כאבים בקיום יחסים: מהפכת הבוטוקס

כ- 10-20% מהנשים סובלות מכאבים בעת יחסי מין. הכאב בקיום יחסים מחולק לשניים: כאב עמוק וכאב שטחי.

בשני המקרים הללו הכאבים יכולים להיות חלק מרצף של תלונות ובעיות של כאב כרוני, או לחילופין להופיע בעת האקט המיני בלבד. נשים הסובלות מכאבים אלו, בין אם הם מוגבלים לאקט המיני ובין אם הם כרוניים, מדווחות על פגיעה במערכת היחסים הזוגית עד כדי קושי תפקודי, המלווה בפגיעה משמעותית באיכות החיים.

מהם ההבדלים בין כאבים שטחיים לבין כאבים עמוקים בקיום יחסי מין?

כאבים שטחיים בפתח הנרתיק נקראים  וולבודיניה. אחת הסיבות לכך היא ווסטיבוליטיס – בעיה מולדת שביטויה היא רגישות יתר עורית. וולבודיניה יכולה להגרם גם כתוצאה מזיהומים מקומיים, היצרות של מפתח הנרתיק ושינויים אנטומיים, היצטלקות לא תקינה של חתך או קרע במהלך הלידה, כיווץ לא רצוני (ספאזם) של השרירים המקיפים את מפתח הנרתיק ועוד.

לעומת זאת, כאבים בקיום יחסים עמוקים, הנקראים גם  דיספרוניה עמוקה, שייכים לקטגוריה של כאבי אגן כרוניים. במקרה הזה, המיקום של הכאב הוא בעומק הנרתיק. הסיבות לכך הן שונות ומגוונות וכוללות בין היתר זיהום אגני, אנדומטריוזיס וספאזם של שרירי רצפת האגן.

היתנזרות ממצבים אינטימיים עם בן הזוג. צילום:שאטרסטוק

כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי הנשים שסובלות מכך?

הקושי להנות מיחסי מין מביא נשים רבות להמנעות כמעט מוחלטת/היתנזרות ממצבים אינטימיים עם בן הזוג, דבר המביא לפגיעה בקשר הזוגי ומזיק לדימוי העצמי של האישה. כאשר הכאבים הם כרוניים, מדובר בסבל יומיומי ובלתי מרפה המשפיע בצורה קשה על איכות חייה, עד כדי נכות. נשים רבות הסובלות מכאבים כרוניים נזקקות לטיפול נוגד כאב על בסיס יומיומי.

מה היו אפשרויות הטיפול עד כה בישראל?

בשני המצבים הגישה הרווחת כיום היא של טיפול "רב שכבתי".

במקרה של כאבים שטחיים או  וולבודיניה, לכל מטופלת מותאמת תוכנית טיפולים אישית, הכוללת מספר אמצעים טיפוליים. הקו הראשון של הטיפול הינו טיפול שמרני, שעשוי לכלול טיפול פסיכולוגי - התנהגותי; טיפול בעזרת תכשירים מקומיים ומשחות; טיפול תרופתי; טיפול זוגי ו/או פיזיותרפיה של רצפת האגן.

במקרים בהם הטיפול השמרני נכשל - ולא נרשם כל שינוי בתחושות של המטופלת - נהוג לעבור לקו הטיפול השני, שהיה עד כה טיפול כירורגי. מה שהיו מציעים זה טיפול פולשני ניתוחי, המכונה "וסטיבולקטומיה" (Vestibulectomy) - ניתוח להסרת מבוא הנרתיק. במהלך ניתוח וסטיבולקוטמיה, כורתים חלק מהדופן התחתונה של הנרתיק, המכילה גם רקמה עצבית. מדובר בניתוח לא פשוט, המחייב החלמה ושיקום לא פשוטים וכרוך גם בפגיעה בלתי הפיכה בעצבוב/פגיעה תחושתית בלתי הפיכה- עובדה שגורמת לנשים רבות להתחרט בדיעבד על ביצוע הניתוח.

כאשר מדובר בכאבים עמוקים או דיספרוניה עמוקה, הבירור והאיבחון של הגורם לכאבים דורשים פעמים רבות ביצוע ניתוח – לפרוסקופיה. גם לאחר שנשללו גורמים שונים לכאבים העמוקים שניתן לטפל בהם במהלך הניתוח, הרי שהטיפולים השמרניים והתרופתיים שהוצעו  עד כה לציבור הנשים הסובלות בישראל הראו הצלחה מוגבלת מאוד.

האישה חוזרת לחוות הנאה מקיום יחסי המין. צילום:שאטרסטוק

מה כולל הטיפול החדשני בבוטוקס?

הטיפול בבוטוקס מיועד לקבוצת הנשים שסובלות מוולבודיניה או דיספרוניה עמוקה הנובעים עקב ספזם של שרירי רצפת האגן, אשר לא חוו שיפור לאחר טיפול בפיזיוטרפיה של רצפת האגן. הזרקת הבוטוקס גורמת להרפיית השרירים של רצפת האגן, הן השטחיים והן העמוקים, זאת מבלי לפגוע ביכולת להגיע לאורגזמה. אפקט זה, של הרפיית שרירי האגן נמשך מספר חודשים/עד כחצי שנה. במשך תקופה זו האישה חוזרת לחוות הנאה מקיום יחסי המין, ופועל יוצא מכך מצליחה להשתחרר ממעגל הכאב. רבות מהנשים לא נזקקות להזרקה נוספת. אחדות מהן נזקקות לטיפול או שניים נוספים, בחלוף 3-6 חודשים.

מה כולל הטיפול בבוטוקס נגד כאבי אגן?

הפעולה מתבצעת כאשר המטופלת מצויה תחת טשטוש עמוק (סדציה) - וזאת על מנת למנוע ממנה כאב וחוסר נוחות. במהלך הטיפול, מוזרק הבוטוקס לאזורי המטרה, בהתאם למיקום הנקודות ה"רגישות" ומיקום השרירים המכווצים. הטיפול נמשך פחות מחצי שעה - ובסיומו מועברת המטופלת להתאוששות ומשוחררת הביתה כבר ביום הטיפול (אין צורך במעקב או אשפוז).

בנסיבות ספציפיות של  וולבודיניה, בהתאם למיקום נקודות הכאב, ניתן לבצע את הפעולה במרפאה, ללא צורך בטשטוש. במקרה כזה, כשעה טרם הפעולה המטופלת מתבקשת למרוח משחה מאלחשת, אשר גורמת להרדמה מקומית של האיזור בו תבוצע ההזרקה המקומית.

מהם היתרונות של הטיפול בבוטוקס לכאבים בקיום יחסי מין?

יעילות: הטיפול בוצע בחו"ל בקרב נשים רבות, שהצליחו - בזכות הטיפול - להיפטר מהכאבים. מדובר בהישג מבורך ומשמעותי.

טיפול לא פולשני: היתרון העיקרי והבולט של הטיפול החדשני  טמון ביכולתו להחליף את הטיפול הכירורגי ("וסטיבולקטומיה" /Vestibulectomy), הטראומטי, שהיה המוצא האחרון של הרבה נשים.

הטיפול איננו פוגם בהנאה המינית: הבוטוקס מביא למניעת כאב מבלי לפגוע בסיבי העצב המוליכים את תחושת ההנאה מקיום יחסי המין. לכן, היכולת להגיע לאורגזמה לא נפגעת.

בטיחות: הטיפול כמעט איננו כרוך בסיכונים; הטיפול עשוי - בסבירות נמוכה ביותר - לגרום תופעות לוואי בלתי רצויות ומינוריות.

עקב הטיפול, קיים סיכוי נמוך לסיבוכים נדירים - ובהם: דימום מקומי או המטומה; פגיעה קצרת טווח והפיכה בשליטה על סוגרים; פיתוח רגישות לבוטוקס - בטיפול חוזר. כאמור, סיבוכים אלה אינם משמעותיים - ונחשבים לסיבוכים נדירים. הדברים אמורים בוודאי בהשוואה לסיבוכים ותופעות הלוואי האפשריים עקב הטיפול הכירורגי (המחייב, כאמור, תקופת שיקום ממושכת וקשה).

האם ה"בוטוקס" בו מדובר הוא אותו בוטוקס, המשמש בתחום הרפואה הפלסטית-אסתטית?

אכן, מדובר באותו בוטוקס. זהו חומר המצוי בשימוש נרחב כבר שנים רבות, בתחומים שונים ומגוונים של רפואה: פלסטיקה, נוירולוגיה (הזרקת בוטוקס, לשם טיפול בהפרעות נוירולוגיות שונות, לאחר שבץ מוחי או שיתוק מוחין) ואורולוגיה (טיפול בהפרעות בתפקוד שלפוחית השתן, עקב פעילות לא תקינה של שרירי רצפת האגן).

למי מתאים הטיפול בבוטוקס נגד כאבי אגן?

הטיפול מתאים לכל מי שאובחנה כסובלת מוולבודיניה או דיספרוניה עמוקה, הנובעים מ"ספזם" (כיווץ יתר) של שרירי רצפת האגן - וטיפול שמרני לא הועיל לפתרון הבעיה. כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו ולהכריע האם המטופלת מתאימה לביצוע הטיפול.

למי הטיפול בבוטוקס אינו מתאים?

ישנן נשים שאינן יכולות לעבור את הטיפול - ובהן: נשים הסובלות מרגישות ידועה לבוטוקס; נשים הסובלות מזיהום באזור המיועד להזרקה; נשים הסובלות מהפרעות נוירומוסקולריות ידועות (מיאסטניה גרביס, סינדרום למברט-איטון); נשים הסובלות מהפרעות בשליטה על סוגר השתן או הצואה; וכן נשים הרות או כאלה העוברות טיפולי פריון.

לסיכום: השימוש בבוטוקס - במקרה של כאבים שטחיים או עמוקים בעת קיום יחסים, עקב ספזם של שרירי האגן - יכול לסייע משמעותית ולשפר את איכות חייהן של המטופלות, מבלי לחשוף אותן לסיכונים או תופעות לוואי משמעותיים.

ד"ר זיו צפריר וד"ר ליאורה אברמוב הם מומחים למיילדות וגניקולוגיה המתמחים בטיפול בכאב אגן כרוני והפרעות בתפקוד המיני, ופועלים כצוות במרפאת "עלמא".