בדיקות ראייה מונעות לבני 50 ומעלה

סביב גיל 50 מתחילים להיווצר שינויים פיזיולוגיים בעין, המשפיעים על הראייה. חלק מהשינויים ניתן לפתור באמצעות הרכבת משקפיים - אך יש שינויים המעידים על מחלות עיניים ומצריכים טיפול רפואי. הבעיה היא כי אותם שינויים בעין לא יהיו בהכרח מורגשים, עד שהמחלה כבר במצב קריטי, בו לא ניתן לטיפול, כדי לעצור את התקדמותה ואת השפעתה על התדרדרות הראייה. בדיקות ראייה אחת לשנה אצל רופא עיניים, החל מגיל 50, נועדו לזהות בזמן את השינויים ולאפשר טיפול רפואי שיעצור את התקדמות המחלה וימנע את החמרתה.

נגרמים שינויים ברשתית שרופא עיניים יכול לזהות. צילום: שאטרסטוק

אילו מחלות עיניים עלולות להופיע עם ההגעה לגיל 50?

יש שלוש בעיות עיקריות הנפוצות בגילאים הללו ועלולות לגרום לראייה ירודה, שבמצב חמור כבר אינה ניתנת לתיקון:

ניוון מקולרי גילי: אחת הבעיות העיקריות בתחום הראייה, בקרב בני הגיל השלישי. מחקרים מעריכים שעד שנת 2020 ילקו במחלה 8 מיליון מבוגרים בני 65 ומעלה, בארה"ב בלבד. בישראל, שכיחות המחלה דומה - והגורם העיקרי למחלה הוא הגיל. המחלה פוגעת במרכז הראייה של רשתית העין - האזור אליו מגיעות קרני האור, ממנו עובר המידע אל המוח ובו הראייה הכי חדה וברורה. מאחורי הרשתית, יש המון כלי דם - ובינם לבין הרשתית יש שכבה חוצצת, שתפקידה למנוע מכלי הדם לחדור אל הרשתית. הניוון גורם לפגיעה בשכבת זו, בשני שלבים - השלב היבש והשלב הרטוב. בשלב היבש, נגרמים שינויים ברשתית - שינויים שרופא עיניים יכול לזהות, אך האדם אצלו מתרחשים השינויים לא ירגיש דבר. למעשה, מדובר במשקעים צהובים במרכז הראייה, אך מכיוון שהראייה נעשית דרך שתי העיניים, השפעת השינויים על איכות הראייה עשויה להיות לגמרי בלתי מורגשת.

אם רופא עיניים מזהה את הניוון בשלב זה, הוא ימליץ על המשך מעקב. ייתכן שייתן למטופל מרשם לוויטמינים שמזינים את הרשתית ומאטים את התדרדרות המחלה. יש חשיבות גדולה לקחת את הוויטמינים מידי יום ולא לפספס. בשלב הרטוב, כלי הדם חודרים אל תוך הרשתית. כלומר: הם חודרים אל האזור המרכזי של הראייה - ויכולים לגרום לכתם עיוור (עשוי להתחיל מכתם מאוד קטן - אך ככל שהמחלה מתקדמת, הכתם גדל).

טיפולים בשלב זה נעשים על ידי זריקות (לתוך העין) של תרופות הגורמות לכלי הדם "לחזור אחורה", במקום לגדול אל תוך הרשתית. מרגע הגעת המחלה לשלב הרטוב, הרופא המטפל ממליץ על הטיפול הרצוי. ניוון מקולרי גילי הוא הגורם העיקרי לראייה ירודה ואף לעיוורון בקרב אנשים בגיל השלישי. ישנם מצבים רבים, בהם גם הטיפול בזריקות בשלב הרטוב אינו עוזר. לכן, חשוב מאוד לזהות את המחלה כבר בשלב ההתחלתי, להיות במעקב ולקחת את הוויטמינים, כדי למנוע את התפתחות המחלה והחרפה במצב.

רטינופתיה סוכרתית: לא כל חולה סוכרת צפוי לסבול מרטינופתיה סוכרתית, אך על חולי סוכרת להקפיד במיוחד על מעקב אצל רופא העיניים מדי שנה, מכיוון שרמת הסוכר הגבוהה עלולה לגרום לפגיעה בעין. רטינופתיה סוכרתית היא מצב בו הסוכר גורם לדופן כלי הדם להיחלש, מה שגורם לדם לדלוף מתוך כלי הדם. כ"כ גדילת כלי דם שבריריים על הרשתית וכן יתכן בצקת, מה שיגרום לפגיעה בראייה, טשטוש וירידה בחדות. כאשר כתם כזה נוצר בפריפריה של הרשתית, ייתכן כי הוא כלל לא יורגש, אבל כתם במרכז הרשתית עלול להפריע יותר ולפגוע בראייה (גם לרחוק וגם לקרוב). הטיפול  השכיח ברטינופתיה סוכרתית נעשה ע"י לייזר, כיום ישנו טיפול גם ע"י זריקות הגורמות לכלי הדם לחזור אחורה ונסיגת הבצקת.

