פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס: תגלית חשובה

(16)
לדרג

חוקרים מאיכילוב מצאו כי פגם בפעילות של חלבון בשם CARD14 עלול לגרום לשתי מחלות עור שכיחות - פסורארזיס ואטופיק דרמטיטיס. גילוי זה עשוי לסלול דרך לטיפולים חדשניים עבור החולים הלוקים במחלות

מאת: מערכת zap doctors

מיליוני בני אדם בעולם חולים הן בפסוריאזיס והן באטופיק דרמטיטיס. קבוצת חוקרים ממערך העור במרכז הרפואי איכילוב מצאה כעת כי פגם בפעילות חלבון בשם CARD14 עומד בבסיס שני מצבים שכיחים אלה. במחקר חדש התגלה לראשונה כי פעילות ירודה של CARD14 עלולה לגרום לאטופיק דרמטיטיס, בעוד פעילות יתר של אותו החלבון גורמת למחלת פסוריאזיס. ידוע כי שתי המחלות חולקות הרבה גורמי סיכון, ועל כן פריצת הדרך המדעית החדשה מסבירה לראשונה מדוע חולים בעלי אותם גורמי סיכון, מפתחים לעיתים אטופיק דרמטיטיס ואילו אחרים מפתחים פסוריאזיס. המחקר פורסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Journal of Allergy and Clinical Immunology.

מדובר בהישג אדיר של קבוצת חוקרים בינלאומית, בראשותו של פרופ' אלי שפרכר, מנהל מערך העור במרכז הרפואי איכילוב ת"א ופרופ' יהושוע מילנר, מנהל המעבדה לאלרגיה במכון הבריאות הלאומי האמריקאי שגילו, כאמור, כי לחלבון  CARD14  תפקיד חשוב הן באטופיק דרמטיטיס והן בפסוריאזיס.

פרופ' שפרכר מציין כי: "לפני מספר שנים, הקבוצה שלנו וחוקרים נוספים, גילו שפעילות מוגברת של חלבון 14CARD מובילה להתפתחות פסוריאזיס ומחלות נוספות דומות. במחקר הנוכחי מצאנו שפעילות ירודה דווקא של אותו חלבון גורמת לאטופיק דרמטיטיס. משמע, פעילות לא תקינה של אותה החלבון ממש יכולה להוביל להתפתחות כל אחת משתי מחלות, תלוי אם חלבון פעיל מדי או פחות מדי פעיל".

עופר שריג, חוקר מוביל במחקר המשותף, מוסיף: "אחד ההבדלים המשמעותיים בין פסוריאזיס לאטופיק דרמטיטיס הוא שבעוד שקיימות רמות גבוהות של חומרים טבעיים נוגדי חיידקים המיוצרים בעור של חולי פסוריאזיס, הפרשתם פגועה באטופיק דרמטיטיס. זה מסביר את העובדה שזיהומים חיידקים עוריים שכיחים מאוד באטופיק דרמטיטיס, בעוד שלמעשה הם אינם קיימים בעור  של חולי פסוריאזיס. נראה ש-14CARD הינו וסת עיקרי של יצירת אותם חומרים טבעיים נוגדי חיידקים בעור האדם. הפרעה בתפקודם גם מביאה להתלקחות דלקת". 

אלון פלד, חוקר מוביל במחקר, מוסיף: "האתגר שנותר כעת הוא לנסות ולהבין איך CARD14  מבקר על הפרשה של אותם חומרים אנטימיקרוביאליים. תשובה לשאלה הזו עשויה לכוון לדרכים חדשות להתערבות טיפולית בחולי פסוריאזיס וחולי אטופיק דרמטיטיס".

פרופ' מילנר מסכם: "זוהי דוגמא מצוינת נוספת כיצד חקר הבסיס הגנטי של מחלות יכול לשפוך אור לא רק על  מנגנוני התהוות מחלות, אלא גם עשוי לסלול דרך לטיפולים חדשניים אשר לבסוף יביאו לשינוי דרמטי בחיי החולים במחלות אלו".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום