוסנו, לא נמצא שהתופעה נפוצה יותר אצל ילדים שחוסנו. 

2. מי שמתחסן חולה יותר.

ד"ר טשר: ממש לא. מדובר בעיוות בוטה של הנתונים. כאשר מתפרצת מחלה הכלולה בחיסונים, מספר המחוסנים החולים בדרך כלל עולה על הלא מחוסנים. ראשית, במדינות המערב יש הרבה יותר ילדים מחוסנים מכאלה שאינם מחוסנים. אך יעילות החיסונים היא לא 100%, כך שחלק מאלה שהתחסנו יחלו במחלה. לעומתם, כל אלה שלא התחסנו - יחלו.

ניקח לדוגמה בית ספר ובו 1,000 תלמידים. נניח שכולם מחוסנים בבית ספר לחצבת חוץ מ-5 ילדים. נניח גם שיעילות החיסון היא 95%, כלומר - בבית ספר יהיו גם 50 ילדים מחוסנים שלא הגיבו לחיסון. במקרה של התפרצות חצבת, היות שמדובר במחלה מדבקת ביותר, כל מי שאינו מחוסן או לא הגיב לחיסון - יחלה. לדוגמה שלנו נקבל כ-50 ילדים מחוסנים חולים ורק 5 ילדים לא מחוסנים חולים, כלומר פי עשרה מחוסנים חולים מלא-מחוסנים חולים. אך אם מסתכלים על השיעור היחסי של החולים, הרי שמדובר על 100% מקבוצת הלא מחוסנים לעומת 5% בלבד מהמחוסנים.

3. חיסונים גורמים לאוטיזם.

ד"ר טשר: מחקרים איכותיים רבים בהיקפי ענק וממקומות שונים בעולם, שבוצעו בשיטות מדעיות שונות, שללו חד משמעית את הקשר בין חיסונים לאוטיזם או לנזק מוחי אחר. 

אוטיזם לסוגיו וגם מחלות נוירולוגיות תורשתיות אחרות, באות לידי ביטוי בשנתיים הראשונות לחיים ולכן קל מאוד להתפתות ולהאשים את החיסונים הניתנים בשנים אלו בגרימת מחלות.

בסוף שנות השמונים פורסם מחקר, שרמז לכאורה, לקשר בין אוטיזם לחיסון החצבת. בהמשך, התברר שמדובר במחקר שקרי, מעוות שהפר את כל כללי האתיקה המקובלים. בשנת 2010 נשלל רשיונו של החוקר הראשי (וייקפילד) לעסוק ברפואה והמחקר המקורי נפסל - 12 שנים לאחר שפורסם. לצערנו, המאמר הזה פתח במחול שדים שגבה, ועדיין גובה, לא מעט קורבנות.

4. חיסונים מכילים חומרים מזיקים ומסוכנים, כמו כספית.

ד"ר טשר: כיום, אף אחד מהחיסונים הניתנים בישראל אינו מכיל את מלח הכספית. בעבר (עד סוף שנות ה-90) חלק מהחיסונים הכילו כמות מזערית של תימרוסל, שהינו מלח כספית ששימש כחומר משמר ומונע קלקול בחיסונים. למרות שלאורך עשרות שנים לא נמצאה שום הוכחה מדעית שחשיפה לחומר זה בחיסונים מזיקה באופן כלשהו לבריאות, הוחלט להוציאו מחיסוני הילדות. 

5. רוב המחלות שנגדן מחסנים נעלמו מהעולם ואינן מהוות סיכון בריאותי ממשי.

ד"ר טשר: רוב המחלות הניתנות למניעה הגיעו לשיעורי תחלואה נמוכים ביותר בעולם מערבי, כל זאת במידה רבה בזכות החיסונים עצמם. חשוב לזכור, כי כל המחלות הללו עדיין קיימות והן לא נעלמו מן העולם. ברגע שנפסיק לחסן הן יתפשטו ויחזרו - ובגדול.

ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של מדינות שנתנו לרמת הכיסוי החיסוני שלהן לרדת וחוו התפרצויות של שעלת, חצבת, דיפטריה ועוד. אבל לא צריך ללכת רחוק, בימים אלו ממש אנו עדים להתפרצות מחלת החצבת בישראל, על רקע ירידה בשיעורי ההתחסנות. כבר חודשים ארוכים שההתפרצות רחוקה מלהיות בשליטה,  והמוקד המרכזי שלה הוא ביישוב איתמר שבשומרון, שם רווחת תופעת ההתנגדות לחיסונים.

המחלות שכנגדן מחסנים עלולות להיות חמורות ואפילו קטלניות.

6. הירידה בתחלואה ובתמותה במאה האחרונה נובעת משיפור המצב הסוציו-אקונומי, תנאי ההיגיינה המשופרים ושימוש באנטיביוטיקה, ולא בגלל מתן החיסונים.

