תינוקות ותנועה: מי אתלט של אמא?
גירויים פיזיולוגיים שונים חיוניים להתפתחות מוטורית תקינה של התינוק. יש למצוא את שביל הזהב בין פעילות שאינה מותאמת גיל ועלולה לגרום לפציעה - לבין הגנת יתר שתגרום להתפתחות "בטטת כורסה". למקומות, היכון - זחל!
תינוקות בעולם המודרני גדלים בסביבה כמעט סטרילית: זוחלים על פרקט ודשא סינתטי ומשחקים בגינת שעשועים עם משטח גומי. איך תאפשרו לתינוק תנועה חופשית ונכונה, שתתרום להתפתחות פסיכומוטורית תקינה בינקות? במאמר זה נעסוק בתינוקות ותנועה ונבחן מהי הפעילות המומלצת עד גיל שנה.
מהי פסיכומוטוריקה?
המושג פסיכומוטוריקה מתייחס ליחסי הגומלין בין תהליכי בקרה מוטורית ונפשית, הכוללים רכיבים תחושתיים, קוגניטיביים (שכליים-חשיבתיים) ורגשיים. על פי הגישה הפסיכומוטורית, התנועה היא פעולה כל כך מורכבת - עד שהיא כוללת בתוכה, מעבר למערכות הפיזיולוגיות של הגוף, גם תחושות ומחשבות.
מכאן עולה הקשר בין תהליכים הכרתיים ורגשיים לבין הביצועים המוטוריים של ילדים; ובהמשך - גם של מבוגרים. הקשר דו כיווני והדדי: המוטוריקה משפיעה על החשיבה; הרגשות והחשיבה משפיעים על התנועה.
התפתחות תקינה ובד בבד התפתחות נכונה של התנועה - משפיעה מאוד על התפתחות המוח. צילום: שאטרסטוק
מהי ההשפעה של בעיות מוטוריות על התפתחות החשיבה אצל תינוקות?
מחקרים הראו לאורך השנים כי לתינוקות שגדלו בסביבה שפחות עודדה תנועה או לתינוקות אשר נולדו עם בעיות מוטוריות, יש סגנון חשיבה אחר והסתכלות אחרת. כך, למשל, בפן המתמטי - שידוע כמשקף הבנה והתנסות מרחבית.
לאורך האבולוציה, תנועת תינוקות והמרחב בו התנהלו התינוקות, היתה למעשה שיקוף של התנאים הפיסיים: תנאי מגורים, אקלים וסביבה. כך, למשל: יש מדינות בהן ילדים שוהים פרקי זמן ארוכים במנשא על גב האימהות, העובדות שעות ארוכות; במקומות אחרים, ילדים שוהים פרקי זמן ארוכים בחללים סגורים, על רקע תנאי אקלים קיצוניים ועונות קור ארוכות.
מה בנוגע להשפעת התנאים המודרניים על התפתחות המוטוריקה של ילדים?
כיום, בעולם המודרני, לכאורה הילדים מושפעים פחות מן התנאים הסביבתיים הטבעיים.
הם מושפעים מתנאי סביבה יזומים, מעשה ידי אדם: כיום ילדים זוחלים על רצפות פרקט או דשא סינתטי; מטפסים על מדרגות שיש או אריחים; משחקים בגני שעשועים, עם משטחי גומי ייעודיים ובולמי זעזועים; ומשתמשים במתקנים המותאמים על פי מידותיהם.
תנאים אלה, מעשי ידי אדם, הופכים את הסביבה בה גדלים הילדים לסביבה סטרילית וכמעט וירטואלית. לאור כל אלה, אין להתפלא כי בהמשך - אם הילדים בוחרים להיות ספורטאים - הם פגיעים ונפצעים יותר.
כמה מהפעוטות כיום באמת חווים תנועה חופשית, מתנסים בטיפוס במדרגות, בזחילה על מרקמים שונים, ולומדים בעצמם לפתח תפיסת מרחק, עומק ומרחב? אם אין מספיק חשיפה למרקמים שונים, כיצד יוכלו הילדים בהמשך להתמודד עם שונות ושינויים?
אם כך, איך נבצע "אימון" תינוקות הלכה למעשה?
נציין, בנימה מוקצנת וצינית כמובן - שכבר עם יציאת האם מחדר הלידה עם התינוק, היא יכולה לרכוש עבורו מנוי לחדר הכושר הקרוב...
עם זאת, הלכה למעשה, תינוקות מתחילים לזוז במרחב כבר מגיל צעיר ביותר; לעלות על מכשולים תוך מספר חודשים; לטפס על מדרגות (אימון כוח - חשוב מעין כמוהו בפני עצמו) ועוד. תינוקות - ובהמשך ילדים - אוהבים תנועה ונהנים מתנועה!
לכן, חשוב כבר בגיל הכי צעיר, לאפשר לתינוקות להתנסות בתנועה. אין לתחום אותם מרבית שעות היממה בעגלת תינוק, מנשאים, מיטות, ערסלים, כסאות אופניים וכו'. יש להיזהר מהתחלה של אורח חיים יושבני העלול להוביל לבעיית השמנה כבר מגיל צעיר.
האם אין חשש מפציעות?
אכן, חשוב לוודא כי גירויים פיזיולוגיים שונים יהיו בהלימה לגיל התינוק; ובהמשך - בהלימה לגיל של הילד/המתבגר. זאת, מכיוון שגירויים שאינם מותאמים להתפתחות - בלתי מומלצים; ואף עלולים להיות כרוכים בבעיות מסוגים שונים ופציעות.
