פפילומה: תעשו חיים - אבל תשמרו עליהם

מספר הנדבקים בנגיף הפפילומה נמצא במגמת עלייה מתמדת בעשורים האחרונים; ממחקרים עולה כי כ-80% מבני האדם יישאו את נגיף הפפילומה האנושי בשלב זה או אחר בחייהם.

נגיף הפפילומה מדבק מאוד - ועובר מאדם לאדם ביותר מ-50% מהמקרים, בכל מגע מיני בודד! עם זאת, המעבר בין הידבקות בנגיף לבין התפתחות מחלה תתרחש אצל אנשים עם מערכת חיסון לקויה או חלשה. לעומת זאת, אצל אנשים בריאים המערכת החיסונית תתגבר על הנגיף - עד להדבקה הבאה.

הסכנה העיקרית בנגיף הפפילומה היא התפתחות אפשרית של גידול סרטני. לכן, חשוב להכיר את הנגיף, הסכנות הטמונות בו - ואיך אפשר להימנע מהידבקות; או לפחות לצמצם את הסיכון להידבק.

מהו נגיף הפפילומה?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV - Human papillomavirus) הוא שם כולל של קבוצה המכילה יותר ממאה נגיפים, אשר מועברים במהלך קיום יחסי מין. לכמחצית מזנים אלה יש סיכוי גבוה לגרום לגידול סרטני ממאיר.

הזנים האונקוגנים, שלהם הפוטנציאל הגבוה ביותר לגרימת ממאירות באיברי גוף שונים הם 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 52, 54, 56, 58, 59, 68, 73 ו-82.

נגיף הפפילומה עלול לגרום להתפתחות של גידולים סרטניים, כמו סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הלוע וחלל הפה וסרטן הפין.

נגיף הפפילומה האנושי. איור: שאטרסטוק

איך נדבקים בנגיף?

נגיף הפפילומה עובר בקיום יחסי מין - אך אפשר להידבק בנגיף גם במגע עם חפצים נגועים, כגון: ויברטורים, תחתונים, מגבות, מושבי אסלה וכו'.

מהם הסימפטומים של ההידבקות בנגיף?

רוב האנשים אשר נושאים את נגיף ה-HPV כלל אינם מודעים לכך; אצל מרבית האנשים מערכת החיסון מצליחה להתגבר על הנגיף באופן עצמוני (עצמאי - ללא סיוע רפואי חיצוני). למרות זאת, גוף האדם אינו מחסן את עצמו נגד הנגיפים; ללא קבלת חיסון - ניתן להידבק בהם שוב ושוב.

בקרב 1% מכלל הנשאים של הנגיף - הוא עלול להתפתח בשלושה כיוונים:

1.  גידול ממאיר אשר עלול להתפתח באיברי המין, בפי הטבעת, בתעלה האנאלית, בצינור השופכה, בלוע, בחלל הפה, בקנה הנשימה ובריריות העיניים.
2.  גידול טרום סרטני בכל אחד מן האיברים הללו.
3. קונדילומה - מחלת מין שפירה המתאפיינת בגידולים או בפצעים באיברים המדוברים. לרוב, קונדילומה אינה מתפתחת לגידול סרטני או לגידול טרום סרטני. התפתחות של קונדילומה נפוצה יותר מאשר התפתחות של הגידולים האחרים.

כיצד ניתן לדעת אם נדבקנו בנגיף?

בארה"ב, מומלץ לבצע בנשים סריקה באמצעות משטח פאפ, לצד תבחין לגילוי HPV - אם הרופא מוצא כי יש צורך בכך. תבחינים אלה הם הצלחה משמעותית בתחום בריאות הציבור, מאחר ששיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם פחת באורח ניכר, מאז הוחל בביצוע בדיקות אלה.

אצל גברים מומלץ לבצע אבחון באמצעות משטחי DNA; האזורים הטובים ביותר לגילוי נגיפי פפילומה בגברים הם גוף הפין (כ-50%), עטרה של הפין (כ-36%) ושק האשכים (כ34%). לכן, מומלץ לקחת משטח מאזורים אלה; ובנוסף - מהחיץ בין הנקבים ומפי הטבעת.

סריקה לסרטן הפה, הפין ופי הטבעת נעשית לעתים באוכלוסיות בסיכון גבוה (אך אין המלצה גורפת לבצעה).

מה הקשר בין נגיף הפפילומה לבין סרטן צוואר הרחם?

סרטן צוואר הרחם הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר, שנגרם בשל נגיף הפפילומה האנושי. זנים 16 ו-18 הם הזנים האחראים לכ-70% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם; ולכ-65% ממקרי הסרטן בפות ובנרתיק.

