הרדמה: חוות דעת משפטית של מומחה
עברתם ניתוח, ההרדמה השתבשה - ונגרם לכם נזק? ייתכן מאוד שאתם זכאים לפיצוי! שימו לב: כדי לקבל פיצוי, יש צורך בחוות דעת רפואית משפטית של מרדים מומחה ומנוסה
כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית או נזקי גוף, בעקבות התנהלות רשלנית של רופא מרדים, יש צורך לקבל חוות דעת רפואית, שתעריך מהם הנזקים שנגרמו. מי מוסמך לערוך חוות דעת רפואית משפטית? האם חוות דעת רפואית רלוונטית רק בזמן הניתוח? על שאלות אלה ועוד, נשיב במאמר זה, תוך התמקדות בתחום הרשלנות הרפואית של רופאים מרדימים, במהלך ניתוח.
מהי חוות דעת רפואית משפטית? מי נותן חוות דעת?
חוות דעת רפואית משפטית נערכת על ידי רופא מומחה ומוגשת במקרים בהם מדובר בתביעות לפיצויים, בגין פגיעות גופניות או מחלות - נגד הגורם שגרם לנזקי הגוף, המוסד לביטוח לאומי וחברות ביטוח פרטיות. מדובר במסמך מקיף, המציג את נסיבות המקרה והשלכותיהן על ידי המומחה הרפואי; ומעריך את שיעור הנזק שנגרם.
מדוע נוכחות הרופא המרדים במהלך הניתוח כה חיונית?
תפקיד הרופא המרדים משמעותי ביותר. בהתאם לשמו - תפקידו להרדים/לאלחש/לערפל את המטופל, לפני פרוצדורה רפואית כלשהי (בדיקה, ניתוח וכו'), כדי שהמטופל ירפה את גופו ולא יחוש בכאבים. כך, ניתן לבצע בהצלחה את ההליך הרפואי.
התנהלות הרופא המרדים נבחנת בשאלה האם היתה רשלנות. צילום: שאטרסטוק
על פי רוב, הרופא המרדים נפגש עם המטופל לפני ביצוע ההרדמה, עורך לו בדיקות ומתשאל אותו על עברו הרפואי. בהתאם לתשובות, הרופא מתאים למטופל את ההרדמה המתאימה ביותר. התנהלות הרופא המרדים נבחנת בשאלה האם היתה רשלנות במהלך הניתוח, לפני הניתוח (בהכנה לניתוח) או בשלב ההתאוששות לאחר הניתוח.
מהן ההרדמות הנפוצות בבתי החולים?
ישנם סוגים שונים של הרדמות: הרדמה מקומית, שבדרך כלל נעשית על ידי הרופא שמבצע את ההליך הרפואי, ללא רופא מרדים (טיפול שיניים וכו'); הרדמה אזורית (אלחוש אזור מסוים בגוף) והרדמה כללית. בהרדמה כללית, המרדים נשאר עם המטופל לאורך כל ההליך הרפואי -ואמון על ויסות תרופות ההרדמה, בהתאם למצב המטופל. תפקיד המרדים לעקוב אחר מצבו הפיזיולוגי של המטופל. עליו להגיב במהירות מספקת, אםהמטופל נכנס למצוקה כלשהי, הקשורה להרדמה.
מהי הרשלנות הנבחנת במסגרת חוות דעת רפואית?
אם היתה רשלנות של הרופא המרדים, שגרמה נזק למטופל - יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית, נגד המוסד הרפואי. כמו כל תביעת רשלנות רפואית, המשתייכת לתחום דיני הנזיקין, על הטוען לרשלנות רפואיתלהוכיח קיום שלושה תנאים: 1. רשלנות מצד הרופא המרדים (הכוונה היא לסטייה מרמת זהירות הנדרשת מ"הרופא הסביר"); 2. נזק שנגרם למטופל; 3. הוכחת הקשר הסיבתי, בין הרשלנות של הרופא המרדים לבין הנזק שנגרם.
בחוות דעת של מומחה, יש להצביע על שלושת התנאים אלה - ולהציג כיצד התקיימו במהלך הניתוח. לכן, נדרשת תשומת לב יתרה, בבחירת מומחה למתן חוות דעת. על המומחה להיות רופא מרדים, שעסק בעבר בתחוםההרדמה; עליו להיות מנוסה, בעל ותק רב שנים ובעל ניסיון רב שנים, במתן חוות דעת רפואיות. בנוסף, הרופא המרדים אחראי בראש וראשונה על בטיחות המנותח. מוטלת עליו ההתמודדות המיידית עם מצבי חירום, המתרחשים בזמן הניתוח או מיד לאחר הניתוח (כמו, למשל: תסמונת חזה אוויר).
סוגים שונים של הרדמות. צילום: שאטרסטוק
מהם הסיבוכים האפשריים, בהם ניתן להבחין בהרדמות שונות?
כפי שאמרנו, סוגי ההרדמות הינם: מקומית, אזורית וכללית. לעתים, ייתכן שילוב סוגי הרדמה שונים, כגון: הרדמה כללית עם אזורית; אזורית עם מקומית; או שילוב של שתי הרדמות אזוריות (הרדמה אפידורלית וספינלית).
הרדמה אזורית: מתבצעת על ידי הזרקת חומרים נרקוטיים אל עצבים או סביבם. גורמת לאלחוש של אזור מסוים בגוף. להרדמה אזורית עשויות להיות תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים: תחושת אי-נוחות, לחץ, אי-תחושה,הגבלה בתנועה ושיתוקים חולפים באזור ההזרקה, זיהום מקומי, התפתחות מורסה, כאבי גב, כאבי ראש חדים או ממושכים; במקרים נדירים - פגיעה קבועה בגפיים ובכיס השתן.
הרדמה כללית: בהרדמה זו, מתבצע הליך של אובדן הכרה הדרגתי למטופל. הרדמה זו מתבצעת על ידי הזרקת חומרים נרקוטיים למערכת הדם, או החדרת גזי הרדמה למערכת הנשימה, בעזרת קנה נשימה ו/או מסכה.פעולה זו גורמת לירידה ברמת ההכרה, הרפיית השרירים והורדת תחושת הכאב. להרדמה הכללית עלולות להיות תופעות לוואי וסיבוכים: כאבי גרון, אי-נוחות בבליעה, בחילות והקאות, נזק לשיניים ולקנה הנשימה (כתוצאה מהחדרת המכשור הנחוץ להרדמה), תגובה אלרגית חריפה, תסמונת החום הממאיר, הפרעות בתפקודי מערכות חיוניים ובמקרים נדירים אף מוות.
לסיכום: תביעות רשלנות רפואית בתחום ההרדמה מצריכות הצטיידות בחוות דעת רפואית של רופא מרדים מומחה, אשר יפרט בחוות דעתו מה היתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה. חוות הדעת תקפהלאירועים רשלניים שהתקיימו בזמן הניתוח; בהכנה לניתוח; ולאחר הניתוח, בשלב ההתאוששות.
ד"ר מיכאל סברדלוב הוא רופא מרדים מומחה, הנותן חוות דעת רפואיות מזה שנים רבות.
סייע בהכנת הכתבה: רועי אלפסי, כתב zap doctors.