דיכאון קיץ: יש כזה דבר?

"דיכאון חורף" הוא כינוי לתופעה הידועה גם כ"דיכאון עונתי" (seasonal affective disorder) - תופעה הקיימת בעיקר (אך לא רק) בארצות קרות; וגורמת לאנשים רבים להיכנס לדיכאון בחודשי החורף הארוכים, עקב מחסור בשמש ובאור. דיכאון חורף מתבטא לרוב בשתייה מרובה של אלכוהול, במחשבות אובדניות ובדיכאון קליני של ממש.

אצלנו, בארץ ישראל החמה - גם בעונת החורף אין סכנה ממשית של מחסור בשמש או באור. עם זאת, נראה כי דווקא כאן טמונה הבעיה! כולנו מכירים את הקיץ הישראלי "הקשוח" ואת התופעות שהוא מביא עמו (מתח, עצבים, חוסר סבלנות).

כל אלה מתעצמים, ככל שעולות הטמפרטורות - ועלולים להגיע למצבים קיצוניים ואפילו למריבות ואלימות. נשאלת השאלה האם מדובר למעשה בסימפטומים שניתן לכנות "דיכאון קיץ" - והאם באמת קיימת תופעה כזו? על כך ננסה להשיב בכתבה זו, בעזרת הפסיכיאטר ד"ר ירחמיאל ברבר.

בקיץ הרבה מאוד אנשים נמצאים בסטרס מאוד גדול. צילום: שאטרסטוק

האם יש מצב נפשי כזה - דיכאון קיץ?

ד"ר ירחמיאל ברבר: "לא הייתי קורא לזה דיכאון, מכיוון שלא מדובר בדיכאון קליני. אבל בקיץ הרבה מאוד אנשים נמצאים בסטרס מאוד גדול. ראשית, הלחות והחום הבלתי נסבל של הקיץ הישראלי, גורמים לאנשים להיות עצבניים, מתוסכלים, לחוצים, חסרי סבלנות ואפילו אלימים. כל אלה יחד גורמים למצב של סטרס מתמשך".

כאשר מדובר בהורים לילדים, אומר ד"ר ברבר, הקשיים שמביא אתו הקיץ גדולים שבעתיים. כל הורה במדינת ישראל מכיר את החששות והלחצים מתקופת החופש הגדול. מדובר בחודשיים בהם המסגרות החינוכיות השגרתיות נמצאות בחופשה וההורים מוצאים את עצמם בניסיון מתמשך למצוא סידור ותעסוקה לילדים, יחד עם שמירה על שגרה במקום עבודתם.

האם הדאגה למציאת סידור לילדים משפיעה על מצב הרוח בקיץ?

ד"ר ברבר: "הדאגה הבלתי פוסקת למציאת סידור לילדים היא מקור ללחץ נפשי גדול מאוד. אם מדובר בילדים בגילאים שונים, יש להתאים לכל אחד את הפעילויות המתאימות לו - מה שמקשה עוד יותר על ההורים. גם כשמדובר בילדים בגיל ההתבגרות וכבר לא צריך למצוא להם סידור, ישנן דאגות כמו: מה הם עושים? לאן הם הולכים? מדובר בדאגות שקיימות גם במשך השנה, אך הן מתחזקות ומתעצמות כשהילדים מסתובבים כל היום ולא נמצאים בתוך מסגרת מסודרת".

ד"ר ברבר מפרט מספר אלמנטים, המרכיבים את המתח הנפשי הגדול שחווים ההורים במהלך הקיץ:

• דאגות פרקטיות: ניהול "סידור עבודה" של ממש: לוח הזמנים של הילדים בחופשה - בשעות העבודה ופעמים רבות גם לאחר שעות העבודה. מדובר בתיאומים בלתי פוסקים בין הגורמים השונים השומרים על הילדים ועיסוק מתמשך ב"מילוי חורים".
  
  
• הוצאות כספיות משמעותיות מאוד: חודשי החופש יוצרים הוצאות עצומות. בין היתר: בייביסיטר, קייטנות, פעילויות שונות עם הילדים - מה שמכניס את ההורים ללחץ כספי מאוד גדול.
  
  
• צפיפות והמוניות: בתקופת החופש, הורים רבים לוקחים את הילדים להצגות, הופעות, פסטיבלים ועוד. לרוב, אירועים אלה הם צפופים, מרובי תורים ורעש. הילדים עלולים לאבד סבלנות, לנדנד ולהתלונן. כל אלה - בשילוב עם החום הכבד - יוצרים לחץ גדול מאוד. הקושי של ההורים הולך וגדל. 
  
