דיסלקציה: מה קורה עם הקריאה?

דיסלקציה היא אחת מלקויות הלמידה הנפוצות, המקשות על הילד ללמוד ולרכוש ידע, יחסית לבני גילו. מדובר על לקות בקריאה, הקשורה בהפרעה התפתחותית מולדת, שמקורה כנראה בקשרים בין חלקי המוח השונים הקשורים לעיבוד המידע.

מה מקור המילה דיסלקציה?

מקור המילה דיסלקציה (Dyslexia) הוא מיוונית (dys - קשה; lexis - מילה). בתעתיק עברי, האיות המדויק הוא "דיסלקסיה" - אך האיות "דיסלקציה" מקובל ונפוץ הרבה יותר. בעברית, דיסלקציה נקראת "הפרעת קריאה".

האם כל קושי בקריאה נחשב דיסלקציה?

חשוב לציין כי לא כל קושי בקריאה נחשב לדיסלקציה. ילדים עלולים לחוות קשיים בקריאה, שמקורם בסיבות שונות אחרות, כגון: בעיה פיזית (לקות ראייה או לקות שמיעה); בעיה נפשית או סביבתית; הפרעה רפואית אחרת (כולל הפרעת קשב) ועוד. עם זאת, גם ילדים הסובלים מקושי בקריאה בשל הסיבות הללו, זקוקים לסיוע (גם אם הם אינם מתמודדים עם דיסלקציה).

ההערכות המקובלות כיום בעולם הן שכ-10% מהאוכלוסייה סובלים מלקויות למידה. צילום: שאטרסטוק

מתי קושי בקריאה נחשב דיסלקציה?

אדם מוגדר עם דיסלקציה כאשר הוא מתמודד עם קושי משמעותי בקריאה, אשר אינו מוסבר על ידי בעיה אחרת, נמשך לאורך זמן ואינו חולף. הקושי בהחלט עשוי להשתפר עם טיפול מתאים.

ההערכות המקובלות כיום בעולם הן שכ-10% מהאוכלוסייה סובלים מלקויות למידה. כאמור, דיסלקציה היא אחת מלקויות הלמידה הנפוצות.

מהו הגורם לדיסלקציה?

בדומה ליתר לקויות הלמידה, הגורם לדיסלקציה אינו ידוע. עם זאת, ההערכה היא כי מדובר בבעיה בתפקוד נוירולוגי מרכזי. כמו כן, ידוע כי קיים מרכיב גנטי, כך שבמשפחה בה ילד אחד מתמודד עם דיסלקציה, ייתכן כי גם בני משפחה אחרים מתמודדים עם לקות למידה זו.

מהן ההשלכות של קושי בקריאה על הסתגלות הילד למסגרת בית הספר?

הורים צריכים להיות ערים לכך שילד המתקשה ברכישת הקריאה, מתמודד מול מצב לא פשוט, בהשוואה לבני גילו אשר אינם מתקשים. כתוצאה מכך, הוא עלול לחוות קשיים בהיבט הרגשי והחברתי, לרבות תחושת תסכול וחוסר מסוגלות עצמית, חוסר ביטחון בקריאה מול קהל ופגיעה בדימוי העצמי.

חשוב להדגיש שקושי בקריאה אשר אינו מטופל עלול להוביל להימנעות ורתיעה מקריאה, דבר אשר עלול להחריף את הקושי.

באיזה שלב נדלקת נורה אדומה ועולה חשד כי הילד מתמודד עם דיסלקציה?

נורה אדומה צריכה להידלק כאשר אחד או יותר מהמצבים הבאים (בהשוואה לבני הגיל), אשר נמשך חצי שנה לפחות, פוגע בהישגי התלמיד; ולא מושג שיפור מספק בעקבות סיוע:

• קושי ברכישה של צלילי האותיות והתנועות (סימני הניקוד).
• קושי בקריאה מבחינת דיוק (הילד שוגה בקריאה גם בקריאת מילים בודדות).
• קצב קריאה איטי מאד ביחס לגיל; ובאופן מצרף, גם כאשר הילד קורא מילים בודדות ("קריאה מצרפת" היא קריאה משובשת, שבה הילד אינו מצליח לקרוא את כל המילה בשלמותה וברציפות, אלא "מפרק" אותה לחלקים קטנים יותר, בדרך כלל להברות. לדוגמה: "ר-אי-תי").
• במקרים רבים הילד נמנע מקריאה בקול בכיתה או מקריאה בכלל ומתעייף מאד בקריאה.

יצוין כי ילדים רבים עלולים לחוות קושי בקריאה בתחילת כיתה א'. עם זאת, אין משמעות הדבר כי הם מתמודדים עם דיסלקציה. יש להיות ערניים ולעקוב האם חל שיפור, בעקבות מתן סיוע. אם לא חל שיפור, יש לפנות לאבחון, לקראת סוף כיתה ב' (לאחר שהייתה לילד הזדמנות לרכוש את יסודות הקריאה).

מה כולל האבחון?

אבחון לקויות למידה - אבחון דידקטי - נערך על ידי מומחים ללקויות למידה, בדרך כלל בעלי תואר שני בתחום; האבחון כולל בעיקר בדיקה של מיומנויות למידה בסיסיות: תפקודי קריאה, תפקודי כתיבה וכן תפקודי שפה בסיסיים.

