כאב נוירופתי: חשמל זורם בכפות רגליך

(137)
לדרג

כאב שורף ברגליים, המלווה בתחושות דומות לזרמים חשמליים, דקירות מחטים ונמלול – כל אלו הן תלונות שכיחות בגיל מבוגר, שמקורן הוא עצבי (כאב נוירופתי). מהם הגורמים השכיחים לכאבים אלה וכיצד ניתן לסייע לחולים?

מאת: ד"ר רון דבי

כאבים נוירופתיים (עצביים) מהווים גורם שכיח מאד לתלונות של חולים, בעיקר בקרב בני 60 ומעלה. ההערכות הן כי רק בארה"ב כ-15-20 מיליון איש סובלים מכאבים נוירופתיים.

כאשר הכאבים הנוירופתיים מופיעים ברגליים או בידיים (נוירופתיה היקפית -Peripheral Neuropathy), מקור הכאב הוא בעצבים ההיקפיים (פריפריים) החולים, המייצרים פעילות חשמלית בלתי תקינה. המוח מפרש את הפעילות החשמלית האבנורמלית בצורות שונות, של הפרעות תחושה כגון: כאב, זרמים חשמליים ברגליים, עקצוצים, שריפה ובעירה, סיכות ומחטים, נמלול, הרדמות, רגישות יתר למגע, תחושת דריכה על אבנים ועוד. ברוב המקרים, הכאבים הנוירופתיים שכיחים יותר בכפות הרגליים. הכאבים עלולים להופיע בכל שעות היממה, גם במנוחה ופוגעים מאד באיכות חייו של החולה. כאשר הכאבים מופיעים גם במהלך הלילה, הם עלולים להוות מקור לבעיות שינה.

 

כיצד מועברים המסרים במערכת העצבים ההיקפית?

מערכת העצבים ההיקפית כוללת את כל העצבים היוצאים מחוט השדרה אל הפריפריה ועצבים היוצאים מגזע המוח. העצבים מורכבים מרשת של סיבים תחושתיים ומסיבים מוטוריים, הפזורים בכל הגוף ותפקידם להעביר את המסרים ממערכת העצבית המרכזית - המוח וחוט השדרה - אל כל אברי הגוף; ובכיוון ההפוך, מאברי הגוף אל המוח. כל פגיעה בסיבים העצביים עלולה לגרום לכאבים עצביים, הפרעות תחושה וחולשת שרירים.

בדרך כלל, העצבים הארוכים נפגעים ראשונים. זאת, משום שככל שתא העצב ארוך יותר, כך עולה רגישותו לפגיעות, מכל סוג. העצבים הארוכים ביותר הם העצבים המגיעים למקומות המרוחקים ביותר בגוף. לכן, ברוב המקרים, הכאבים העצביים מופיעים בכפות הרגליים. בתחילה, בבהונות ובסוליות כפות הרגליים; ובהמשך, יתקדמו לגב כף הרגל והשוקיים.

הסיבה השכיחה ביותר לכאבים נוירופתיים ברגליים היא מחלת הסוכרת. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים השכיחים לכאבים נוירופתיים ברגליים?

