סכיזופרניה: עדיף טיפול בזריקות ארוכות טווח

הנתונים מדברים בעד עצמם: כ-50% מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים הם חולי סכיזופרניה, בדרך כלל על רקע אי נטילת טיפול תרופתי והתפרצויות חוזרות של המחלה. לאחר התקף פסיכוטי ראשון נדרשים (בממוצע) 47 ימים לייצוב המחלה ולהשגת הפוגה בתסמיני המחלה. לאחר התקף פסיכוטי שני, יידרשו 76.5 ימים בממוצע - ולאחר התקף שלישי יידרשו 130 ימים!

לרגל יום בריאות הנפש העולמי שמצוין מדי שנה ב-10 באוקטובר, אנו מביאים בפניכם מאמר זה המציג מידע חיוני בנוגע לטיפול המיטבי בסכיזופרניה, בעקבות נתוני מחקרים שהוצגו בהרצאה שניתנה בישראל ע"י פרופ' כריסטוף קורל, פסיכיאטר וחוקר מוערך בעל שם עולמי.

בדרך כלל, חולי סכיזופרניה צעירים מתקשים לקבל את מחלתם. צילום: שאטרסטוק

האם טיפול ארוכי טווח מפחית את הסיכון לאשפוז חוזר?

אכן, טיפולים ארוכי טווח בסכיזופרניה מפחיתים בכ-64% את הסיכון לאשפוז חוזר (לאחר אישפוז ראשון) במוסד פסיכיאטרי; ומפחיתים בכ-60% את הסיכון להפסקת טיפול. כך, בין היתר, עולה מנתוני המחקרים שהציג פרופ' קורל, בהרצאה שנשא בביקור בישראל.

מהי שכיחות הסכיזופרניה?

סכיזופרניה - מחלה כרונית חשוכת מרפא - היא אחת מ-10 המחלות המגבילות ביותר במדינות המפותחות, על פי ארגון הבריאות העולמי. שיעור שכיחות המחלה הוא כאחוז אחד באוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 18. לרוב המחלה מתפרצת בגילאים צעירים (15-25), ופוגעת בגברים ונשים כאחד, בני כל הגזעים והתרבויות.

כ-50% מהמאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים הם חולי סכיזופרניה, בדרך כלל על רקע אי נטילת טיפול תרופתי והתפרצויות חוזרות של המחלה, שגורמות לחולים נזקים בלתי הפיכים במוח (בריאות הנפש בישראל, שנתון סטטיסטי 2015).

האם סכיזופרניה משפיעה על תוחלת החיים?

אכן, תוחלת חייהם של חולי סכיזופרניה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית קצרה ב-20-25 שנים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Bitter I, et al. Eur Psychiatry. 2017;45:97-103).

חולים צעירים שאינם נוטלים תרופות מצויים בסיכון לקיצור תוחלת החיים שנע בין 11 ל-14 שנים. רוב החולים אינם נוטלים חלק במעגל העבודה. אחד מ-5 חולים חסר בית. לאחר 10 שנים מאבחון המחלה, כ-10% מהחולים ימותו (לרוב כתוצאה מהתאבדות).

מדוע רצף הטיפולים כה חיוני? האם יש חלון הזדמנויות ל"שליטה" במחלה?

שמירה על רצף הטיפול מהווה אחד האתגרים המשמעותיים בטיפול בחולי סכיזופרניה. הטיפולים מאפשרים לחולים לשלוט בתסמינים ומונעים התפרצות חוזרת של המחלה (התקף פסיכוטי).

שנתיים עד חמש שנים מהתפרצות המחלה וההתקף הפסיכוטי הראשון - ידועות כשנים מכריעות, בקביעת התפתחות המחלה בטווח ארוך. כאמור בפתיחה, אחרי התקף פסיכוטי ראשון נדרשים, בממוצע, 47 ימים לייצוב המחלה ולהשגת הפוגה בתסמיני המחלה; לאחר התקף פסיכוטי שני יידרשו 76.5 ימים בממוצע; ולאחר התקף שלישי - 130 ימים (Lieberman J, et al. J Clin Psychiatry 1996;57-suppl. 9-68-71).

מדוע חולים צעירים מתקשים להיענות לטיפול?

פרופ' כריסטוף קורל מסביר: "בדרך כלל, חולי סכיזופרניה צעירים מתקשים לקבל את מחלתם. לכן, היענותם לטיפול והתמדתם בטיפול נמוכה - והם מצויים בסיכון גבוה להתקפים פסיכוטיים חוזרים ולאשפוזים. התקפים חוזרים גורמים לשינויים במוח ולפגיעה בלתי הפיכה".

פרופ' כריסטוף מרחיב: "50% מחולי הסכיזופרניה לא רכשו את התרופות שקיבלו ב-30 הימים הראשונים, בהשוואה ל-5% בטיפולים ארוכי טווח. ממחקר בהשתתפות למעלה מ-6,000 חולי סכיזופרניה, נראה כי הסיכון להתקף פסיכוטי ולהתפרצות חוזרת של המחלה פחת ב-50% בקרב מטופלים שטופלו בתרופות ארוכות טווח, בזריקות, בהשוואה לכדורים. בד בבד, היענות החולים לטיפולים ארוכי טווח עמדה על 95%".

האם ניתן לקוות ולצפות כי חולה סכיזופרניה המקבל טיפול מיטבי יחזור לתפקוד גבוה?

פרופ' כריסטוף: "אנחנו יודעים כי טיפול יעיל בחולים צעירים בשלבים מוקדמים מגביר מאוד את סיכוייהם לתפקד כחלק מהחברה - ושואפים כיום להחלמה(recovery) , להשגת הפוגה ממושכת במחלה ולחזרתם של חולי סכיזופרניה לתפקוד גבוה ולפעילות חברתית. 1 ל-6-7 מטופלים יחווה התקפים חוזרים ובעקבותיהם יגיב פחות טוב לטיפולים. כאשר חולים צעירים בהתקף ראשון מטופלים בטיפולים ארוכי טווח, הם כמעט לא עוברים התקפים חוזרים. תוחלת חייהם גבוהה יותר".

טיפול ארוך טווח הניתן בזריקה, משחרר את החולים מנטילת כדורים יום יום. צילום: שאטרסטוק

מהי המשמעות של טיפולים ארוכי טווח?

טיפולים ארוכי טווח בחולי סכיזופרניה משחררים את החולים ובני המשפחות מנטילת כדורים יום יום. גישה טיפולית זו מסייעת לחולים להתיק את הפוקוס מהטיפולים התרופתיים היומיומיים ולהפנותם לשאר תחומי החיים, לחזור לעבודה או ללימודים, לחיות חיים עצמאיים ולקיים קשרים חברתיים וזוגיים.

בטיפול ארוך טווח, הניתן 4 פעמים בשנה בזריקה, פוחת הסיכון של היעדר שיתוף פעולה מהמטופל. החולה לא נדרש ליטול כדור מדי יום, כיוון שהזריקה מספקת טיפול ממושך בכל הזרקה; ויש יותר בקרה, במידה והמטופל אינו מגיע לקבל זריקת המשך (במובחן לעומת הקושי לעקוב אחר הטיפולים היומיים בבית).