פיתוח ישראלי: גישה לכלי דם זעירים במוח

בשני העשורים האחרונים חלה התפתחות משמעותית ופותחו מגוון מכשירים וטכנולוגיות רפואיות לטיפול במחלות לב וכלי דם במוח, כמו שבץ. אחד האתגרים העיקריים בתחום, הוא קוטרם הקטן של כלי הדם המוחיים, ועל כן, במקרים אלו, יש חשיבות עצומה לגודל המכשיר המטפל. נושא זה הוא מרכזי במאמץ לטיפול במחלות קטלניות כמו שבץ מוחי.

כך נולד הפיתוח של חברת מדיבריין הישראלית, המתמחה בכיסוי והציפוי הנדרשים למכשור רפואי על מנת לחדור ביעילות ובבטחה לגוף האדם ולבצע את תפקידם בטיפול. צוות החברה פיתח בטכנולוגיה חדשה, ציפוי דק במיוחד, המאפשר קוטר זעיר של המכשיר הרפואי. זאת, על מנת להתאים את המכשיר לכלי דם זעירים כמו אלה הנמצאים במוח.

 בישראל מתרחשים כ-15,000 מקרים של שבץ מוחי מדי שנה. צילום: שאטרסטוק

ללכוד את הקריש בהצלחה

שבץ מוחי הינו גורם תמותה שכיח מאוד בעולם המערבי. בישראל בלבד מתרחשים כ-15,000 מקרים של שבץ מוחי מדי שנה. תופעה זו מתרחשת כאשר ישנה הפרעה פתאומית באספקת דם לרקמת המוח, העלולה לגרום לנזק נוירולוגי, לשיתוק ואף למוות. שבץ מוחי עלול להיגרם כתוצאה מחוסר אספקת דם (שבץ איסכמי), או כתוצאה מדימום (שבץ הֶמורַגי). שבץ איסכמי עלול לנבוע מירידה חמורה בלחץ הדם או מחסימה בזרימת הדם, כתוצאה מקריש דם או תסחיף המפריע לזרימה. שבץ המורגי עלול לנבוע מעלייה קיצונית בלחץ הדם, מקרע בדופן כלי הדם כתוצאה מחבלה או חולשה, או מהפרעות בקרישת הדם.

במצבי שיגרה ובאופן תקין, הדם נקרש בתהליך טבעי של הגוף, במטרה לתקן רקמה פגועה. אולם, לעיתים, נוצרים קרישי דם אשר עלולים לחסום זרימה בכלי דם ברחבי הגוף, במקום היווצרותם או במקום אחר בגוף (במקרה כזה, הם נקראים תסחיף). קריש או תסחיף אשר מגיעים לכלי דם במוח וחוסמים בו את זרימת הדם, עלולים להוביל לשבץ איסכמי, לנכות ואף למוות. בקריש ובתסחיף ניתן לטפל על ידי שימוש בנוגדי קרישה ובתרופות המיועדות להמסתם, אך במקרים מסוימים, יש צורך באמצעים נוספים על מנת לחדש את הזרימה החיונית של הדם.

כיום, ישנם פיתוחים טכנולוגיים חדשניים הנקראים בלעז clot retrieval devices. אלו הם מיקרו-קטטרים המוחדרים לכלי הדם, במטרה ללכוד את הקריש ולהוציאו, ובכך לשחרר את החסימה. הפיתוח החדשני של חברת מדיבריין יוצר למכשירים אלה את הציפוי הנדרש, תוך שמירה על קוטר מינימלי המאפשר כעת חדירה לכלי דם זעירים ביותר.

עובי ציפוי הסטנט: פרמטר מכריע

מפרצת (אניוריזמה) היא התרחבות מקומית של כלי דם, העלולה להיגרם עקב מחלה או היחלשות של דופן כלי הדם. הסכנה מתקיימת כאשר המפרצת "מתפוצצת" ודם זולג לחלל המוח, דבר העלול להוביל לשבץ המורגי, וכאמור, לנכות ואף למוות. בעבר, הטיפול במפרצת מוחית היה כרוך בניתוח נוירו-כירוגי מורכב, בו בוצעה פתיחה של הגולגולת לצורך תיקון המפרצת. כיום, קיימת אופציה מתקדמת יותר, של צנתור והחדרת סטנט (תומכן) ייעודי, שיסתום את זליגת הדם לחלל המוח. סטנטים (תומכנים), כשמם כן הם, רשתות מתכת אשר מוחדרות לכלי הדם ושומרות על זרימת דם נכונה. במקרים מסוימים, הם מאפשרים זרימת דם בכלי דם אשר עבר היצרות או חסימה, ובמקרים אחרים, כמו מפרצת, הם מונעים זרימת דם מכלי הדם החוצה.

סטנטים לטיפול במפרצת, כוללים תמיד ציפוי לרשת המתכתית, הלא היא הסטנט עצמו. במקרה של סטנטים המיועדים לכלי הדם הזעירים במוח, אחד הפרמטרים המכריעים הוא עובי הציפוי, המשפיע דרמטית על גודלו של הסטנט. הטכנולוגיה החדשה הצליחה להקטין את עובי הציפוי כך שהמנתח יוכל להגיע לעורקים בעלי קוטר קטן ביותר. בנוסף, הציפו הדקיק יוצר קוטר כללי קטן יותר של התומכן, כך שניתן להחדירו דרך פתח מצומצם בגוף, דבר העשוי להקטין הסתברות לזיהומים.

סטנט בעל הציפוי החדשני המאפשר חדירה ביעילות ובבטחה לכלי דם זעירים. צילום: מדיבריין

הפיתוח החדשני יושק בכנס הבינלאומי (ICI (International Conference of Innovation in cardiovascular systems, הכנס השנתי הבינלאומי לחדשנות ברפואת לב וכלי דם, אשר יתקיים בתחילת דצמבר בתל אביב. יושבי ראש הכנס, מנכ"ל רמב"ם פרופ' רפי ביאר ומנהל מערך הלב בהדסה, פרופ' חיים לוטן, מציינים כי: "אנו שמחים וגאים להציג בכנס ICI בפני אלפי מומחים מרחבי העולם, פיתוח ישראלי פורץ דרך. מזעור המכשור הרפואי בתחום רפואת הלב וכלי הדם, הוא בעל חשיבות עליונה באשר יש בו כדי לסייע בהתמודדות עם מצבי חירום, לספק מענה למורכבויות רפואיות קריטיות, ולהציל חיים".