השכיחות הגבוהה יותר של נוכחות נגיף ה-HPV בצוואר הרחם היא אצל נשים בשנות ה-20 לחייהן; וכ-15% מהנשים בגילאים אלה נושאות את הנגיף. לאחר מכן, ישנה ירידה בשכיחות הנגיף ועלייה נוספת אצל נשים בשנות ה-40 לחייהן (לכ-5%).

מה הקשר בין פפילומה לסרטן פי הטבעת?

בעבר, סוג סרטן זה היה נפוץ בעיקר אצל מבוגרים (הן גברים והן נשים); אך גיל החולים נמצא בירידה. כיום עלתה השכיחות של חולים וחולות בגילאי 30 ו-40. השכיחות של סרטן פי הטבעת נמצאת בעלייה מתמדת. בין השנים 1975 ל-2007 הוכפלו מקרי סרטן פי הטבעת.

כיום סוג סרטן זה מהווה כ-9% מכלל מקרי הסרטן במערכת העיכול התחתונה. נגיף הפפילומה האנושי עלול להימצא גם בשופכה (שם הוא יכול לגרום לקונדילומה, טרום סרטן או סרטן).

נגיף הפפילומה נפוץ הרבה יותר בקרב גברים הומוסקסואליים. לכן, גם שכיחות סרטן פי הטבעת בקרב גברים הומוסקסואלים גבוהה בהרבה, יחסית לשכיחות בקרב גברים הטרוסקסואליים (כפולה אצל גברים הנושאים גם את נגיף ה-HIV!).

האמצעים שהוכחו כיעילים ביותר למניעת הדבקה הם שלושת סוגי החיסונים. צילום: שאטרסטוק

האם יש קשר בין נגיף הפפילומה לבין סרטן חלל הפה?

נגיף הפפילומה האנושי עלול לפגוע גם בחלל הפה ובדרכי הנשימה העליונות - ולגרום לסרטן. רוב האנשים שחולים בסרטן חלל הפה ודרכי הנשימה הן נשים צעירות, מרקע סוציואקונומי גבוה המקיימות יחסי מין אוראליים.

כמו בסרטן צוואר הרחם ובסרטן פי הטבעת - זן 16 הוא האחראי על מרבית המקרים של סרטן חלל הפה ומערכת הנשימה.

מחקרים מראים כי השכיחות של מקרי הסרטן בלוע ובחלל הפה, ממקורות שאינם קשורים לנגיף הפפילומה האנושי, נמצאת בירידה. זאת, לעומת מקרי הסרטן הקשורים לנוכחות של הנגיף - נמצאים בעלייה מתמדת.

הצפי הוא שבשנת 2020, השכיחות של סרטן הלוע וחלל הפה בקרב גברים תהיה גבוהה אף יותר, מהשכיחות של סרטן צוואר הרחם אצל נשים. הסיבה לכך קשורה למספר גורמים עיקריים: בדיקות הפאפ השגרתיות שנשים מבצעות באופן קבוע (המסייעות באבחון ומניעה בקרב נשים), עלייה בקיום יחסי מין אוראליים, ירידה בגיל שבו פעילים מינית ועלייה במספר הפרטנרים המיניים.

האם החיסון נגד נגיף הפפילומה יעיל?

ברוב המקרים - כן. קיימים שלושה סוגי חיסונים - חיסון דו ערכי, חיסון ארבע ערכי וחיסון תשע ערכי.

כל חיסון מכיל דנ"א של זנים מסוימים בנגיף; כך, למשל: החיסון הדו ערכי מכיל את הזנים 16 ו-18, שני הזנים המסרטנים ביותר של הנגיף. שיעור ההגנה של החיסון הדו ערכי עומד על 92.9% מהמקרים שבהם המחוסן לא נשא את הנגיף טרם החיסון.

יעילות החיסונים משתנה בין חיסון לחיסון. כך, למשל: במחקרים שנעשו באוסטרליה, באנגליה, בשוודיה ובדנמרק - נמצא כי בטווח של שש שנים, החיסון הארבע ערכי הוריד את שיעור הימצאות הנגיף אצל נערות בין הגילאים 14 ל-19 בכ-64%; ואצל נשים בין הגילאים 20 ל-24 - שיעורי הימצאות הנגיף ירדו בכ-34%. כמו כן, שכיחות הקונדילומה ירדה בין 73% ל-93% גם אצל נשים וגם אצל גברים.

לסיכום: נגיף הפפילומה הוא נגיף שכיח ביותר, בקרב האוכלוסייה הכללית; הנגיף נחשב מדבק ביותר - ולכן קשה מאוד להתגונן מפניו ולהימנע לחלוטין מהדבקה. נכון להיום, האמצעים שהוכחו כיעילים ביותר למניעת הדבקה הם שלושת סוגי החיסונים, נגד זנים שונים של חיידק הפפילומה.

ד"ר שרגא וקסלר, גניקולוג; מנהל מרכז "שער" לבריאות האישה והגבר.

סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת zap doctors.