שבץ מוחי: סימנים מקדימים ודרכי טיפול

אירוע מוחי - הנקרא גם שבץ מוחי - הוא מחלה שפוגעת בכלי הדם במוח: בוורידים ובעיקר בעורקים. בכ-90% מהמקרים, נגרם השבץ המוחי כתוצאה מחסימה של כלי דם, שאחראי על אספקת הדם לאיזורים במוח, האחראיים על תפקודים חשובים, כגון: מרכזי דיבור, שפה, הפעלה מוטורית של הגפיים, תנועות עיניים ועוד.

בפחות מ-10% מהמקרים נגרם השבץ כתוצאה מדימום. בגילאים מבוגרים, עולה השכיחות של אירועים מוחיים, אך למעשה הם עלולים להתרחש בכל גיל, עקב גורמי סיכון שונים.

תחום הנוירולוגיה (בכלל) ורפואת השבץ (בפרט) עברו בשנים האחרונות (עשור וחצי) מהפכה של ממש: האמצעים הטכנולוגיים העומדים כיום לרשות הרופאים מתקדמים הרבה יותר מאשר בעבר. עם זאת, רק חלק קטן מכלל הלוקים בשבץ מוחי - מקבל טיפול.

הדבר נובע ממגוון סיבות. הסיבה העיקרית היא חלון זמנים מצומצם ליעילות הטיפול, מרגע תחילת האירוע. כלומר: הזיהוי בהקדם של שבץ מוחי והגעה מהירה ככל האפשר לחדר מיון - הם בעלי משמעות קריטית.

עישון כבד לאורך שנים. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים המגבירים את הסיכון ללקות בשבץ מוחי?

שבץ מוחי עלול להתרחש כתוצאה ממגוון גורמי סיכון.

גורמי הסיכון העיקריים: יתר לחץ דם; סוכרת; פרפור פרוזדורים (מחלה הגורמת להפרעות בקצב הלב ומהווה את הגורם העיקרי להיווצרות תסחיף למוח); היצרויות בעורקי הצוואר, העלולות לגרום להגעת קרישי דם למוח או לחסימה של זרימת הדם אל המוח; רמה גבוהה של שומנים בדם, עישון כבד לאורך שנים (אקטיבי וגם פסיבי); היעדר פעילות גופנית וצריכת אלכוהול.

מה עלולות להיות ההשלכות של שבץ מוחי?

כאמור, כ-90% ממקרי השבץ הם על רקע חסימה של כלי דם - לרוב בגלל קריש דם, אשר נסחף למוח. במקרים מסוימים, מדובר בחסימה של כלי דם קטן או מאוד מרוחק במוח, אשר מייצרת אירוע מוחי קל. עם זאת, במקרים אחרים, החסימה גדולה ומשמעותית יותר - וגורמת ל"קצר" נוירולוגי חמור.

כשמדובר על אירוע בטריטוריה של כלי הדם הקדמיים של המוח, הדבר עלול להתבטא בסטייה של המבט לצד מסוים; הפסקה של הדיבור; הפרעה בתקשורת, בהבנה וביצירת קשר עם הסביבה; שיתוק בפלג גוף מסויים - פנים, יד ורגל או רק יד ורגל.

אם מדובר בכלי הדם האחוריים, המספקים דם לגזע המוח ולגומה האחורית של המוח, התוצאה היא בדרך כלל אירוע חמור יותר, שעלול אף לסכן חיים, מכיוון שהחסימה מונעת מהדם להגיע לאזורים המרכזים במוח: אזורי הפיקוד, השליטה והבקרה של המוח; מרכזי ההכרה והנשימה; בקרת קצב הלב, הדופק ולחץ הדם.

שבץ מוחי מהווה כיום גורם התחלואה הראשון בגודלו בעולם המערבי וגורם התמותה השלישי בגודלו. חולה ששורד את האירוע המוחי, אך נותר ללא יכולת דיבור והבנה, מרותק למיטה, מוזן ומונשם על ידי מכשירים - יאבד את העצמאות שלו לחלוטין. המשפחה כולה כבר לא תוכל לחזור להיות כפי שהיתה, בכל הפרמטרים.

האם ניתן לטפל בשבץ מוחי? כיצד?

ראשית, יקבל החולה טיפול שמרני, הכולל הנשמה (אם יש בה צורך), תרופות לדילול דם, שמירה על פרופיל שומנים מאוזן, לחץ דם מאוזן, ערכי סוכר מאוזנים, הורדת חום ועוד. בהתאם למצב החולה ולזמן שעבר מתחילת האירוע המוחי, יוחלט על המשך הטיפול.

במקרים בהם השבץ נגרם על רקע חסימה של כלי דם בגלל קריש דם (מה שקורה, כאמור, ברוב המקרים) - ניתן לטפל בחסימה בשעות הראשונות שלאחר האירוע, אחרי שכבר נחסם העורק במוח, בשתי דרכים:

טיפול תרופתי: טרומבוליזה או TPA - טיפול תרופתי ממיס קרישי דם, שיכול להינתן לחולה עד 4 וחצי שעות מתחילת האירוע. הטיפול ניתן דרך הווריד, מתערב באופן אקטיבי בתהליך הקרישה ומפרק את הקריש.

