שיני בינה: כך תפעלו בחוכמה

השיניים האחוריות ביותר שיש לכל אדם נקראות השיניים הטוחנות. יש לנו שש טוחנות תחתונות, שלוש מימין ושלוש משמאל; ובאותו אופן, יש לנו שש טוחנות עליונות. שיני בינה הן הטוחנות השלישיות, האחוריות ביותר, אך לא אצל כולנו הן קיימות.

אצל חלק מהאנשים, שיני בינה כלל אינן גדלות. אצל אחרים, הן בוקעות בשלב מסוים בחיים - לרוב בגיל ההתבגרות ומעלה. במקרים מסוימים, גם כאשר הן בוקעות - אין שום בעיה בעקבות בקיעתן.

עם זאת, אצל רוב האנשים, אין לשיני הבינה מקום לבקוע "כמו שצריך". כך, הן נותרות כלואות חלקית או במלואן, או בוקעות במנח בלתי תקין, מה שעלול לגרום לבעיות (כגון: כאבים, נפיחויות, קושי בהיגיינה וזיהומים). בעיות אלה עלולות להצריך עקירה של שיני הבינה.

מה גורם לכאבים בשיני הבינה?

הכאבים המתפתחים סביב שיני הבינה - מקורם בשלושה מצבים.

המצב הראשון: שן בינה עליונה בוקעת החוצה, אך שן הבינה שתחתיה לא בקעה, אלא כלואה בפנים. במצב כזה, שן הבינה העליונה "נושכת" את החניכיים שמכסות את שן הבינה התחתונה. הדבר יוצר טראומה מקומית, המתבטאת בכאבים ובנפיחויות. התופעה קוראת גם כששן הבינה כלואה חלקית: השן העליונה נושכת את החניכיים שמכסות חלקית את השן התחתונה.

המצב השני: זיהומים שמקורם במיקום האחורי הבעייתי של שיני הבינה או באופן בו בקעו שיני הבינה, המקשים על ניקיון ראוי שלהן, באופן שמאפשר הצטברות חיידקים.

המצב השלישי: עששת בשיני הבינה שלא ניתנת לטיפול.

ישנם גם מצבי ביניים, הנתונים להחלטת המטפל והמטופל. צילום: שאטרסטוק

מהן הסיבות לעקירת שן בינה?

ראשית, חשוב לומר: לא כל שן בינה - צריך לעקור.

כאמור, יש ברי מזל שאצלם שיני הבינה בקעו, אין שום בעיה בשיניים - ואז אין צורך לגעת בהן. במקרים אחרים, ברור מעל לכל ספק שיש צורך בעקירה. ישנם גם מצבי ביניים, הנתונים להחלטת המטפל והמטופל.

כשיש צורך בעקירת שן בינה, ברוב המקרים הסיבה היא זיהום. מעבר לכאבים שהזיהום מביא עמו, הזיהום עלול לגרום גם נזקים לשן הבינה עצמה ולסביבתה.

בחלק מהמקרים, הזיהומים נובעים ממצב בו שן הבינה כלואה חלקית, או נמצאת כאמור בעמדה שאינה מאפשרת ניקוי. המצב עלול לגרום לחורים או עששת בשן עצמה ואף לגרום נזק לטוחנת השנייה, שנמצאת לפניה. במצב כזה, עקירת שן הבינה תציל את הטוחנת השניה. גם דלקות בחניכיים עלולות להיגרם סביב שיני הבינה.

באחוז קטן הרבה יותר מהמקרים, עלולות להתפתח ציסטות. גם אז, יש צורך לעקור את שן הבינה. מצב נוסף שמצריך עקירה הוא מצב בו שן הבינה זקוקה לטיפול - למשל: טיפול שורש - אבל המיקום שלה אינו מאפשר לבצע את הטיפול.

ישנם מקרים בהם לא ממהרים לעקור את השן, אך יש צורך להישאר במעקב. כך, למשל: אם יש שיני בינה, אך הן לא בקעו - ונותרו כלואות במלואן - אין צורך לגעת בהן. עם זאת, יש לבצע צילום רנטגן, מדי שנה-שנתיים, מכיוון שבחלקן עלולות להתפתח ציסטות.

האם ישנם סיכונים בעקירת שיני בינה?

ישנם מספר סיכונים בעקירת שיני בינה.

כאשר מדובר בעקירת שן בינה הנמצאת בלסת התחתונה, יש סכנת פגיעה בעצב אשר נותן תחושה לשפה התחתונה ולסנטר, ועובר ממש סמוך לשורשים של שיני הבינה התחתונות. פגיעה בעצב עלולה לגרום לתחושת הרדמה ממושכת בסנטר ובשפה התחתונה, או לכאבים חזקים, אך כאשר הטיפול נעשה בידיים מיומנות הסיכויים לפגיעה כזו נמוכים.

אם העצב אכן נפגע בעקירה, ברוב המקרים הכאבים או תחושת ההרדמה יחלפו תוך מספר שבועות, עד מספר חודשים. במקרים מסוימים, עלול להיות מצב מתמיד שידרוש תיקון של העצב בפרוצדורה כירורגית אחרת. עצב נוסף, שנמצא בקרבת שיני הבינה התחתונות ועלול להיפגע בעקירה, הוא העצב שאחראי על התחושה בלשון ועלול לגרום לאותן תופעות בלשון.