ד"ר טשר: אין ספק שלשיפור בתנאים הסוציו-אקונומיים הייתה השפעה על תחלואה. תנאי חיים משופרים, וירידה בצפיפות מקטינים במעט את הסיכוי להפצת מחלות. תזונה משופרת וטכנולוגיות רפואיות, כגון עירוי נוזלים, טיפולים אנטיביוטיים וטכנולוגיות מתקדמות אחרות, שיפרו את ההישרדות ממחלות. אבל, אפילו מבט שטחי ומהיר בעקומות ההיארעות של המחלות שכנגדן מחסנים לאורך השנים, מראה באופן ברור את ההשפעה הישירה של החיסונים על ההורדה הדרמטית של שכיחות המחלות המדבקות כנגדן מחסנים.

כל החיסונים שקיימים היום עוברים סדרה ארוכה של בדיקות איכות מחמירות וקפדניות. צילום: שאטרסטוק

7. המתחסנים מגנים על הלא מתחסנים מפני המחלות.

ד"ר טשר: אנשים שבוחרים לא להתחסן ושאינם מחסנים את ילדיהם מתחבאים מאחורי "אפקט העדר". כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת, הסיכון להעברת המחלות ולהתפרצויות יורד, אך חשוב לזכור שחסינות העדר היא חלקית. היא מגנה על הילד כל עוד הוא נמצא בחברה שבה שיעור המחוסנים גבוה. אם אותו ילד יבוא במגע עם חולה מדבק, הוא יכול להידבק ולחלות. 

תכנית חיסונים מוצלחת, כמו גם חברה מוצלחת, תלויה בשיתוף פעולה של הפרטים לטובת הכלל, וכל פרט שאינו מחוסן מערער את חיסוניות העדר עליה כולנו נסמכים.

8. חיסונים הם קונספירציה של חברות תרופות.

ד"ר טשר: מדובר בטענה מקוממת. נכון, חברות התרופות מרוויחות מייצור ומשיווק חיסונים, אך חשוב לזכור שחיסונים הם בין החומרים שנמצאים תחת הרגולציה המחמירה ביותר של הרשויות בכל מה שנוגע לייצור, בטיחות ושיווק. הזמן הממוצע לאישור חיסון הוא בין 10 ל-25 שנים, וגם לאחר יציאתו לשוק הוא ממשיך להיות תחת בקרה ופיקוח הדוקים. לכן, אותן חברות משקיעות הרבה מאוד כסף כדי לפתח את החיסונים.

אגב, חיסונים אינם המוצרים הרווחיים ביותר עבור חברות תרופות, אלא תרופות המיועדות לחולים כרוניים הנוטלים את התרופות באופן קבוע במשך שנים רבות. לעומת זאת, חיסון ניתן באופן חד-פעמי או פעמים בודדות.

9. עדיף לטפל בגוף באופן טבעי. 

ד"ר טשר: בתקופה שלפני עידן החיסונים לא הייתה ברירה והיה "חיסון טבעי". לפני עידן החיסונים ילדים רבים מתו מזיהומים, שניתן היום למנוע. במקרה הטוב, הילדים הללו נותרו עם נכויות חמורות (למשל, שיתוק כתוצאה ממחלת הפוליו, פיגור או חרשות מדלקת קרום המוח, אי ספיקת כבד ממחלת צהבת B). בזכות החיסונים, נעלמו או כמעט נעלמו מהעולם מחלות קטלניות, כמו אבעבועות שחורות, טטנוס, שיתוק ילדים ועוד מחלות שקיומן נשכח מבני דורנו. 

10. הידבקות במחלה יוצרת אפקט חיסוני יעיל יותר מהחיסון עצמו. 

ד"ר טשר: כדאי לדעת שגם החיסון הטבעי אינו מקנה תמיד הגנה מתמשכת (למשל, במחלות כגון שעלת, טטנוס, דיפטריה ועוד). לעומת זאת, במרבית החיסונים, לאחר השלמת סדרת החיסונים השגרתית הכוללת מנות דחף, מתקבלת הגנה ארוכת טווח - אפילו לכל החיים. 

כל החיסונים שקיימים היום עוברים סדרה ארוכה של בדיקות איכות מחמירות וקפדניות, להבטחת בטיחותם ויעילותם, והתועלת מהם עולה לאין שיעור על הסכנה הנשקפת מתופעות הלוואי של החיסונים.

לסיכום: הרפואה הקונבנציונלית מפריכה את כל טענותיהם של המתנגדים לחיסונים, אך בסופו של דבר ההחלטה אם לחסן או לא היא החלטה פרטית. חשוב להבין כי להחלטה זו יש השפעה על בריאות ילדיכם, אבל גם על בריאות החברה והקהילה בה אנו חיים.

ד"ר דיאנה טשר, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בילדים, מנהלת בפועל של היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהלת מרכז ייעוץ לחיסונים, במרכז הרפואי וולפסון.

סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת zap doctors.