טיפול פולשני: טיפול מחדֵש זרימה פולשני, על ידי צינתור מוחי, יתאים בדרך כלל לחולים שהפגיעה הנוירולוגית שלהם בעקבות השבץ חמורה יותר. עד לפני כ-3 שנים, חלון הזמנים לצנתור מוחי היה 8 שעות מתחילת האירוע. כיום, חלון הזמנים הטיפולי התרחב לעד 24 שעות - ועשוי להתאים בהחלט גם לחולים שמתעוררים עם שבץ, תופעה שנקראת שבץ ביקיצה - Wake up stroke. הצינתור נעשה על ידי התקן מיוחד, שמוכנס לעורק החסום ושולף את הקריש החוצה.

מחקרים מראים כי הטיפול הפולשני יעיל, בטוח ומציל חיים, מפחית נכות נוירולוגית ותפקודית קשה. לצערנו, טיפול זה מתאים למיעוט מהחולים, מכיוון שרוב החולים עוברים אירוע מוחי על רקע חסימה של כלי דם קטן, שאינו מתאים לצינתור. למזלנו, אותם חולים שעוברים אירוע קל מחלימים פעמים רבות בעזרת הטיפול התרופתי, TPA או אפילו בלי התרופה.

עד כמה חשוב זיהוי מהיר של שבץ מוחי?

זיהוי מהיר של שבץ מוחי הוא בעל חשיבות עצומה. ככל שהחולה מקבל טיפול מוקדם יותר, מצבו ישתפר מהר יותר. אם יש צורך בצנתור - ככל שהצנתור ייעשה מוקדם יותר, כך משך הצנתור יהיה קצר יותר, מספר הניסיונות לשליפת קריש הדם יהיה קטן יותר ויקטן גם הסיכון לסיבוכים בעקבות הצנתור (דימומים במוח, קרע של עורק ועוד).

נכון להיום, הזמן הממוצע שבו חולה עם אירוע מוחי מגיע למיון, עומד על כשלוש וחצי שעות מתחילת האירוע. נתון זה משאיר לצוות הרפואי כשעה, מרגע הגעת החולה למיון - עד תום חלון הזמן של הטיפול התרופתי.

יש לזכור כי במהלך השעה האמורה, על המטופל לעבור את סדרת הבדיקות המינימלית המיידית, הכוללת בדיקות דם, בדיקת הערכה קלינית נוירולוגית ו-CT לשלילת דימום.

נוירולוגים מומחים לרפואת שבץ, המפעילים את הפרוטוקול, יחד עם מצנתרי מוח ורדיולוגים מומחים בדימות, יקבלו יחד החלטה לגבי הטיפול שהחולה צריך לקבל - טיפול תרופתי דרך הווריד בלבד, טיפול תרופתי בשילוב עם צינתור או לעבור מיד לצינתור.

לפי נתוני הסקר הלאומי לשבץ מוחי, בישראל מתרחשים 15 אלף מקרי שבץ בשנה, מתוכם רק כ-8%-10% מקבלים טיפול כלשהו בשלב האקוטי של השעות הראשונות. מרבית החולים אינם מקבלים את הטיפול: חלקם - מאחר שהם במצבים "קלים מדי", שאינם מתאימים לשום התערבות; עם זאת, רבים אחרים אינם מקבלים טיפול - מאחר שיצאו מחלון הזמנים בו ניתן לטפל.

לזכור את הסימנים. צילום: שאטרסטוק

כיצד אפשר לזהות אדם העובר שבץ מוחי?

ניתן לזכור את הסימנים להופעת אירוע מוחי על ידי המילה "דחילק":

ד - דיבור

חי - חיוך

ל - להרים את הידיים

ק - קריאה למד"א.

השימוש במילה "דחילק" יכול לעזור לזכור את התסמינים בשלב האקוטי, כשכולם בלחץ.

מה צריך לעשות?

יש לבקש מאותו אדם לחייך - ואם הוא לא מחייך, כנראה יש לו הפרעה בתקשורת או בהכרה; לבקש ממנו לדבר - דבר שמעיד אף הוא על בעיה בתקשורת; לבקש ממנו להרים את הידיים.

אם רואים כי יד אחת צונחת והשנייה נותרת באוויר - זהו סימן נוירולוגי מובהק, המעורר חשד גבוה לאירוע מוחי. יש לקרוא למד"א מיידית.

האם ניתן למנוע שבץ מוחי?

בכ-10% מהמקרים בהם מתרחש שבץ מוחי - קודם לו אירוע קל יותר, המתרחש בשבועות או בימים שלפניו. האירוע המקדים נקרא אירוע מוחי חולף - TIA. אם אדם או בני משפחתו שמים לב לאירוע כזה, יש להגיע מיד לבדיקות ולמתן טיפול מתאים, אשר בחלק מהמקרים בהחלט יאפשר למנוע את אירוע ההמשך, הגדול והמסוכן יותר.

כדאי להפחית את גורמי הסיכון, כגון: עישון, צריכת אלכוהול והיעדר פעילות גופנית; ולהיות במעקב רפואי באופן כללי, במיוחד אם יש גורמי סיכון אחרים (כגון: מחלות לב, טרשת עורקים וכו').

לסיכום: שבץ מוחי ניתן לטיפול תרופתי או פולשני, בחלון זמן מצומצם לאחר תחילת האירוע. חשוב לדעת לזהות את הסימנים - ולהגיע לטיפול מיידי. במקרים מסוימים, אירוע מוחי קל וחולף עלול להעיד על אירוע חמור יותר שעתיד להגיע, בימים או בשבועות לאחר מכן. יש להגיע להיבדק - ולקבל את הטיפול המתאים.

ד"ר גיא רפאלי הוא נוירולוג שבץ ומצנתר מוח בכיר, בית החולים בילינסון, מרכז רפואי רבין.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.