כשמתבצעת עקירת שיני בינה עליונות, הן בדרך כלל קרובות לסינוס המקסילרי (חלל ריק הנמצא בגולגולת מעל הלסת העליונה). בעקירת שן בינה עליונה, קיים סיכון שהשן תיכנס לתוך הסינוס (במקום לצאת) - ואז יש צורך להוציא אותה מתוך הסינוס, בניתוח נוסף. עשוי גם להיווצר חיבור בין הפה לאף דרך האזור בו היתה שן הבינה שגם מצריך תיקון בשלב שני.

כיצד מתבצעת עקירת שן בינה?

הדבר החשוב ביותר לגבי עקירת שיני בינה, במיוחד לאור הסיכונים שצוינו לעיל: יש לבצע את העקירה אצל כירורג מומחה לפה ולסת, בעל ניסיון ומיומנות בתחום.

משך העקירה עשוי לנוע בין מספר דקות לבין חצי שעה עד ארבעים דקות, בהתאם למורכבות המקרה. העקירה נעשית תחת הרדמה מקומית, טשטוש או הרדמה כללית.

על פי רוב, מידת ההרדמה נבחרת תוך התחשבות במידת החרדה של המטופל. ברוב המקרים, מבחינת הכירורג אין העדפה להרדמה מסוג מסוים. לפני העקירה, יתבצעו צילומי רנטגן, כדי ללמוד את המקרה. לפעמים יהיה צורך בצילום CT כדי להעריך את המרחק בין שן הבינה לבין העצבים הקרובים אליה.

במקרים בהם נמצא שהקרבה בין העצב לשן גדולה מדי וכי יש סיכוי גדול לפגוע בעצב במהלך העקירה, יתבצע הליך חלופי לעקירה, הנקרא קורונקטומי (coronectomy) - בו חותך הכירורג את השן לשתיים ומוציא רק את כותרת השן, שהיא החלק שגורם בדרך כלל לכאבים, נפיחויות ומצבים זיהומיים.

המנתח משאיר במקומם את שורשי השן, הנמצאים בקרבת העצב - והוצאתם עלולה לפגוע בעצב. בחלק קטן מהמקרים, תקופה מסוימת אחרי הניתוח, השן בוקעת שוב מאחר שהשורשים שנשארו בפנים המשיכו לבקוע. עם זאת, בדרך כלל כבר נוצר מרחק גדול בין העצב לשורשים וכבר אין סכנה בהוצאת השורשים.

 כאבים חזקים הנובעים מהחלמה בלתי תקינה של העצם באזור העקירה. צילום: שאטרסטוק

מה צפוי למטופל בימים שאחרי העקירה?

לאחר העקירה, צפויים נפיחויות וכאבים משך מספר ימים (תלוי במטופל ובעקירה שנעשתה). ההחלטה על מתן אנטיביוטיקה היא של הרופא המטפל. אין התוויה ברורה של מתן אנטיביוטיקה לאחר עקירת שיני בינה. כל מטפל יחליט האם לתת אנטיביוטיקה למטופל ספציפי, בהתאם למצבו.

תופעה לא שכיחה לאחר עקירה, המתרחשת בכ-8% מהמקרים: העקירה התבצעה בהצלחה, אך לאחר מספר ימים מתחילים לפתע כאבים חזקים הנובעים מהחלמה בלתי תקינה של העצם באזור העקירה.

התופעה נקראת מכתשית יבשה וחולפת מעצמה לאחר עשרה ימים עד שבועיים. הדבר היחיד שהרופא יכול לעשות במצב זה: לתת טיפול מקומי, הכולל החדרת חומר שיקל משמעותית על הכאב.

האם יש דרך למנוע מצב בעייתי? לעזור לשן הבינה לצמוח "כמו שצריך"?

אין דרך לשלוט על אופן הצמיחה של שיני הבינה, אשר תלוי במבנה האנטומי של כל אדם, כך שאין דרך למנוע מצבים בעייתיים. עם זאת, אפשר ומומלץ לבצע באופן סדיר בדיקות כלליות אצל רופא השיניים, בהן הרופא יכול להתרשם באילו מצבים יש סיכוי גבוה כי שן הבינה תיצור תהליכים זיהומיים. אם הרופא יראה לנכון, הוא ישלח את המטופל לייעוץ אצל כירורג פה ולסת, שיוכל להחליט סופית אם השן מיועדת לעקירה או לא.

כשמגיעים למסקנה ששן מסוימת תצטרך בסופו של דבר להיעקר, עדיף לבצע את העקירה מוקדם ככל הניתן ולא לדחות את הטיפול. העקירה תהיה קלה יותר, ככל שהמטופל יותר צעיר וככל שהשן פחות מפותחת (כך, השורשים של השן עוד לא התפתחו - וקיים סיכון קטן יותר לפגוע בעצב).

לסיכום: לא כל שן בינה צריכה להיעקר, אך במקרים רבים נוצרים בשיני הבינה זיהומים או ציסטות, שמצריכים עקירה של שן הבינה. עקירה של שן בינה צריכה להיעשות מוקדם ככל הניתן, על ידי כירורג פה ולסת בלבד.

ד"ר ברונו קריינר הוא מומחה לכירורגיה של הפה והלסתות, רופא בכיר בביה"ח "מאיר" בכפר סבא, במחלקה לכירורגיית הפה והלסתות; בעל מרפאת מומחים פרטית במרכז, בה הוא עוסק בתחום הכירורגיה בלבד.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.