סינוסיטיס כרונית: חשוב לאבחן ולטפל

סינוסיטיס (דלקת סינוסים) כרונית פוגעת באיכות החיים ובפרט באיכות השינה. למרות העובדה שקיים טיפול יעיל לבעיה - אנשים רבים שסובלים מסינוסיטיס כרונית אינם מייחסים חשיבות לסימפטומים או אינם מודעים לקשר בין הסימפטומים לבין הבעיה.

מה מבנה האף ותפקידו?

תפקיד האף הוא לנקות את האוויר הנכנס, לחמם וללחח אותו.

האף מורכב משני חלקים עיקריים – מחיצת אף וקונכיות:

• מחיצת האף (ספטום) – מורכבת מעצם וסחוס ומחלקת את האף לשני צדדים (מעברים) ומוגבלת ע"י עצם האף למעלה והחך למטה.
  
  
• קונכיות - בנוסף למחיצת האף, יש בתוך האף קונכיות, שהן בליטות עצם מסולסלות (בצורת שבלול) שנועדו להגדיל את שטח הפנים של האף - כדי לאפשר לו לבצע את תפקידו. הקונכיות עשירות בכלי דם ומצופות באותה רירית עם בלוטות הפרשה ומערכת ריסנים: כלי הדם מחממים את האוויר, בלוטות ההפרשה מלחחות אותו והמבנה הפתלתל גורם לאוויר להיות במגע צמוד לרירית, כך שחלקיקי הלכלוך נדבקים אליה.
  
  
• סינוסים - באזור האף יש שני איברים חיוניים ביותר - העיניים והמוח, שמוגנים בתוך עצמות הגולגולת. מכה בעצם עלולה לשבור אותה ולגרום לכך שהעצם תידחף לכיוון האיבר שעליו היא מגינה (למשל: המוח) ותפצע אותו.

הסינוסים הם חללי אוויר שנמצאים בתוך עצמות הפנים סביב האף - ויוצרים הפרדה בין העצם החיצונית לעצם הפנימית. כאשר יש סינוס, מבנה העצם הוא עצם-אוויר-עצם. במקרה כזה, גם אם תהיה פגיעה שתשבור את העצם החיצונית, היא תידחף אל תוך החלל. כך, העצם הפנימית (שמגינה על המוח/העיניים) תישאר שלמה.

הסינוסים מצופים ברירית - שזהה במבנה שלה לרירית האף. כמו כל חללי מערכת הנשימה - יש להם פתחי ניקוז (בד"כ קטנים מאוד) שמחברים בין חלל הסינוס לחלל האף. היות שהרירית חייבת להיות רטובה - יש בה בלוטות הפרשה ומערכת של ריסנים, המזרימה את ההפרשות מחלל הסינוס, דרך פתחי הניקוז, אל חלל האף וממנו לגרון.

תוצאה של זיהום שמתחיל בזיהום ויראלי. צילום: שאטרסטוק

מהי סינוסיטיס?

סינוסיטיס היא דלקת סינוסים שנגרמה כתוצאה מפגיעה בניקוז התקין של ההפרשות, שגרמה להצטברות ההפרשות בחלל הסינוס והובילה לדלקת.

ישנם שני סוגים עיקריים של סינוסיטיס:

סינוסיטיס חריפה - ברוב המקרים, סינוסיטיס חריפה היא תוצאה של זיהום שמתחיל בזיהום ויראלי: הזיהום הוויראלי חודר לחלל הסינוס וגורם להתנפחות קשה של רירית האף - שחוסמת את פתחי הסינוסים הקטנים. מכיוון שהגורם לחסימה הוא הנפיחות של הרירית, הטיפול בסינוסיטיס חריפה הוא באמצעות אנטיביוטיקה ותרופות, שמורידות את הנפיחות ברירית האף.

סינוסיטיס כרונית (מכונה גם סינוסיטיס חוזרת) - נגרמת ב-95% מהמקרים בשל בעיה מבנית: מעברי אף צרים מדי או פתחי סינוסים קטנים מדי. לכן, לרוב הטיפול בסינוסיטיס כרונית יהיה באמצעות ניתוח לתיקון המבנה (הן של מעברי האף והן של פתחי הסינוסים).

סינוסיטיס כרונית - כתוצאה מבעיה מבנית

במצב טבעי, מעברי האף הם מעברים צרים - ולכן סטייה של מחיצת האף תגרום לכך שהמעבר באחד מהצדדים יהיה צר מידי. כך, האדם ירגיש שקשה לו לנשום. לפי הסטטיסטיקה, ל-80% מאוכלוסיית ישראל יש דרגה מסוימת של סטיית מחיצה, אבל רק ל-20% מהם הדבר מפריע.

סטייה במחיצת האף מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, כתוצאה מצמיחת יתר של הסחוס והעצם במחיצה. מכיוון שהיא מוגבלת במקום - צמיחת היתר גורמת לה להתעקם ולסטות לכיוון אחד המעברים. מחקרים רבים הוכיחו שכאשר מחיצת האף סוטה לצד אחד (לדוגמה: ימין) - הקונכיות בצד השני (צד שמאל, בדוגמה זו) יגדלו; רוב האנשים יחושו סתימה חזקה יותר, דווקא בצד הקעור (שמאל).

החסימה באף גורמת לבעיית ניקוז של הסינוסים, שמחמירה מאוד - עם כל התקררות קלה, או תגובה אלרגית. לכן, לאנשים עם בעיית מבנה - יש נטייה לסינוסיטיס, סינוסיטיס חוזרת או סינוסיטיס כרונית קבועה.