  
• מתחים מול המעסיק: מצד אחד, ההורים רוצים לעבוד וצריכים עוד יותר לשמור על שגרת עבודתם, מול ההוצאות ההולכות וגדלות; מצד שני, ההורים מעוניינים לצאת לחופש, לפחות בחלק מהזמן בו הילדים בחופש. כמו כן, ההורים נתקעים מדי פעם בלי פתרון לילדים, מה שגורם להרבה מתח מול המעסיק.
  
  
• קונפליקטים מול הילדים: הילדים רוצים לבלות זמן עם ההורים - אך ההורים חייבים להגיע לעבודה ולא יכולים לבלות כל היום עם הילדים (מצב שעלול ליצור רגשות אשם מאוד גדולים בקרב ההורים).

ואם חשבתם שהקושי נגמר אחרי הקיץ, מוסיף ד"ר ברבר, "איום" נוסף מחכה ממש מעבר לפינה: "אחרי הקיץ מגיעים החגים. כלומר: חופש ממש ארוך; ומיד כשהחופש נגמר - מתחיל חופש נוסף. כך, הלחץ על ההורים כפול ומכופל. יש כאן למעשה תקופה מתמשכת של מתח, סטרס, לחץ כספי, קושי של ההורים להתמודד עם הילדים הנמצאים כל הזמן בבית ורגשות אשמה שמתלווים למצב. זה מה שנקרא 'דיכאון קיץ' או 'דיכאון אוגוסט'. כאמור, לא מדובר בדיכאון קליני של ממש, כפי שאנחנו מכירים אותו - אלא במצב תגובתי של סטרס, למערכת שנמשכת חודשיים עד חודשיים וחצי, כולל החגים".

איך מתמודדים עם "דיכאון קיץ" ועוברים את החופש בשלום?

כאשר שאלנו את ד"ר ברבר אם יש לו טיפים להורים המותשים, קיבלנו מספר עצות שכדאי ליישם כבר עכשיו - ולזכור גם בשנים הבאות: "קודם כל, צריך לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות. צריך להתכונן לחופשות הקיץ והחגים - ולא להשאיר הכל לרגע האחרון. יש לתכנן את החופשה בצורה כזו שחלק מהזמן אתם תהיו עם הילדים - וכך יהיו רגשות אשם פחותים; וחלק מהזמן תמצאו לילדים סידור. אם תתכננו מראש ותדעו לקראת מה אתם הולכים, תהיו יותר רגועים. כדאי גם להשתדל לא להגיע למקומות צפופים או הומי אדם ולמצוא דברים שפחות אנשים הולכים אליהם - אז יש פחות לחץ וצפיפות. אם אתם יכולים לצאת לחופשה - כדאי מאוד לצאת דווקא ליעדים יותר קרירים".

מה יכול לעשות מי שאין לו אפשרות כלכלית לצאת לחופשה או לשלם לבייביסיטר?

ד"ר ברבר מציע לעשות שיתוף פעולה עם הורים אחרים: "בכל פעם, הורה אחר שומר על מספר ילדים; להיעזר כמה שיותר בסבא, סבתא ובני משפחה ולחפש מסגרות זולות יותר."

ההורים נתקעים מדי פעם בלי פתרון לילדים, מה שגורם להרבה מתח מול המעסיק. צילום: שאטרסטוק

האם ישנו טיפול תרופתי שיכול לעזור להתמודדות?

ד"ר ברבר: "בשלב ראשון אני לא ממליץ מיד על טיפול תרופתי, אלא לנסות ולהתמודד בדרכים שהצעתי. אם אם עדיין ישנו קושי בהתמודדות וסטרס מאוד גדול אפשר להיעזר בשיחות עם גורם מקצועי או בטיפול תרופתי טבעי הרגעתי. אם המצב מחמיר ומתחיל להתבטא בהפרעות שינה קשות, תחושות של הפחתת ערך העצמי, מחשבות אובדניות וכדומה, אז אפשר להמליץ על טיפול תרופתי."

לסיכום: התופעה הנקראת "דיכאון קיץ או "דיכאון אוגוסט" אמנם אינה מצב דיכאון קליני - אך היא בהחלט תופעה קיימת, עמה מתמודדים אנשים רבים (בעיקר הורים לילדים, שנמצאים בסטרס תגובתי מתמשך - כתוצאה מהחום הכבד, ההתמודדות עם חופשת הילדים ומגוון רגשות אשם נלווים). מכיוון שלא מדובר בבעיה פסיכיאטרית - לא קיים טיפול תרופתי לתופעה, אבל בהחלט ניתן להתכונן מראש לתקופה זו. עם תכנון מתאים, ניתן להצליח להפיג מעט מהמתח והתחושות הקשות.

ד"ר ירחמיאל ברבר הוא מומחה לפסיכיאטריה, מטפל בעיקר בבני 18 ומעלה ובבני הגיל השלישי; מנהל השירות הפסיכיאטרי של מכבי שירותי בריאות במחוז מרכז.