גלאוקומה: לחץ תוך-עיני, המתייחסת בדרך כלל ללחץ גבוה מדי, אך גם לחץ תוך-עיני נמוך מדי עלול להיות בעייתי. הפגיעה הנגרמת בבעיית לחץ תוך עיני – צמצום שדה הראייה. מחלת הגלאוקומה נקראת גם המחלה השקטה! בדרך כלל, הפגיעה מתחילה בפריפריה של הרשתית. כאמור, קשה מאוד לזהות פגיעה בשלב זה. לכן, מומלץ לבצע בדיקות החל מגיל 50 - ואף מוקדם יותר במידה ויש היסטוריה משפחתית של גלאוקומה. אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת לחץ תוך-עיני. הטיפול הראשוני הוא באמצעות טיפות עיניים שנועדו לאזן את הלחץ בעין. במקרים בהם התרופות לא עוזרות - נעשה טיפול בלייזר, המייצר ניקוז חילופי לנוזלים.

אופטומטריסט יכול בהחלט להיות מקור ההפניה הראשון. צילום: שאטרסטוק

האם גם קטרקט נמנה עם מחלות העיניים הנפוצות בגיל השלישי?

קטרקט (עכירות וחוסר גמישות בעדשה התוך עינית) נפוץ מאוד בעיקר בגיל השלישי. במדינות העולם השלישי, קטרקט נחשב הגורם המרכזי לעיוורון. בישראל, יש לנו את הטכנולוגיה והידע הנחוצים. הטיפול נעשה על ידי ניתוח פשוט יחסית, אשר הופך את הקטרקט - מבחינת הרפואה בישראל - לעניין פתיר, בצורה טובה ומהירה. לרוב, גילוי מוקדם של קטרקט לא יוביל לפתרון מידי, הרופאים אינם ממהרים לנתח, אלא כאשר ישנה הפרעה ממשית בראייה והפציינט חוזר ומתלונן. מלבד ניתוח, אין פתרון רפואי אחר המקובל בישראל, שעשוי למנוע את הדרדרות המחלה. אך הקפדה על הרכבת משקפיי שמש איכותיים יכולים לדחות את בואו של הקטרקט.

האם ניתן בגיל צעיר להקטין את הסיכוי שיתפתח אחד מהמחלות המדוברות?

יודעים שחלק מגורמי הסיכון להתפתחות המחלה בגיל המבוגר הם: תזונה, עישון, תרופות וכו'. כ"כ בעידן הטכנולוגי היום השימוש במחשבים, טלפונים חכמים, טבלטים וכו' פולטים אור כחול שפוגע בבריאות העיניים לתווך הארוך, כך שבהחלט יש מה לעשות בכדי להקטין את הסיכוי לחלות במחלות הנ"ל בגיל המבוגר: לשמור על תזונה בריאה, להפסיק לעשן ולצמצם את החשיפה לאור הכחול. מרכיבי המשקפיים שבנינו, יכולים להרכיב במשקפיים, עדשות מיוחדות שחוסמות את כניסת האור הכחול לעין -  פילטר החוסם את האור הכחול. גם עבור מי שאינו מרכיב משקפיים, אך עובד הרבה מול מחשב, מומלץ להרכיב משקפיים ללא מספר - עם אותן עדשות. בסמארטפונים מסוימים, ניתן להפעיל אפליקציות שחוסמות את האור הכחול.

האם יש לבצע את בדיקות המנע אצל רופא עיניים או אצל אופטומטריסט?

בדיקות המנע צריכות להיעשות אצל רופא עיניים. עם זאת, אופטומטריסט יכול בהחלט להיות מקור ההפניה הראשון ויכול לזהות שינויים ברשתית, אם יש לו מכשור מתאים או אם חלו שינויים קיצוניים בראייה תוך זמן קצר. כך או כך, לאחר זיהוי ראשוני - יפנה האופטומטריסט את הלקוח לבדיקה אצל רופא עיניים. בדיקה ביתית לסובלים בניוון מקולארי  – לוח "אמסלר" עוזר לעקוב אחר התפתחות המחלה, ע"י בדיקה פשוטה בבית, ניתן להבחין בשינויים  שנגרמים ברשתית. לוח זה ניתן לקבל אצל הרופא המטפל. עבור מי שנמצא כבר בתוך תהליך של מחלה כלשהי, יש פתרונות מקלים, אותם ניתן למצוא במחלקות ראייה ירודה, הקיימות רק במספר קטן של חנויות אופטיקה מובילות. מחלקות מסוג זה מציעות מגוון רחב של פתרונות אופטיים /אלקטרוניים עבור המחלות שהזכרנו ומחלות אחרות. כך, בין היתר: מגדלות מסוגים שונים - ידניות, אלקטרוניות, עם תאורה, מגדלות המותאמות לצרכי קריאה/ כתיבה ומאפשרות לכוונן את מידת ההגדלה ואפילו את הרקע (במחלות מסוימות, גורמים אלה משפיעים מאוד על נוחות ויכולת הקריאה).

לסיכום: החל מגיל 50, גדל הסיכון לחלות בסוגים שונים של מחלות עיניים. קשה לזהות את רוב המחלות - עד שהמחלה מגיעה לשלב שכבר מאוד קשה לעצור אותה או לתקן את נזקיה. לכן, ביקורת שנתית החל מגיל 50 ואילך תעזור לזהות מספיק מוקדם שינויים ברשתית, העלולים להעיד על מחלה כזו או אחרת. כך, ניתן להתאים את הטיפול שימנע את התפתחות המחלה והתדרדרות הראייה.

יאיר זילבר הוא אופטומטריסט מומחה לראיה ירודה, מנהל סניף "אופטיקל סנטר" בגבעת שאול, אחראי על מחלקת הראייה הירודה בחברה.

 סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.