בדיקת צפיפות עצם: מניעת שברים

הידלדלות העצם והירידה בצפיפותה (הידועים גם בכינוי אוסטאופורוזיס) - גורמים להיחלשות העצם ועקב כך לסיכון מוגבר לשברים אוסטאופורוטים, כתוצאה מחבלות או מעומסים שונים, שבמצב תקין כלל לא היו נגרמים.

מדובר בתופעה נפוצה מאוד בעולם המערבי, המאפיינת בעיקר את הגיל השלישי - עד כי מקובל להניח כי אחת מכל שתי נשים ואחד מכל חמישה גברים - יחוו שבר אוסטאופורוטי כזה או אחר, במהלך חייהם.

מהם הגורמים להידלדלות העצם?

• הגורם הראשון, כאמור: הגיל - על תהליכי ההזדקנות והניוון הטבעיים של הגוף; ככל שעולה הגיל, כך עולה גם שכיחות התופעה.
  
  
• הגורם השני להידלדלות העצם, הינו הפרעה או שינוי בצפיפותה - על רקע הורמונלי ו/או תרופתי. למשל, אצל נשים - הפסקת המחזור החודשי, מלווה בירידה בייצור ההורמונים הנשיים, העלולה לגרום להידלדלות העצם.
• שימוש בתרופות שונות (כגון: סטרואידים לטיפול בדלקות או במחלת ריאות כרונית; נוגדי חומציות לטיפול בצרבת; תרופות של הורמוני תריס במינון יתר, לטיפול בבעיות בבלוטת התריס, טיפולים המעכבים הפרשת הורמונים בגברים ונשים וכו') - עלול אף הוא לגרום לתופעה.
• גורם נוסף הינו גורם גנטי, כך שהסיכון לסבול מהתופעה עולה - במקרה שקרוב משפחה מדרגה ראשונה סובל גם הוא מהידלדלות העצם.
  
  
• לבסוף: מחסור בוויטמין D ובפעילות גופנית, יכולים גם הם לגרום להיווצרות התופעה והידרדרותה.

מצב של הידלדלות העצם, פירושו - שהמבנה המסודר של העצם נהרס. צילום: שאטרסטוק

מדוע השכיחות של שברים אוסטאופורוטים גבוהה יותר אצל נשים?

קיימות שתי סיבות מרכזיות לשכיחות הגבוהה יותר של שברים אוסטאופורוטים בקרב נשים.

ראשית: מסת העצם אצל נשים היא מלכתחילה נמוכה יותר, לעומת גברים. לכן, ככל שהעצם נחלשת יותר עם עליית הגיל - כך הנשים חשופות יותר לסיכון של שבר אוסטאופורוטי.

שנית: אצל נשים, חלה ירידה חדה בייצור הורמוני המין, בעת חידלון הווסת (מחזור) - מה שגורם לפגיעה קשה יותר בצפיפות העצם וביכולת הגוף לשמור על חוזק העצם.

באוכלוסייה לבנה כ-50% מהנשים סובלות משבר אוסטאופורוטי אחרי גיל 50, כשאחת משש נשים (כ-16%) תפתח שבר צוואר ירך. זאת ועוד, בארה"ב מדווחים על כשני מיליון שברים אוסטאופורוטים בשנה, כ-70% מהם מופיעים בנשים.

מהם שברים אוסטאופורוטים?

כל אחת מעצמות הגוף שלנו מאורגנת במבנה "שתי וערב", השומר על חוזק העצם. למעשה, מצב של הידלדלות העצם, פירושו - שהמבנה המסודר של העצם נהרס, הארגון הפנימי שלה הופך להיות יותר כאוטי; וכתוצאה מכך, פוחתת יכולתה לעמוד בעומסים ובחבלות שונות.

בשל כך, גם עומסים או חבלות פעוטים, שכלל לא אמורים לגרום לשבר (במצב תקין) - יוצרים מצב סיכון, במקרה של אוסטאופורוזיס. לדוגמה: שברים אוסטאופורוטים רבים, נוצרים בעצם הירך, או בשורש כף היד - בשל נפילות פשוטות בבית, ברחוב או בחדר המדרגות, שבמצב תקין כלל לא היו יוצרות שבר. ישנם גם שברים הנוצרים כתוצאה מעומס ולחץ, המופעלים על העצמות - שבמצב של צפיפות עצם תקינה, לא היו נגרמים. למשל: שברים בצלעות, הנוצרים בשל עומס קל כמו חיבוק או רכינה על מעקה. בנוסף,ישנם שברים אוסטאופורוטים רבים, בעיקר שברים בחוליות, שאינם נגרמים בשל טראומה או חבלה - אלא בשל העומס המופעל עליהן, בעת עמידה, הליכה או שינוי תנוחה.

כיצד מתבצעת בדיקת צפיפות עצם?

הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר מיוחד, המודד את צפיפות העצם באמצעות קרני רנטגן; הבדיקה מתמקדת בדגימת שתי עצמות הירך (ימין ושמאל) ובעמוד השדרה המותני.

מומלץ מאוד לבצע את הבדיקה במכונים שבהם הפיענוח כולל גם פיענוח של רופא (ולא רק פלט של המכשיר). פיענוח רופא מבטיח בקרת איכות של הבדיקה - וכי מי שמפענח אותה הוא אדם שעבר הכשרה והתמחות בקריאת תוצאותיה.

ההנחיות הבינלאומיות גורסות כי כל אישה מעל גיל 65 וכל גבר מעל גיל 70 צריכים לבצע בדיקת צפיפות עצם. בנוסף, הבדיקה מומלצת לנשים וגברים לאחר שבר אוסטאופורוטי לצורך מעקב, ולנשים וגברים מעל גיל 50 עם גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס.

האם ישנן הכנות מיוחדות, שיש לעשות לקראת הבדיקה?

מאחר שאת הבדיקה יש לעבור כשהגוף "נקי" מחומרי ניגוד, לא ניתן לבצע אותה במקרה שבחודש שקדם לה בוצעה בדיקה אחרת שכללה שימוש בחומר ניגוד. נוסף על כך: חשוב להגיע בבגדים, שאין בהם רוכסנים ומתכות אחרות, העשויים לשבש את תוצאות הבדיקה; ולהעיד, בטעות, על צפיפות גבוהה - במקום שהיא כלל אינה מצויה.

מהי מטרת הבדיקה לצפיפות עצם?

מטרת הבדיקה היא להגדיר כמותית מהו חוזק העצם; ולאבחן מצבים שבהם חלה פגיעה במבנה העצם - ונדרש טיפול מונע. הבדיקה מאבחנת שלושה מצבים עיקריים: הראשון - צפיפות עצם תקינה; השני - קדם-הידלדלות בצפיפות העצם (אוסטאופניה); השלישי - מצב של הידלדלות העצם (אוסטאופורוזיס).

מחקרים רבים שנעשו בתחום מצאו כי התוצאה המתקבלת, בבדיקת צפיפות עצם, מנבאת בשיעור מדויק למדי שברים עתידיים; לכן, החוזק הקונקרטי של העצם כפי שבא לידי ביטוי בבדיקת צפיפות עצם - משפיע על בחירת הטיפול, כך שניתן יהיה למזער את הסיכון לשברים עתידיים.

קיימת אפוא חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של דלדול עצם, משום שהיא מאפשרת להתחיל טיפול העוצר או מאט את קצב אובדן מסת העצם; וכך, למנוע שברים מיותרים.

כיצד מטפלים בהידלדלות העצם?

הטיפול מתחיל במניעה - בין אם מניעה של עצם הופעת המחלה; ובין אם מניעה של הידרדרות התופעה, לאחר שהופיעה. עיקר פעילות המניעה נוגע לשמירה על אורח חיים בריא, אכילה בריאה ומתונה, הקפדה על צריכת פירות וירקות בכמות גדולה וכן חלב ומוצריו, במטרה להעלות את רמת הסידן, המביא לחיזוק העצם. מעל גיל 50, מומלץ גם לקחת תוספים של סידן ושל ויטמין D.

פעילות גופנית חשובה אף היא כאמצעי מניעה, משום שהפעלה של השרירים יוצרת עומס על העצמות - ומביאה באופן עקיף לחיזוק העצמות. היעדר פעילות גופנית גורם להיחלשות העצמות.

הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשיר מיוחד, המודד את צפיפות העצם באמצעות קרני רנטגן. צילום: שאטרסטוק

מהי הפעילות הגופנית המומלצת לטיפול באוסטאופורוזיס?

הליכה יוצרת עומס על העצמות המצויות בפלג הגוף התחתון, מחזקת אותן - ועשויה למנוע כך שברים אוסטאופורוטים בעצמות הירך. בנוסף לכך, ישנם תרגילים מיוחדים, היוצרים התנגדות בזוקפי הגב, מחזקים את העצמות בפלג הגוף העליון; ושומרים על החוליות, מפני שברים אפשריים.

לבסוף, ישנו גם טיפול תרופתי, הניתן על פי שיקול דעתו של הרופא המאבחן - לפי מצב העצם וגורמים נוספים. טיפול זה יעיל ביותר; כל התרופות לאוסטאופורוזיס הוכחו כמפחיתות שברים אוסטאופורוטים.

לסיכום: בדיקת צפיפות עצם היא הבדיקה החשובה והמהימנה ביותר, שקיימת כיום לניבוי שברים אוסטאופורוטים. מומלץ ביותר לכלל האוכלוסייה בגיל 50 ומעלה, לבצע את הבדיקה באופן שגרתי; על אחת כמה וכמה, מומלץ לבצע את הבדיקה - למי שהתופעה קיימת במשפחתם הקרובה. הבדיקה מומלצת במיוחד לנשים, הסובלות יותר מהתופעה. רצוי לבצע את הבדיקה במכונים מורשים, שבהם הפיענוח נעשה על ידי רופא שהוכשר לכך - כך שאמינות הפיענוח מובטחת.

ד"ר פנינה רוטמן-פיקלני היא מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת; מנהלת מרפאת בריאות העצם, בבית חולים "מאיר" בכפר סבא.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.