לעיתים, הפציעות מתרחשות דווקא בעקבות כוונה טובה של ההורים, לעודד פעילות ברמה גבוהה לתינוקות - ללא הלימה והתאמה לגיל הפיזיולוגי והגיל הכרונולוגי של התינוק. כך, השכר עלול לצאת בהפסד.
לדוגמה: עידוד הליכה לתינוק - עוד טרם הגיע לתקופה המתאימה לכך; מעבר מכשולים או טיפוס במדרגות; ולעיתים, בהמשך - לאפשר לילד בן 5 לבצע אימוני סיבולת ארוכים (למרבה הצער - גם זה קורה!). ככל הנראה, הנזק יהיה גדול מהתועלת.
אם כך, מהי הפעילות שיש לעודד כדי לאפשר התפתחות תקינה?
התפתחות תקינה ובד בבד התפתחות נכונה של התנועה - משפיעה מאוד על התפתחות המוח (לרבות הקשרים בין התאים). יש לכך חשיבות גדולה מאוד. מבנה המוח משתנה מהלידה ואילך. שינוי המוח ומערכות הגוף השונות חשוב מאוד להתפתחות.
לכן, חקר המרחב, האביזרים השונים, משטחים מסוגים שונים, סביבות שונות (יבשה, בריכה, ים וכו') - חשובים מאוד להתפתחות באופן כללי.
חקר המרחב, למשל, סביבות שונות (יבשה, בריכה, ים וכו') - חשובים מאוד להתפתחות באופן כללי. צילום: שאטרסטוק
בטבלה הבאה, ניתן לראות את ההמלצות לתנועה ותזוזה במרחב של תינוקות, מהלידה ועד גיל שנה. זאת, תוך תשומת לב לסוג הפעילות המתאים לגיל.
גיל הילד | המאפיין וסוג הפעילות המתאים |
0-3 חודשים | גיל חשוב מאוד, בו התינוק מכיר בהדרגתיות את החיים מחוץ לחממה - הרחם של אמא שלו. הוא לומד דברים חדשים מדי יום, שפת תקשורת מקובלת, אנשים מוכרים שעמם הוא בקשר יומיומי; ואנשים שאינו רואה על בסיס קבוע. הוא חווה תקשורת מסוגים שונים (עם כל אחד זו תקשורת מסוג שונה, למעשה) וכו'. בנוסף, הוא חווה כבר בגיל זה התמודדות עם כוח המשיכה, עמו יתמודד כל החיים, במיוחד כשיעבור ללכת על 2... כלומר: מדובר בשינוי דרמטי מבחינת מעורבות של מערכות שלד-שריר; שרירים מייצבים ותנועתיים שצריכים לפעול רבות; שיווי המשקל שמשתנה; רמת הקואורדינציה ושיווי המשקל שיש בהם צורך ועוד. |
3-6 חודשים | נציין שהחל מגיל 4 חודשים, ניתן להפעיל את התינוק כך שישכב על הבטן, יביא את רגליו לבית החזה, יישא משקל על יד אחת לסירוגין, יאחז בצעצוע שנוח לו לאחוז, יקרב את הצעצוע לפיו וכו'. חשוב שייעשה בהמשך מעבר בין צדדים; וכן אחיזה בצעצועים מסוגים שונים. כמו כן, מבחינים ביכולת טובה יותר לאחוז ולשאת משקל. |
6-9 חודשים | התקדמות קדימה ואחורה לסירוגין, לפי יכולת התינוק, מעבר משקל קדימה ואחורה; תזוזה במרחב באופן כללי. כבר מגיל 7-8 חודשים, הוצאת פריטים מקופסאות והכנסתם פנימה (אך לא להפריז ברמת הגירויים ומספרם), ישיבה עצמאית (שמהווה בעצמה חיזוק שרירים - בעיקר מייצבים), גלגול ממקום למקום ועוד. כמו כן, תשומת לב ללבוש נוח, כך שיהיה גם מגע עם כפות הרגליים. בגילאים אלה, מדובר בעושר תנועתי (יחסי). גלגול כדורים, כניסה לאוהל ויציאה ממנו, הכנסה והוצאה של דברי פאזל שונים, הכנסת טבעות ועוד. גן שעשועים יהיה מצוין בגיל זה, לרבות נדנדה מתאימה, טיפוס על מדרגה הפוך - מלמטה למעלה, עם עזרת אחד ההורים; מחיאת כפיים בצורות שונות; תנועות עם הראש, תוך חיקוי של ההורים במצבים שונים ועוד. חשוב לגוון במשימות השונות; ולהביא לגירוי של מערכות הגוף השונות. |
9-12 חודשים | ישיבה עצמאית של התינוק הכרחית בגיל זה. בנוסף, שינוי מצבי גוף שונים במרחב, טיפוס במדרגות (כמובן, עם השגחה), זחילת 6 מהירה, עמידה עם תמיכה ואפילו לזמן קצר בלי תמיכה. חשוב לשים צעצועים במקומות שונים, כדי שהתינוק יעמוד ויתאמץ - להגיע אליהם. זאת גם בגבהים שונים ושינוי מצב הגוף, בהתאם לכך. בנוסף, הצבעה על חפצים שונים ועוד. |
לסיכום: חשוב שילדים יהיו פעילים בכל מעגלי החיים. הרצון לנוע, לשחק ולהיות פעיל הינו ב-DNA של הילד. חשוב לעודד זאת כבר מינקות, לפני שיהפוך ל"בטטת כורסה" ו"אלוף דיגיטל" (מחשבים, טלפונים חכמים, טלוויזיה וכו'). זאת, כמובן, בהתאמה לגיל הילד והבגרות הפסיכולוגית שניחן בה.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק בתחומי פעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ-30 שנה.
דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה; ופסיכולוגית ספורט.