שבץ מוחי: חשיבות המניעה - והטיפול המיידי

שבץ מוחי (מכונה גם "אירוע מוחי") הוא מקרה חירום רפואי, הדורש טיפול בהול, במטרה לעצור את התפשטות הנזק הבלתי הפיך שנגרם לתאים ולרקמות המוח ולאפשר יותר חלקי מוח בריא ופחות חלקי מוח חולה.

מהו שבץ מוחי?

בניגוד לדעה הרווחת, שבץ מוחי אינו אירוע "ספונטני" - אלא אירוע שנגרם כתוצאה ממחלה של כלי הדם במוח. מבחינים בין שני סוגים עיקריים של שבץ מוחי: אוטם מוחי ודימום מוחי.

אוטם מוחי (שבץ איסכמי): נגרם כתוצאה מחסימה של עורק במוח; כתוצאה מהחסימה, מפסיקה אספקת החמצן לתאי המוח. מהרגע שבו אין אספקה של חמצן למוח - מתחיל תהליך מהיר מאוד של הפסקת התפקוד המוחי (ובהמשך מוות של תאים).

דימום מוחי (שבץ המורגי): נגרם כתוצאה מפריצת דופן של עורק במוח - בעקבותיה יש יציאה חדה של דם בכמות גדולה, מהעורק אל תוך הרקמה המוחית. מכיוון שהגולגולת היא קופסה סגורה הרמטית, שבתוכה יש מקום רק לנפח המוח - הנפח הגדול שתופס הדימום גורם ליתר לחץ תוך גולגולתי, הגורם נזק לרקמת המוח, במיוחד סביב אזור הדימום.

 כ-80% מהמקרים נגרמים כתוצאה מאוטם; וכ-20% כתוצאה מדימום. צילום: שאטרסטוק

מהי שכיחות התופעה?

בישראל יש כ-18 אלף אירועים מוחיים חדשים בכל שנה; כ-80% מהמקרים נגרמים כתוצאה מאוטם; וכ-20% כתוצאה מדימום. המחלה נפוצה יותר בקרב אנשים מעל גיל 60. יש יותר מקרי שבץ בקרב גברים, אך המקרים חמורים יותר בקרב נשים.

מדוע כה חיוני לטפל בהקדם?

תאי המוח שונים מיתר תאי הגוף, במספר הקשרים:

• תאי המוח תלויים באספקת חמצן שוטפת - אין להם "מחסני חמצן"; לכן, כדי לתפקד ולחיות תאי המוח תלויים באספקת חמצן שוטפת.
  
  
• תאי המוח אינם מתחדשים - בניגוד ליכולת ההתחדשות לאחר מוות של תאים אחרים (כגון: תאי עור, תאי כבד, תאי שריר וכו') - תאי המוח אינם מתחדשים. תאי מוח שמתו לא יחזרו לחיות ולא יוחלפו בתאים חדשים.

כאמור, תאי המוח זקוקים לאספקה שוטפת של חמצן והם אינם מתחדשים. לכן, שבץ מוחי גורם תמיד לנזק בלתי הפיך. הצלחת הטיפול קשורה בצורה חדה וישירה למהירות ההגעה לבית החולים. מהרגע שבו מתרחש השבץ (נוצר אוטם או מתחיל דימום) - מתחיל תהליך מהיר מאוד, שבו בכל דקה מתים תאי מוח רבים. ככל שהטיפול לניקוז הדם (במקרה בו מדובר בדימום) או פתיחת העורק החסום וחידוש זרימת החמצן (במקרה בו מדובר באוטם) יינתן מהר יותר - כך ייגרם נזק לפחות תאי מוח.

מהם הגורמים לשבץ מוחי?

אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לשבץ מוחי הם: מעשנים, בעלי יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה, מחלות לב; או אנשים בעלי סיפור משפחתי של אירוע לב או מוח. גורמים נדירים יותר הם מחלות גנטיות שונות ומקרים מסוימים של קרישיות יתר. גם מפרצת מוח היא מחלת עורקים העלולה לגרום לדימום במוח (אם כי זהו גורם נדיר יחסית - וקשור יותר לאנשים צעירים עם מרכיב תורשתי).

מהם הסימנים לשבץ מוחי?

מאחר ששבץ מוחי הוא מחלת עורקים ומאחר שלכל מחלת עורקים יש שלבים - גם לשבץ יש שלבים מקדימים, לפני האירוע עצמו. ברוב המקרים, העורקים של האנשים שלקו בשבץ מוחי היו חולים במשך שנים - אך הם לא ידעו ולא הרגישו בכך.

ייתכן מאוד שעם הזמן, החל תהליך איטי וארוך של מחלה בדופן העורק (בעורקים הגדולים או הקטנים). בשלב כלשהו - בפתאומיות, בצורה חדה וללא התראה או סימנים מראש - גרמה המחלה לחסימה של העורק או לפריצה שלו ואז נגרם השבץ המהווה אירוע פתאומי (בדומה להתקף לב).

בשל החשיבות הרבה שיש למהירות הטיפול, חשוב מאוד להכיר את הסימנים העלולים להעיד על אירוע מוחי; ובכל מקרה של חשד - להגיע בדחיפות לחדר המיון של ביה"ח.

הסימנים החשובים ביותר:

• חולשה חדה ופתאומית של היד.
• חולשה חדה ופתאומית של הרגל.
• הפרעה חדה ופתאומית בדיבור - קושי פתאומי לדבר, שינוי פתאומי בדיבור, או קושי פתאומי בהבנה של אחרים.
• עיוות פתאומי בפנים.
• הפרעה פתאומית בראיה - חוסר יכולת פתאומי לראות בעין אחת, או הפרעה חדה ופתאומית בראייה של חלק משדה הראיה.
• הפרעה פתאומית בשיווי המשקל - למשל: אדם שעומד באופן רגיל ויציב; ולפתע מאבד שיווי משקל ואינו מצליח להחזיק את עצמו בעמידה.
• כאב ראש חד ועוצמתי.

מה כולל תהליך האבחון של אירוע מוחי?

הבדיקה הראשונה והדחופה ביותר שמבצעים למטופל שמגיע לבית החולים עם חשד לשבץ - היא בדיקת CT מוח, שרק בעזרתה יכול הרופא המומחה (נוירולוג) לאבחן האם אכן מדובר באירוע מוחי, מאיזה סוג (אוטם או דימום), האם יש מקום לטיפול מיידי ומהו הטיפול המומלץ.

מהו הטיפול בשבץ מוחי מסוג אוטם?

מטרת הטיפול במקרים שבהם השבץ נגרם כתוצאה מחסימה של עורק, היא לפתוח את החסימה של העורק ולחדש את זרימת הדם.

קיימים כיום אמצעים שונים, המאפשרים פתיחה של החסימה, כדוגמת עירוי ורידי של תרופות ייעודיות הממיסות את קריש הדם תוך דקות - ומחדשות את הזרימה. שיטת טיפול נוספת היא באמצעות צנתור - דרך המפשעה מכניסים צינורית אל תוך העורקים, עד לעורק החסום בתוך המוח. כאשר מגיעים אל העורק החולה, מוציאים את קריש הדם החוסם וכך מחדשים את הזרימה.

מהו הטיפול בשבץ מוחי מסוג דימום?

המקור לרוב הדימומים הוא בעורקים מיקרוסקופיים קטנטנים ביותר, שאינם קיימים עוד לאחר שנקרעו - ולכן ברוב המקרים, העורק עצמו אינו דורש טיפול. מטרת הטיפול היא לשחרר את הלחץ התוך גולגולתי, כדי למנוע את המשך הנזק.

אופן הטיפול תלוי בסיבת הדימום. רוב המטופלים העוברים דימום מוחי, אינם זקוקים לניתוח אלא לטיפול באמצעות תרופות, היכולות להוריד את הלחץ התוך גולגולתי או את הלחץ סביב מקור הדימום.

לעיתים, למשל כשהדימום נגרם כתוצאה ממפרצת - אחת השיטות הטיפוליות היא לטפל במפרצת ולסגור אותה, כדי לא לאפשר זרימת דם ממנה. בחלק מהמקרים, נאלצים המטופלים לעבור ניתוח מוח, במהלכו פותחים את הגולגולת כדי לאפשר שחרור של הלחץ.

להתייעץ עם הרופא המטפל או עם מומחה בתחום. צילום: שאטרסטוק

האם ניתן למנוע שבץ מוחי - וכיצד?

אנשים שנמצאים באחת מקבוצות הסיכון, צריכים להיות מודעים לסכנה הזו ולהתייעץ עם הרופא המטפל או עם מומחה בתחום, כדי לאבחן מהי רמת הסיכון האישי, האם ניתן למנוע את האירוע ומה ניתן לעשות

כך, למשל:

• טיפול תרופתי מונע - ישנם מטופלים רבים הזקוקים לקבלת טיפול תרופתי מונע (כגון: תרופות מדללי דם). למטופל עם סיפור תורשתי משמעותי, מומלץ להגיע לאבחון ולהתייעצות עם מומחים, כדי לקבוע מהי רמת הסיכון שלו ומהו הטיפול התרופתי המניעתי המתאים לו.
• מעקב - מטופלים שעברו בעבר אירוע מוחי, צריכים לעבור בדיקות בירור כדי לנסות לאבחן מה גרם לשבץ, האם הגורם מצוי בשליטה או שניתן לשלוט בו.
• איזון מחלות - אנשים שסובלים ממחלות - כגון: סוכרת או יתר לחץ דם - צריכים להקפיד על איזון המחלה.
• פתיחת היצרויות - במקרים שבהם יש סיפור תורשתי של היצרות עורקים, חשוב להיוועץ במומחה, שיבדוק האם יש צורך לפתוח את ההיצרות, כדי למנוע חסימה.

לסיכום: הטעות הנפוצה והחמורה ביותר היא לא להגיע מיידית למיון, מתוך מחשבה שהסימפטום יעבור לאחר מנוחה. שבץ מוחי הוא מצב חירום. מדובר במרוץ נגד הזמן הדורש התייחסות חריגה ומיידית. לכן, בכל מקרה של חשד - יש להגיע בדחיפות לחדר המיון של בית חולים. עדיף להגיע באמצעות מד"א (הצוותים של מד"א עוברים הכשרה לביצוע הליכי זיהוי שבץ - והם יידעו להתחיל את הטיפול; ולהכין את המערכת בבית החולים בצורה נכונה, כבר מ"השטח").

ד"ר סלו חרץ הוא מומחה בנוירולוגיה ושבץ מוחי.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

לכתבה של ד"ר סלו חרץ בשפה הערבית.

למיניסייט של ד"ר סלו חרץ בשפה הערבית.