סוכרת: מדד טיפול חדש ואמין

סוכרת נעורים היא מצב רפואי, שבו תאי בטא בלבלב נהרסים - ולכן אינם מייצרים מספיק אינסולין. כתוצאה מכך, חלה עלייה ברמת הסוכר בדם. הטיפול המקובל במצב זה הוא על ידי מתן אינסולין חלופי בזריקות; או בהזלפה על ידי משאבת אינסולין. בהיעדר אינסולין עצמוני, קיים קושי משמעותי בוויסות מינוני האינסולין. לכן, ייתכנו מצבי קיצון שבהם יש אי התאמה בין מינון האינסולין שניתן לבין רמת הסוכר בדם.

מה ההבדל בין היפרגליקמיה לבין היפוגליקמיה?

בהיפרגליקמיה , כלומר רמת סוכר גבוהה בדם, יש כמות לא מספקת של אינסולין בדם; ובהיפוגליקמיה, כלומר רמת סוכר נמוכה בדם, יש כמות עודפת של אינסולין בדם. שמירה על איזון היא אפוא צורך חיוני. מדובר באתגר הגדול ביותר בטיפול בסוכרת. משמעות האיזון משתנה בין מטופל למטופל.

עד כה, מקובל היה להשתמש בעיקר במדד המוגלובין מסוכרר A1C - מדד המשקף את רמת הסוכר הממוצעת בדם, בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה. נמצא קשר הדוק בין רמת A1C לבין הנטייה לפתח סיבוכים ארוכי טווח (כגון: טרשת עורקים, פגיעה בראייה, בכליות ועוד).

רמת A1C טובה תיתכן גם אצל מטופל בעל תנודות רבות בין רמות סוכר. צילום: שאטרסטוק

מהם החסרונות של מדד A1C?

למדד זה יש שני חסרונות עיקריים. החיסרון הראשון: העובדה שמדובר בנתון המתייחס למצב החולה בעבר (בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה) - ולא משקף את המצב בימים האחרונים, שלפני נטילת הבדיקה. החיסרון השני: מדובר במדד המשקף ממוצע של ערכי סוכר. לכן, לא ניתן לדעת כמה אירועים של היפרגליקמיה והיפוגליקמיה חווה המטופל וכמה זמן נמצא המטופל בטווחי הסוכר הרצויים לו.

כלומר: רמת A1C טובה תיתכן גם אצל מטופל בעל תנודות רבות בין רמות סוכר גבוהות לנמוכות מאוד (פרופיל סוכר דמוי "רכבת הרים"). למעשה, מטופל זה נמצא בטווח התקין (עבורו) רק במהלך חלק קטן מהזמן. לכן, איזון הסוכרת שלו פחות טוב ויציב.

לאורך שנים, ניסו חוקרים לאתר מדדים מדויקים יותר, באמצעותם ניתן יהיה גם לנבא את הסיכון לסיבוכים עתידיים ולהבטיח רמות סוכר תקינות ופרופיל סוכר יציב. לאחרונה הגיעו להסכמה לגבי מדד חדש בשם Time in range. מדד זה נכנס להנחיות הבינלאומיות לטיפול בסוכרת.

מהו עקרון הפעולה של מדד Time in range? מהם יתרונות המדד החדשני?

Time in range הוא מדד שמבטא את משך הזמן בו המטופל שוהה בטווח רמות הסוכר הרצוי לו. השאיפה בטיפול בסוכרת היא להגיע למצב שהמטופל שוהה כ-70% מהזמן בתחום הרצוי. הדרך לעקוב אחר הנתונים ולנתח את משמעותם היא באמצעות קבלת מידע לגבי רמות הסוכר באופן רציף לאורך היממה.

קיימים כיום סוגים שונים של מדי סוכר רציף. חלק מהם עשויים להתריע מראש באופן אוטומטי, כאשר רמות הסוכר יורדות או עולות. מטופל שאינו מחובר למד סוכר רציף נדרש למדוד סוכר במד סוכר ביתי מספר פעמים במהלך היום (לפחות 4 פעמים).

בעת ביקור במרפאה, מבוצעת פריקת נתונים שהוקלטו במד הסוכר הרציף וגם במד הסוכר הביתי. כך, מחושבת רמת סוכר ממוצעת וסטיית תקן המבטאת את השונות ברמת הסוכר. יש כיום גם מערכות משולבות של מדי סוכר רציפים, המתקשרים באופן אוטומטי עם המשאבה של המטופל ומאפשרים עצירה אוטומטית של הזלפת האינסולין, כאשר החיישן מזהה מגמת ירידה מסוכנת של רמות הסוכר; והחזרת ההזלפה באופן אוטומטי כשהמדדים חוזרים לטווח הרצוי.

מהו השיפור שניתן לצפות לו כתוצאה מסנכרון בין מדידת סוכר רציפה לבין משאבת אינסולין?

מחקרים הוכיחו כי השימוש בטכנולוגיה זו משפרת את ה-Time in range מ-45% בממוצע ל-80%. בנוסף, הטכנולוגיה מפחיתה כמעט לאפס את אירועי ההיפוגליקמיה החמורים; ואת הסיכון לאירועי היפוגליקמיה קלים ביותר מ-50%. מערכות מסוג זה יכולות לשמור על הערכים בטווח הרצוי לאורך זמן - ולהציל חיים!

מד סוכר רציף - מפחית כמעט לאפס את אירועי ההיפוגליקמיה החמורים. צילום: יח"צ

האם חולה סוכרת יכול "לחיות את החיים" בלא הקפדה על משטר תזונה, בזכות השיפור הטכנולוגי?

התשובה שלילית! בל נטעה: המדד החדש והטכנולוגיות המשולבות אינן יכולות להחליף את הצורך בהקפדה על כללי הטיפול ושמירה על אורח חיים בריא (תזונה מאוזנת ומגוונת ופעילות גופנית סדירה).

בישראל קיימים מרכזי סוכרת הנותנים שירות מקצועי רב-תחומי, הכולל ייעוץ ומעקב של רופא מומחה בתחום, בשילוב צוות של אחיות סוכרת, דיאטניות וצוות פסיכוסוציאלי תומך. הצוות הרפואי מתאים לכל מטופל את צורת הטיפול האופטימלית, בהתאם לאורח חייו.

לסיכום: השילוב בין טיפול במרכזים מצוינים לבין הטמעת פיתוחים טכנולוגיים חדישים יביא לשיפור באיכות חיי המטופלים ויסייע לכבוש פסגות שעוד לא נכבשו, בטיפול בסוכרת.

פרופ' יעל לבנטל היא מנהלת יחידת אנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, בית החולים לילדים "דנה" (המרכז הרפואי ת"א, ע"ש סוראסקי).