שיקום על גבי שתלים: מדריך

שיקום על גבי שתלים מיועד לאנשים שיש להם חוסר שיניים חלקי או מוחלט. ההתאמה של סוג השיקום תלויה במצב השיניים וברצון המטופל.

מהם הסוגים השונים של השיקום על גבי שתלים?

שתל הוא למעשה בורג, שמוברג אל תוך עצם הלסת - ומחליף את שורש השן שנפגעה, כך שניתן יהיה "לבנות" מעליו שן מלאכותית (כתר). כיום, קיימים סוגים שונים של שיקום על גבי שתלים, שמיועדים לאנשים עם חוסר שיניים חלקי או מוחלט. כך, למשל: שיקום נשלף על גבי שתלים, שיקום קבוע, שיקום באמצעות כתרים בודדים, או שיקום באמצעות תותבות קבועות.

בורג שמוברג אל תוך עצם הלסת. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצע שיקום על גבי שתלים במצב של חוסר שיניים מוחלט?

במקרים שבהם יש חוסר שיניים מוחלט, ניתן לבצע את השיקום במספר צורות:

שיקום באמצעות גשר חרסינה - בשיקום זה, משתילים לכל הפחות שמונה שתלים בלסת התחתונה ושמונה שתלים בלסת העליונה; על שתלים אלה, מתקינים את כתרי החרסינה.

שיקום All in 4 - בשיקום זה, משתילים ארבעה שתלים בלסת התחתונה וארבעה שתלים בלסת העליונה; ועליהם מעמידים גשר קשת שיניים (ללא חך). במקרה זה, הכתרים הם כתרי תותבת קבועים (לא נשלפים) שעשויים מסוג מסוים של פלסטיק. לכן, סוג השיקום הזה גם זול יותר מאשר השיקום באמצעות גשר חרסינה (כתרי החרסינה יקרים יותר מאשר כתרי התותבת).

ומה בנוגע לשיקום על גבי שתלים במצב של חוסר שיניים חלקי?

גם במקרים שבהם יש חוסר שיניים חלקי, ניתן לבצע את השיקום במספר צורות:

שיקום באמצעות כתרים בודדים על גבי שתלים - בשיקום זה, משתילים שתלים בודדים במקום הספציפי שבו חסרות שיניים (שתל וכתר לכל שן חסרה).

שיקום באמצעות גשר חלקי - במקרים שבהם חסרות שיניים בודדות, הסמוכות זו לזו, ניתן לבצע את השיקום תוך השתלת שתלים בקצוות - ומעליהם גשר קשת שיניים. כך, ניתן להוזיל עלויות (שכן יש צורך בפחות שתלים).

כיצד מתבצע תהליך החדרת השתלים?

קיימים סוגים רבים של שתלים בצורות שונות, אך שיטת ההחדרה שלהם זהה, בכל סוגי השיקומים:

 שלב ראשון - פותחים את החניכיים, מחדירים את השתל אל תוך העצם וסוגרים.

 שלב שני - ממתינים שהעצם תיבנה סביב השתל (בזמן ההמתנה, המטופל משוחרר עם גשר זמני או תותבת).

• במקרים שבהם לא היה צורך בתוספות עצם או בהרמת סינוס סגורה/פתוחה - זמן ההמתנה הוא כארבעה חודשים, לשיקום בלסת התחתונה; כשישה חודשים, לשיקום בלסת העליונה.
• במקרים שבהם היה צורך בהרמת סינוס סגורה - זמן ההמתנה אורך כשלושה חודשים נוספים (כשבעה חודשים לשיקום בלסת התחתונה; כתשעה חודשים לשיקום בלסת העליונה).
• במקרים שבהם היה צורך בהרמת סינוס פתוחה - זמן ההמתנה אורך כשישה חודשים נוספים (כעשרה חודשים לשיקום בלסת התחתונה; כשנה לשיקום בלסת העליונה).
• במקרים שבהם יש צורך בתוספת עצם - מבצעים קודם את ניתוח השתלת העצם, מחכים שהעצם תיבנה, מחדירים את השתלים - ומחכים שוב.