באותו אופן, הסינוסיטיס עלולה להיגרם כתוצאה מבעיה מבנית של פתחי הסינוסים. במקרים אלה, גורם מסוים או מספר גורמים - מובילים לכך שפתחי הסינוסים (הצרים ממילא) יהיו צרים עוד יותר. כך, נוצרת חסימה של פתחי הניקוז.

מהם הביטויים הקליניים של סינוסיטיס כרונית?

סינוסיטיס כרונית מתבטאת באחד או יותר מהתסמינים הבאים: אף סתום, נטייה לנזלת, נזלת כרונית, ליחה מרובה, ליחה כרונית, כאבי ראש קלים (לעומת כאבי ראש קשים שעשויים להעיד על סינוסיטיס חריפה), פגימה בחוש הריח ו/או נחירות ליליות.

כיצד ניתן לאבחן סינוסיטיס?

אנשים רבים שסובלים מסינוסיטיס אינם מודעים לכך. לרוב, הם מייחסים את הסימפטומים השונים לדברים אחרים, כגון: עישון, צריכת מוצרי חלב וכו'. יתרה מכך: רבים מורגלים כל כך בתסמינים השונים - עד שהם כבר לא מודעים אליהם (בעיקר מדובר בתסמינים כגון: ליחה, נחירות ונשימה דרך הפה).

רק חלק קטן יחסית מהמטופלים מגיע לבדיקה, מתוך הבנה שיש בעיה כלשהי. רוב המטופלים מגיעים "במקרה". למשל: לאחר שיחה עם מישהו שעבר טיפול - ומספר כי התסמינים השונים חלפו.

חלק גדול מהמטופלים מופנים לבדיקה על ידי רופא השיניים שלהם; בעיקר אנשים שמועמדים להשתלת שיניים - ועושים CT של הלסת, בו מתגלה הסינוסיטיס.

הבדיקה היא בדיקה אנדוסקופית של חלל האף; ואם יש צורך - גם בדיקת CT של הסינוסים. שתי הבדיקות (יחד) מסייעות לקבל תמונה ברורה של חומרת הבעיה ומקור הבעיה: האם יש סטיית מחיצה, קונכיות, פוליפים? מה מצבו של כל אחד מארבעת זוגות הסינוסים? מה מצב הפתחים של כל אחד מהסינוסים? באיזה סינוס נמצאת הדלקת/החסימה? מהי חומרת הבעיה? וכו'.בהתאם לתוצאות הבדיקות, מחליט הרופא המטפל על הטיפול המתאים ביותר.

לעיתים יש צורך בשילוב של ניתוח לתיקון הבעיה. צילום: שאטרסטוק

מהן דרכי הטיפול בסינוסיטיס כרונית?

באופן עקרוני, הטיפול מתמקד בגורם העיקרי של הסינוסיטיס. מאחר שמדובר למעשה בדלקת - טיפול בדלקת עצמה לא יפתור את הבעיה לתמיד, אלא רק באופן זמני.

ניתן אמנם לתת לחלק מהחולים תרופות אנטי דלקתיות, שיגרמו לרירית להיות פחות נפוחה. עם זאת, במקרים כאלה - ייאלץ החולה ליטול את התרופות לתקופות ארוכות מאוד (טיפול תרופתי כרוני). ניתוח לתיקון הגורם העיקרי - יפתור את הבעיה באופן קבוע או להרבה מאוד שנים.

לעומת זאת, אם לחולה יש סטיית מחיצה אבל הוא גם סובל מאלרגיה שהיא הגורם העיקרי לנפיחות של הרירית - האופציה הטיפולית הטובה ביותר במקרה זה תהיה טיפול באלרגיה. לעיתים יש צורך בשילוב של ניתוח לתיקון הבעיה עם טיפול קבוע או תקופתי בגורם המעורר (למשל: אלרגיה).

מהן תוצאות הטיפול הצפויות?

סינוסיטיס כרונית פוגעת באיכות החיים בלילה וביום:

• בלילה - כתוצאה מהחסימה האפית, חולים רבים נוחרים וסובלים מגרון יבש, מה שגורם להם להתעורר מספר פעמים במהלך הלילה.
• ביום - אותם חולים שנאלצים לנשום דרך הפה, לקנח את האף באופן תכוף וחשים ליחה - מתקשים להתרכז ולנהל אורח חיים תפקודי תקין.

במחקרים רבים שבחנו את ההשפעה של מרכיבי האישיות על תוצאות הניתוח (לרבות מחקר שנעשה בישראל ע"י הח"מ בשיתוף שתי פסיכולוגיות) - הוכח באופן מובהק שלאחר הניתוח, יש שיפור משמעותי ביותר באיכות השינה וכתוצאה מכך גם באיכות החיים. מנותחים רבים מעידים כי לאחר הניתוח הם חזרו לישון באופן רציף (למשל: כל הלילה), הפסיקו לנחור והרגישו חיוניים יותר, מרוכזים יותר ועייפים פחות במהלך היום.

לסיכום: הטיפול הקיים כיום לסינוסיטיס כרונית משפר משמעותית את איכות החיים. לכן, חשוב לא להתעלם מהסימפטומים - העלולים להעיד על בעיה. מומלץ לגשת להיבדק - ולטפל בבעיה.

פרופ' יניב איתן הוא רופא אף אוזן גרון, מומחה בטיפול בבעיות אף וסינוסים. ניהל בעבר את המכון לרפואת האף והסינוסים בבית החולים בילינסון.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.