  • הסיבה השכיחה ביותר לכאבים נוירופתיים ברגליים היא מחלת הסוכרת, הגורמת לסיבוכים רבים, לרבות פגיעה בעצבים ההיקפיים (נוירופתיה סוכרתית). למעשה, מחלת הסוכרת מהווה כ-40% מכלל המקרים של כאבים נוירופתיים. הסיבה לכך היא שרמות גבוהות של סוכר בדם, לאורך זמן, פוגעות בעצבים. כתוצאה מכך, האות החשמלי המועבר מהם מועבר באופן לקוי, ונוצרים אותות חשמליים לא תקינים. בנוסף, הסוכר גורם לפגיעה בכלי הדם הקטנים המזינים את העצבים. אצל חולים סוכרתיים, הפגיעה תתבטא בעיקר בכפות הרגליים. לכן, כדי למנוע כאבים נוירופתיים, חולים בסוכרת חייבים להגיע לאיזון של רמות הסוכר בדם.
  • מחסור בוויטמינים, כגון: ויטמין B12.
  • מחלות אוטואימוניות המתבטאות בכך שתאים או נוגדנים של מערכת החיסון תוקפים את העצבים ההיקפיים. ישנן מחלות אוטואימוניות מערכתיות, הפוגעות באיברים רבים בגוף וגם במערכת העצבים, כגון לופוס (זאבת) המתבטאת בתהליך דלקתי 
    באברים שונים בגוף; או תסמונת סיוגרן, המתבטאת בין השאר במיעוט הפרשה של דמעות ושל רוק וכתוצאה מכך ביובש בעיניים ובפה.
  • ישנן גם מחלות אוטואימוניות, בהן הפגיעה ממוקדת רק למערכת העצבים, כדוגמת מחלת CIDP (Chronic inflammatory demyelinating polyradiculoneuropathy) הגורמת לפגיעה בעצבים התחושתיים והמוטוריים.
  • פגיעה אורתופדית, כגון: פריצת דיסק - מצב בו הדיסק בין שתי חוליות בעמוד השדרה פורץ החוצה ולוחץ על העצבים.
  • גידולים שפירים או ממאירים בחוט השדרה, המפעילים לחץ על העצבים.
  • נוירופתיות תורשתיות, העשויות להתבטא בספקטרום רחב של תסמינים, החל מכאבים נוירופתיים - ועד לקושי ללכת ושיתוק. מחלות נוירופתיות תורשתיות נגרמות בשל פגם באחד הגנים, שהוא בעל תפקיד בפעילות מערכת העצבים ההיקפית.
  • טראומה - פציעות או כוויות, הכוללות גם פגיעה במערכת העצבים ההיקפית.

 

מהם התסמינים האופייניים לנוירופתיה היקפית?

אצל כל חולה, מידת הפגיעה בעצבים ההיקפיים שונה ומיקום סיבי העצב החולים שונה. בהתאם לכך, יופיעו הכאבים העצביים ברגליים או בידיים.

התסמינים נחלקים לצורות של הפרעות תחושתיות, כדוגמת:

  • כאב צורב או שורף
  • זרמים חשמליים כואבים
  • מחטים
  • נימלול
  • הירדמות
  • חום או קור
  • רגישות יתר למגע

הפרעות מוטוריות:

  • דלדול שרירים
  • חולשת שרירים שתתבטא בקושי בהליכה וגרירת רגליים; ובידיים - קושי לאחוז חפצים
  • התכווצויות בשרירים

כיצד מאבחנים כאב נוירופתי?

האבחון מורכב מאד, מאחר שיכולות להיות סיבות רבות למקור הכאב. אצל חלק מהחולים, גם לאחר אבחון מקיף, לא ניתן לזהות את המקור לכאב הנוירופתי. במקרה כזה, האבחנה תהיה נוירופתיה אידיופתית (כלומר: ממקור לא ידוע).

אבחון כאבים נוירופתיים מבוצע על ידי רופא נוירולוג, על פי התסמינים מהם סובל החולה.

האבחון כולל:

  • עיון בהיסטוריה הרפואית של החולה.
  • בדיקה נוירולוגית, הכוללת בחינת התחושה למגע, לחום ולקור.
  • בדיקת הולכה עצבית (EMG) המסייעת לבדוק מהו המקור לנוירופתיה; ובהתאם לכך, להתאים את הטיפול. בדיקה זו מבוצעת בכל המקרים בהם יש פגיעה של העצבים ההיקפיים, באמצעות גירוי העצבים.
  • בדיקה תחושתית כמותית (QST - quantitative sensory) - במקרים בהם בדיקת EMG אינה מצליחה לגרות את העצבים ההיקפיים, מבוצעת בדיקה תחושתית כמותית, במסגרתה החולה מחובר למחשב ומתבקש להשיב מתי הוא חש בשינויי טמפרטורה וגירויים של רטט, בעוצמות שונות.
  • ביופסיה של העור - בדיקה לא שכיחה, המבוצעת רק כאשר EMG וגם QST לא הצליחו לאתר את המקור לבעיה. בבדיקת ביופסיה של העור, נוטלים דגימה קטנה מהעור באמצעות מחט, צובעים אותה וסופרים את קצות העצבים שבה.

