צניחת רחם: טיפולים חדשניים

צניחת איברי האגן (ידועה בכינוי: "צניחת רחם") היא בעיה שנוצרת ברוב המקרים בגיל מבוגר יחסית. במהלך השנים, נפוצו מיתוסים שונים בנוגע לבעיה - שאינם קשורים למציאות; ואינם לוקחים בחשבון את הסיבות הגורמות לבעיה.

מעבר לכך: בגלל אופי הבעיה ואי הנוחות שצניחת איברי האגן גורמת - חלק מהנשים מתקשות לטפל בה. נשים אלה סבורות כי אין פתרון טיפולי - מלבד ניתוח (בשעה שדווקא יש טיפולים יעילים ומצוינים לצניחת איברי האגן).

מהי צניחת איברי האגן?

כאמור, צניחת איברי האגן מכונה גם "צניחת רחם", בגלל האיבר המרכזי בו מורגשת הצניחה. עם זאת, מלבד הרחם - צונחים גם שלפוחית השתן, החלחולת והמעי.

מדובר בצניחה של האיברים דרך דופן הנרתיק, עד כדי בליטתם החוצה - כך שממש ניתן להרגיש את הבליטה. הצניחה מתרחשת רק בקרב נשים שעברו לידה רגילה (בדרך כלל יותר מלידה אחת) - בגלל היחלשות רקמת החיבור, לאחר המאמץ והמתיחה של הלידה.

הבעיה אמנם אינה מסוכנת - אבל בהחלט גורמת להפרעות בתפקוד, אי נוחות והפרעה אסתטית - עד כדי הטרדה של ממש, ירידה באיכות החיים והפסקת פעילות (בגלל אי הנוחות והמראה הבלתי אסתטי).

רחם האישה. צניחת איברי האגן מכונה גם "צניחת רחם", בגלל האיבר המרכזי בו מורגשת הצניחה. צילום: שאטרסטוק

מי נמצאת ב"קבוצת סיכון" ללקות בצניחת איברי האגן?

בדרך כלל, צניחת איברי האגן מתרחשת רק סביב גיל המעבר (עם השינויים בגוף האישה) ורק לנשים שילדו בלידה טבעית (ולא בניתוח קיסרי); בד"כ, הבעיה מתרחשת בקרב נשים שילדו יותר מפעם אחת.

כ-30% מהנשים שילדו בלידות רגילות יגיעו למצב דלדול ורפיון (לפעמים - כלל מבלי לדעת שהן סובלות מכך). חלק קטן מהנשים (כ-3%) יזדקקו לניתוח. בדרך כלל, נשים סביב גיל 50 מגיעות לניתוח (או לטיפול בטכניקה חדשנית, בנוגע אליה נרחיב בהמשך).

מה מחמיר את התופעה?

לאחר גיל המעבר, נפסקת הפרשת ההורמונים ומואצת היחלשות רקמת החיבור. החלשות זו מתווספת לטראומת הלידות - ומחמירה את הבעיה. קיים קשר בין מספר הלידות, הגיל והמשקל - לחומרת התופעה. משקל גבוה יוצר לחצים גבוהים על רצפת האגן (אם כי יש חריגים). קשיים בלידה מוסיפים אף הם לכל האמור לעיל.

הבעיה מוחמרת בעקבות שיעול כרוני כמו בעישון כבד או עצירות כרונית. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הבעיה אינה נגרמת בעקבות מאמץ גופני מוגבר או ספורט מאומץ (עם זאת, במקרה שהבעיה כבר קיימת - המאמץ הכרוך בנשיאת משאות כבדים אכן מחמיר את המצב).

מדוע מתרחשת צניחת רחם בעקבות הלידה?

במהלך הלידה הרגילה, יש מתיחה גדולה של רקמות החיבור ברצפת האגן - והן חוזרות אט אט לקדמותן. בדרך כלל, שרירי רצפת האגן ורקמת החיבור חוזרים רק ל-80% מהמצב שלפני הלידה.

הרקמה שנקרעה אינה "חוזרת לעצמה" לעולם. לכן, הרקמה הולכת ומתדלדלת עם הלידות והשנים. עם הזמן, הרקמה כבר אינה מחזיקה את האיברים באגן סביבה - והם "נופלים" דרכה. כאמור, בקרב חלק מהנשים - הבעיה בולטת מחוץ לנרתיק.

כיצד מאבחנים צניחה באיברי האגן?

קיימות מספר דרכים לאבחן את הבעיה. נשים הסובלות מהבעיה אינן יודעות על כך בכל המקרים (אם הן אינן רואות את הבעיה באופן פיזי). רופאי נשים יכולים לאבחן את הבעיה כאשר האשה באה לבדיקה השנתית. כמובן, אם האשה מרגישה לחץ ואי נוחות - היא יכולה לפנות ביוזמתה (ללא קשר לבדיקה השנתית).

נשים שהצניחה בגופן הגיעה לדרגת בלט בלתי אסתטי מחוץ לפתח הנרתיק, מבינות כי יש בעיה - וניגשות לאבחון אצל רופא נשים. כמו כן, נשים חרדיות שרגילות לבדוק את עצמן (לצורך הטבילה במקווה) - עשויות לגלות את הבעיה מוקדם יותר מנשים אחרות.

חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי לעזור לחלק מהנשים. צילום: שאטרסטוק

מהם הטיפולים המוצעים כיום לצניחת איברי האגן?

• פיזיותרפיה - חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי לעזור לחלק מהנשים, אך לא בהצלחה מלאה (משום שהבעיה נעוצה ברקמת החיבור - ולא בשרירים עצמם). כך, הפתרון טמון בתיקון הרקמה.
• שחזור רקמת החיבור על ידי תפירה - לרוב, השימוש בתפרים נחשב דרך שמרנית וישנה. התוצאות בדרך זו פחות טובות מטכניקות חדשות. התפרים עשויים מחומרים שנספגים. לאחר הספיגה, נוצרת רקמה צלקתית האמורה להחזיק בהמשך את האיברים. בגלל חולשת התפרים, יש סיכוי שגם האיחוי ייחלש - וכך הצניחה תתרחש שוב.
• שתלים סינתטיים - מדובר בטיפול שיש בו סיכון מסוים. מדובר בניתוח בהרדמה אזורית, שנמשך 30-45 דקות. לאחר הניתוח, יש להישאר לילה באשפוז (חזרה הביתה - ביום למחרת). לאחר הניתוח, ניתן לחזור לשגרה בזהירות. הניתוח מוגבל לנשים שאין להן תחלואת רקע (המונעת ניתוחים בגלל הסיכון). הניתוח מתבצע על ידי השתלת שתל מרשת ניילון (מהסוג שמשתמשים בו גם לתיקון בקעים בבטן). השתל מבצע פעולה דומה - בנרתיק. הטיפול נמצא בסל הבריאות ומיושם כבר 15 שנה. נשים אכן מעדיפות טיפול זה. עם זאת, בעקבות מורכבותו - הטיפול כרוך בסיבוכים באחוזים בודדים (למשל: חשיפה של הרשת לנרתיק או כאב באגן). במקרים אלה, יש לחזור על הניתוח - ולהוציא את הרשת.

לסיכום: טיפולים חדשניים בצניחת איברי האגן מעניקים לנשים תקווה - לחזור לשגרת חיים נוחה, מבלי לסבול מבעיה אסתטית ותפקודית. אל תניחו לצניחת רחם להפריע לכן ליהנות מחיים פעילים.

ד"ר גיל לוי הוא אורו-גינקולוג, מנהל יחידה לרפואת רצפת האגן בבית החולים אסותא באשדוד; מנהל המרכז לאורוגינקולוגיה ורפואת רצפת האגן ברמת החייל, תל אביב

סייעה בהכנת הכתבה: איילת מיטש, כתבת zap doctors.