ילד שלי מחונן: 6 טיפים להורים

החגים כבר מאחורינו, שנת הלימודים מתחילה באמת רק עכשיו ואיתה נפתחות גם תוכניות המחוננים והמצטיינים. בדרך כלל, במרבית הרשויות בהן אין כיתת מחוננים, ילכו המחוננים אחת לשבוע ל"יום שליפה" במקום לבית הספר הרגיל, והמצטיינים ישתתפו בחוגים ייעודיים אחר הצהריים.

כהורים, יש לנו נחת וגאווה מהילד הפרטי שלנו. יש כאן מעין הוכחה אובייקטיבית ליכולותיו של הילד ולפוטנציאל המבטיח המחכה לו בעתיד. עם זאת, חשוב לזכור ולדעת, כי לצד התואר "מצטיין" או "מחונן", חבויות גם לא מעט התמודדויות ייחודיות שכדאי לזכור ולהפנים במידה והילד/ה שלכם נבחר לתוכניות לימודית מתקדמת שכזאת.

לא פעם אנחנו שוכחים שהילד שלנו הוא רק ילד. צילום: שאטרסטוק

להלן 6 נושאים עליהם כדאי לתת את הדעת כהורים למחוננים ולמצטיינים:

• הכי חכם בכיתה – התואר "מחונן" עלול להביא לציפיות לימודיות גבוהות מאוד. הציפיות יכולות להגיע מההורים, מהצוות החינוכי או מהתלמידים בכיתת האם. ציפיות גבוהות עלולות להסב לילד המחונן לחץ מיותר. כך למשל, יכול הילד להילחץ אם ילדים אחרים מקבלים ציון גבוה ממנו במבחנים, או מסיימים משימות לימודיות לפניו. לכן, זה נכון שלילד יש יכולות גבוהות, אך חשוב להתייחס אל מכלול היכולות המגוונות שלו (והן בטוח רבות), ולא להתמקד רק בהיותו מחונן.
  
• מחונן הוא גם חנון? יש ילדים החוששים כי התיוג עלול להפוך אותם ל"חנונים" או "גיקים". זאת הזדמנות שלנו, ההורים, לדבר עם הילד על תיוג, על תפיסה עצמית מול החברה ועל האומץ לעשות את מה שטוב ונכון עבורו. ככל שהילד מתבגר, כך התיוג של בני גילו הופך להיות משפיע יותר ויותר על הילד ועל התנהלותו, ולכן נדרש תיווך הורי המאפשר לו להתגבר על החששות מ"מה חושבים עלי..." ולהיות שלם עם עצמו ועם בחירותיו.
  
• מה אני מחמיץ? ילדים שיוצאים ל"יום שליפה" ונעדרים יום אחד בשבוע הספר, עלולים לחוות תחושת החמצה מכך שהם מפסידים יום בהתרחשות הבית ספרית. אנו כהורים יכולים להביע הבנה לתחושה זאת, אך במקביל, חשוב כי נשקף להם גם את היתרון בסיטואציה. מעבר להעשרה הלימודית לה הם זוכים, הם יזכו גם בחברים חדשים וירחיבו את מעגל החברים שלהם בשנים הקרובות.
  
• אני חייב להשלים? היעדרות בשעות הבוקר מחייבת את הילד להשלים את השיעורים בכיתת האם שלו. ככל שהילד עולה כיתה, כך נדרשת השקעה רבה יותר בהשלמת החומר. יש לייצר עם הילד תיאום ציפיות ולהגדיר את האחריות שלו בהשלמת החומר. ניתן לתאם מול המורה את המנגנון היעיל על מנת להקל, כמו למשל לבחור חבר מהכיתה שיהיה אחראי להעביר את החומר החסר לילדכם.

• הוא רק ילד – לא פעם אנחנו שוכחים שהילד שלנו הוא רק ילד. היכולות הקוגנטיביות הגבוהות והיכולת לנהל שיחה "של גדולים", עלולה להשכיח מאיתנו כי הוא ילד צעיר - וככזה, אל לנו להתפלא כי הוא מתנהג לעתים כמו כל ילד רגיל: גם הוא כועס, מתעצבן, בוכה, סובל לעיתים מהתקף זעם וכו'. הפער בין היכולות הקוגניטיביות ליכולות הרגשיות הוא מתעתע, ואל לנו ההורים לצפות מהילד שלנו להתנהג בבגרות שאינה תואמת את גילו.
  
• כדאי לנסות – אם הילד שלכם מחליט מראש לא להתחיל את מסגרת המחוננים והמצטיינים, כדאי להציע לו להתחיל כהתנסות לצורך קבלת החלטה מושכלת. כך יתחיל הילד את המסגרת ללא תחושה של לחץ מאיתנו, ההורים, וללא ציפיות גבוהות. כך, יש סיכוי גדול כי הוא יהנה יותר ובסופו של דבר יחליט בעצמו כי הוא רוצה להמשיך ולהשתתף.

היעדרות בשעות הבוקר מחייבת את הילד להשלים את השיעורים בכיתת האם. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: אם הילד שלכם משתלב בהצלחה במסגרת הלימודים הנוספת, שמעשירה אותו ומפגישה בינו לבין ילדים נוספים בני גילו – זה נהדר. במקרה כזה, כדאי לעודד את הילד להשתלב בה בהנאה ובעניין. לצד זה, כדאי להיות עירניים להתמודדות שלו במסגרת החדשה וללוות אותו בצמידות ככל שיידרש.

לאה שטרן – מרצה, מנחת הורים מוסמכת מכון אדלר ובעלת קליניקה פרטית.