כדאי לדעת: על אף שחלק מרופאי השיניים דוגלים בשיטת שיקום, שבה מחדירים את השתל ומעמיסים עליו את הכתר באופן מיידי (ללא זמן המתנה בין השלבים) - שיטה זו אינה מומלצת, מכיוון שיש חשיבות רבה ליציבות של הבסיס (השתל). ככל שהבסיס יהיה חלש יותר, בשלב שבו מעמיסים עליו את הכתר, כך גדלים הסיכונים לכך שהטיפול ייכשל - והשתלים לא ייקלטו.

מה כולל תהליך השיקום על גבי השתלים?

לאחר תום תקופת ההמתנה, מגיע שלב השיקום הקבוע, שגם הוא אורך בין שבועיים לשלושה.

שלב ראשון - חושפים את השתלים ומוודאים שמבנה השתל יציב.

שלב שני - ממתינים כשבוע לריפוי מלא של החניכיים.

שלב שלישי - לוקחים מידות סופיות, בוחרים את הצבע של הכתר ושולחים למעבדה, לצורך ייצור שלד הכתר (החלק של המתכת).

שלב רביעי - מודדים את שלד הכתר הסופי ומוודאים כי שלד הכתר "יושב כמו שצריך", מגיע עד סוף החניכיים, נוח למטופל וכו'. בשלב זה, שולחים חזרה למעבדה - לצורך סיום הייצור וציפוי הכתר בחרסינה/זרקוניה.

שלב חמישי ואחרון - מעמיסים את הכתר המוכן על גבי השתל (בהברגה או בהדבקה, בהתאם לצורך).

מהו ההבדל בין הדבקת כתרים להברגה?

 העמסת כתרים באמצעות הדבקה - בשיטה זו משתמשים בדבק ייעודי לכתרים, כדי להדביק את הכתר אל המבנה המושחז של השתל שעליו הוא "יושב". בהדבקת כתרים, משתמשים בעיקר לשיניים שאינן "נדחפות" על ידי שיניים אחרות. כך, למשל: בשיניים טוחנות, שבהן פעולת הלעיסה אינה יכולה "להעיף" את הכתר, אלא רק לחזק אותו (על הכתר מופעל לחץ מלמעלה, שדוחף אותו פנימה).

העמסת כתרים באמצעות הברגה: בשיטה זו, משתמשים בבורג קטן שממוקם בכתר ומוברג אל תוך המבנה של השתל. בהברגת כתרים, משתמשים בעיקר לשיניים קדמיות שמתחככות זו בזו (עליונות ותחתונות) או במקרים שבהם אין אפשרות להדביק את הכתר (למשל: כשיש חוסר שיניים).

אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. צילום: שאטרסטוק

מהם סיכויי הצלחת השיקום על גבי השתלים?

לשיקום על גבי שתלים, יש אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. עם זאת, חשוב לדעת שלאנשים שסובלים ממחלות מסוימות, כגון: אוסטאופורוזיס או סוכרת ולאנשים שמעשנים בכמויות גדולות (למעלה מקופסה וחצי ביום) - יש סיכוי קלוש לקליטה של השתל, מאחר שעישון ומחלות מסוג זה פוגעות בחניכיים. במקרים כאלה, לאחר שלב חשיפת השתלים, על הכירורג לשים "כיפת ריפוי" - מעין כיפה המונחת על השתל, במטרה למנוע מהחניכיים להיסגר על המקום. במקרים שבהם בשלב החשיפה הכירורג סבור שהשתל לא נקלט (זז ו/או נשלף בקלות) - מוציאים את השתל, ממתינים כשלושה חודשים עד שאזור ההשתלה ייבנה מחדש ומנסים שוב באותו מקום, או שההשתלה נעשית קצת יותר רחוק ממקום השתל הקודם.

לסיכום: שיקום על גבי שתלים הוא טיפול מוצלח. עם זאת, חשוב להתאים את סוג השיקום לצורך ולרצון המטופל - ולא לדלג על שלבים.

ד"ר מלבינה איצקוביץ היא רופאת שיניים, מתמחה בכל סוגי השיקום.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.