חלק מהאבחונים יבדקו גם היבטי זיכרון שונים, תפיסה חזותית, תפקודי שפה כלליים והתרשמות מתפקוד גרפו-מוטורי וקשבי. במקרים רבים תתבצע גם הערכה של הבנת הנקרא והבעה בכתב.

חשוב שהאבחון יכלול מדדים אובייקטיביים של השוואה סטטיסטית ויסביר באופן ברור - אם נמצא קושי - מדוע הקושי מספיק משמעותי, כך שהוא מהווה תפקוד בלתי תקין, ביחס לנורמה.

כלומר: האבחון צריך להשתמש בכלים מוכרים ומבוססים; לנסות להימנע ככל שניתן מהערכות כלליות; אם נעשה שימוש בהערכה על בסיס התרשמות, יש לציין זאת.

הטיפול האידיאלי כולל הוראה מתקנת. צילום: שאטרסטוק

באילו כלים ניתן לצייד את הילד הדיסלקטי כדי להקל עליו בלימודים?

בראש ובראשונה, הדרך לסיוע לילד עם דיסלקציה היא באמצעות טיפול.

הטיפול האידיאלי כולל הוראה מתקנת (מותאמת). ישנן מספר שיטות להוראה מתקנת, אך העיקרון צריך להיות הוראה מותאמת ספציפית לקשיי התלמיד ולנקודות החוזק שלו, כדי לתת לו כלים ואסטרטגיות להתמודד עם הקושי ולעקוף אותו.

דרך נוספת לסייע לתלמיד עם דיסלקציה היא מתן התאמות - בדרכי הלמידה או בדרכי היבחנות. התאמות בדרכי למידה כוללות, לדוגמה: הפחתת העומס בטקסטים לקריאה בשיעורי הבית ועלייה הדרגתית, בהתאם לשיפור שהושג; במקרים בהם יש עבודה עצמאית בכיתה, חשוב כי המורה ייתן תשומת לב ויסייע לתלמיד בהקראת השאלות, כדי לוודא כי דייק בקריאתן.

התאמות בדרכי היבחנות עשויות לכלול, למשל: מתן הארכת זמן עבור תלמיד, הקורא בקצב מאוד איטי - לצורך קריאה או לצורך בקרה על טעויותיו; הקראת שאלון הבחינה, במקרים בהם יש קושי חמור בקריאה; התעלמות משגיאות כתיב במקרים מסוימים ועוד.

עם זאת, חשוב מאוד לציין כי התאמות בלמידה ובעיקר התאמות בהיבחנות, מהוות למעשה "קביים" עבור הילד. יש לבחון לאורך זמן האם הילד עדיין זקוק להתאמות, מאחר שייתכן כי לאחר שיפור בתפקוד ניתן להוריד חלק מההתאמות ולהישאר רק עם התאמות בודדות.

ההתאמות אמנם מסייעות לילד, אך השאיפה היא להיגמל מההתאמות או מחלקן באופן הדרגתי, במקביל לפיתוח מיומנויות למידה ושיפור התפקוד בעקבות טיפול.

כמו כן, חשוב לבחון היטב - על פי מדדים ברורים ואובייקטיביים - אילו "קביים" הילד צריך; יש להימנע מהתאמות רבות ללא בקרה, משום שהפסקת ההתאמות בעתיד עלולה לגרום לחשש רב אצל הילד, מאחר שהוא אינו מכיר דרך אחרת.

לפיכך, מעבר להתאמות, חיוני לדאוג לטיפול נכון - להקנות לילד אסטרטגיות למידה; ולעודד אותו, הן לימודית והן רגשית, כדי לשפר את תפקודו.

המטרה של התאמות בדרכי היבחנות אינה להקל (לכן, ההתאמות כבר לא נקראות "הקלות") - אלא להתאים את תנאי הבחינה עבור הקשיים הספציפיים של הילד.

הורים, אספו את כל התיעוד!

אם ילדכם עבר אבחון דידקטי, נשלח להוראה מתקנת וקיבל התאמות בלימודים או בדרכי היבחנות - חשוב מאד שתתעדו את כל המסמכים. כך, בין היתר: דו"ח אבחון, סיכום תכנית הוראה מתקנת, תעודות מבית הספר, אבחון ריפוי בעיסוק וכו'. בעתיד, ייתכן שתזדקקו  למידע.

לסיכום: דיסלקציה היא אחת מלקויות הלמידה הנפוצות ומתבטאת בקשיים משמעותיים בקריאה. ללא טיפול בעזרת הוראה מתקנת מותאמת וקביעת התאמות בדרכי הלימוד וההיבחנות, בהתאם לקושי של הילד - הוא עלול לסבול מקשיי הסתגלות לבית הספר, קשיים חברתיים ורגשיים. כדי לצייד את הילד בכלים שיסייעו לו בלימודים, חשוב לבצע אבחון דידקטי, על ידי מומחה ללקויות למידה.

תמר פייר, בעלת תואר MA באבחון ובטיפול בלקויות למידה, מאבחנת לקויות למידה ומורה להוראה מתקנת.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.