טיפול בעזרת דיקור (אקופונקטורה) עשוי לסייע בהפגת כאבים ממקור עצבי. צילום: שאטרסטוק

מה כולל הטיפול בכאבים שמקורם בנוירופתיה היקפית?
הטיפול נחלק לשניים: טיפול בכאבים הנוירופתיים וטיפול בגורם לכאבים. כאשר מדובר בנוירופתיה אידיופתית (כאמור: המקור לכאב אינו ידוע) - הטיפול יתמקד רק בהפגת הכאבים.

 

טיפול בכאבים הנוירופתיים:

  • לכאבים קלים, ניתן להסתפק בתרופות הנפוצות לשיכוך כאב, שיש להן אפקט אנטי דלקתי.
  • תרופות פסיכיאטריות מסוימות המיועדות לטפל בדיכאון וחרדות נמצאו יעילות גם בטיפול בכאבים נוירופתיים. אלה תרופות שמעלות את הסרוטונין במערכת העצבים ופועלות גם על מנגנונים המשפיעים על הכאב.
  • לכאבים עמידים ועיקשים, יותאמו לעיתים תרופות לטיפול באפילפסיה, מאחר שהן חוסמות את ההולכה החשמלית של העצבים.
  • טיפול בעזרת משחה המיועדת לשלבים מוקדמים של הופעת הכאבים הנוירופתיים, לחולים שאינם מעוניינים ליטול משככי כאבים או בשילוב עם תרופות אחרות. המשחה (זוסטריקס) אשר מופקת מפלפלים חריפים, משפיעה על העצבים הקשורים לכאב. למעשה, המשחה מרוקנת מהעצבים את החומרים הכימיים האחראים להעברת הכאב. לכן, בתחילת השימוש, לאחר מריחתה על העור, תיתכן החמרה של הכאב. כעבור מספר ימים, הכאב פוחת.
  • רפואה משלימה - טיפול בעזרת דיקור (אקופונקטורה) עשוי לסייע בהפגת כאבים ממקור עצבי.
  • טיפול בעזרת מכשירים ביתיים להפגת כאבים, המתמקדים בגירוי העצבים ההיקפיים.

 

טיפול במקור לכאבים העצביים:

  • בקרב חולים בסוכרת, יש לאזן את רמות הסוכר בדם, באמצעות טיפול תרופתי, כדי לטפל בתסמינים ולמנוע החמרה. הטיפול לאיזון הסוכרת יותאם על ידי רופא המשפחה או אנדוקרינולוג.
  • לסובלים ממחסור בוויטמינים יינתנו תוספים בהתאם.
  • אם הכאבים הנוירופתיים נובעים מתגובה אוטואימונית, ניתן לשקול מתן טיפולים המדכאים את המערכת החיסונית. לדוגמה: סטרואידים או טיפול באמצעות מתן נוגדנים לווריד, שמאופיין במיעוט תופעות לוואי.
  • כאשר המקור אורתופדי (למשל: פריצת דיסק) - נדרש אבחון וייעוץ ע"י מומחה באורתופדיה, לצד טיפול בעזרת משככי כאבים.

לסיכום: כאבים נוירופתיים ברגליים מהווים בעיה שכיחה מאד, המתפתחת כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים ההיקפית. מאחר שהסיבות לפגיעה בעצבים רבות ומגוונות, נדרש אבחון מקיף על ידי רופא נוירולוג. בהתאם לכך, מותאם הטיפול בכאב. כיום, ישנם פתרונות מגוונים לטיפול בכאב הנוירופתי, במטרה להקל על סבלו של החולה. במקביל, כאשר הגורם לפגיעה העצבית ידוע, הכאב מטופל בשיתוף עם רופא מומחה בתחום הספציפי.

ד"ר רון דבי הוא מומחה לנוירולוגיה ולמחלות נוירומוסקולריות (עצבים היקפיים ושרירים), מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים "וולפסון".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום